יובל -
בתור הייטקיסטית, יש לי השערה. זה שוק שמתאפיין ברמות שכר גבוהות יחסית ובתרבות של רדיפה אחרי כסף, כמו שאמר לי פעם מישהו בחברה שהתראיינתי אצלה: “יש לכולנו מטרה משותפת, והמטרה היא שהמוצר יצליח וכולנו נעשה בוחטות של כסף”. אפשר לראות את זה בנטייה של הרבה אנשי היי-טק לחשוב על רעיונות לסטארט אפים ש”יעשו את המכה” כדי שהם יהיו “מסודרים” ויוכלו לפרוש מההי-טק לעבור לגינון (ירקות או ילדים, שמעתי את שתי הגרסאות).
מעבר לזה, השמועה אומרת (ואל תצלבו אותי אם אני טועה, אין לי את הרקע הכלכלי) שאנשי ההי-טק מחזיקים על גבם החלוש מישיבה מול מחשב את כלכת המדינה בכספי המיסים שלהם.
עושים 1+1 ומקבלים אנשים שיש משהו שחשוב להם (כסף), יש להם הרבה ממנו (יחסית), ו”לוקחים” להם אותו, אז הם מרגישים שדופקים אותם והם קולניים לגבי זה.
אין כאן מסתורין מיוחד.
דניאל · 2009-10-30 10:56:55
מהתגובה הראשונה שלך, אתה מתייחס בביטול לדברים שלי,
מחפש איך להשתיק אותי,
“אני כבר מכיר את שלל הטיעונים שלך”,
מבטל את מה שיש לי להגיד בכך שאתה “לא ביקשת” שאני אגיד אותם (והרי מה שלא בקשת שאומר, אין לי שום זכות לומר),
אתה מזלזל בידע האקדמי שלי, מבלי להכיר אותו,
אתה “לא מתכוון להכנס איתי לדיון בנושא X”,
ואתה קובע, עבורי, מה מותר לי לומר ומה לא, על הבמה הזאת – שאיננה שלך.
אני מקווה שהמחקרים האקדמים שלך נראים קצת יותר טוב.
יובל · 2009-10-30 11:45:17
דניאל -
אני מתנצל. בסך הכל ניסיתי לנתב את הדיון לדברים שמעניינים אותי. צר לי אם נפגעת מכך. כמובן שאני לא יכול להכתיב לך מה לכתוב ומה לא, ובוודאי שלא כאן בבלוג של דובי. אתה יכול לכתוב מגילות כאוות נפשך, על כל נושא שבעולם, כל עוד דובי לא מתעצבן. בסך הכל העליתי שאלות, והתרעמתי כשהחלטת לענות לי – הרי הפנית את דבריך אלי בפתיחת התגובות שלך – מבלי להתייחס כמעט בכלל לשאלות שלי אלא לחזור שוב על אג'נדה שאני כבר מכיר. גם בתגובה הנוכחית שלך לא התייחסת לשאלות שלי. זו כמובן זכותך המלאה, כמו שזכותי לא להכנס לדיון בנושא X כשאני לא מעוניין בכך.
אני לא מבין את הקביעה “אני מקווה שהמחקרים האקדמיים שלך נראים קצת יותר טוב” – יותר טוב ממה? אתה יודע בכלל מהו תחום המחקר שלי?
מכיוון שנראה שנושא הדיון שמעניין אותי לא מעניין אותך (וחבל), אאחל לך רוב אושר ובריאות.
הילה –
גם אני חשבתי כך. אבל אני חושב שזה הסבר לא ממצה – יש תחומים אחרים (עריכת דין? בנקאות השקעות? רפואה פלסטית? סחר ביהלומים?) שגם עליהם מסופר שיש בהם תרבות של “רדיפה אחרי כסף”, וגם הם ממוסים באופן משמעותי. אבל משהו בתחומים הללו גורם לכך שהם לא ייצרו את תפיסת העולם הזו באופן כל כך מוטה.
וכאן אני אתחבר (חלקית) לתשובה של דניאל – תחושת הבטן שלי היא שאנשי היי-טק מהווים נתח משמעותי מתרבות הבלוגים בארץ. כלומר – נראה לי שאם תפלח את הבלוגרים (והמגיבים בבלוגים, לצורך העניין), לתחומי עיסוק שונים, ותספור את כמות התחומים שבהם אנשים מרוויחים יחסית הרבה כסף שהם לא רוצים שיקחו להם, תמצא שאנשי היי-טק הם הרוב.
יכול להיות שהתחושה שיש הרבה מאוד אנשי היי-טק בסביבה לא מדוייקת כי באופן טבעי אני נמשכת לבלוגים טכנולוגיים, אבל עדיין.
מעבר לזה – מהיכרותי האישית עם אנשים שעוסקים בתחומים רווחיים אחרים שממוסים באופן משמעותי, כמו שתיארת אותם, הם מגלים את אותם מאפיינים: תמיכה בשוק חופשי, קולניות (גם אם לא מעל דפי הרשת), ונסיון להמנע ככל האפשר מתשלום מיסים (במסגרת החוק, כמובן).
יובל · 2009-10-30 13:04:36
הילה -
אני מסכים איתך שבעיסוקים אלו יש שיעור גבוה מהרגיל של תומכים באידיאולוגית הניאו-ליברליזם של הפרטה, צמצום הממשל וכד'. אני משער שבאופן כללי, ובצורה לא מפתיעה, ככל שהמצב הסוציו-אקונומי גבוה יותר כך תהיה יותר נטיה לתמוך בתפיסה הכלכלית הזו. אבל זה לא בדיוק שוקחופשיזם.
השוקחופשיזם/ליברטריאניזם היא אידיאולוגיה הרבה יותר קיצונית (במובן מסוים היא פשוט מתקבלת מהקצנת הניאו-ליברליזם עד למקסימום האפשרי) – היא מדברת על חיסול כמעט כל תפקידה של המדינה, למעט משטרה חזקה וצבא. כלומר העברת כל יתר הסמכויות שכיום יש בידי המדינה לידי השוק הפרטי, החל מפיקוח על רפואה, דרך בניית תשתיות (יזמים יבנו תחנות כח וימכרו את החשמל וכו') וכלה בפירוק החינוך הממלכתי. לתפיסתם, מנגנון השוק החופשי הוא המנגנון הצודק ביותר והיעיל ביותר להסדיר את כל האינטראקציות והתפקודים החברתיים.
חלילה לי, כאחד מאותם אנשים לא אינטליגנטיים במיוחד שסמוכים על שולחנו של משלם המיסים כי אין לי שום דבר מועיל לעשות (אם כי, יש לציין, אני לפחות לא אחד מאותם אומרי ההן שמנסים לרצות את המדינה על ידי אמירת דברים שינעמו לאזני מקבלי ההחלטות ומחלקי התקציבים – מצד שני, זה כנראה אומר שאני גם טיפש וגם טמבל), להשתתף בדיון עם אחד מאותם נפילים בני ימינו, אנשי ההיי-טק.
קרה המקרה ויש לי הרבה חברים שעוסקים בתחומי ההיי-טק למיניהם, ולכן אני לפחות יכול להעיד, על בסיס זה בלבד, שיש, ככל הנראה, גם הרבה אנשים אינטליגנטיים שדוחים מכל וכל את הגישה השוקחופשיסטית שאתה מציג. למעשה, בנערותי הייתי הרבה יותר שוקחופשיסט, ודווקא הם, אותם עובדי גוגל ויבמ וחוקרים ב-MIT דיומא, שכנעו אותי בצדקת הסוציאל-דמוקרטיה. אז כנראה שבכל זאת אין קשר חד-חד-ערכי בין אינטליגנציה לתמיכה בשוק החופשי חסר הגבולות של דניאל.
אם יותר לי בכל זאת, בהנתן הנתון הזה שלעיל, בכל זאת להציע תאוריית פסיכולוגיה-בגרוש לריבוי ההייטקיסטים בשורות הכת השוקחופשיסטית, אני חושב שהמקור לכך הוא בכך שחלק גדול מההייטקיסטים הם אכן “סלף-מייד מן”. כמו דניאל, הם אינם חבים את הצלחתם לשום מערכת ממשלתית, אלא לתחום עניין שהיה להם מנעוריהם, ושהם השקיעו מזמנם ומכספם כדי לפתח את הידע שלהם בו. זאת, להבדיל מרופאים ועורכי דין שבהכרח באים במגע עם מערכות ממשלתיות במהלך הכשרתם ועבודתם, כך שאינם יכולים לטעון לחוסר ערך של המדינה. הניתוק הזה מאפשר לאיש ההייטק לראות את העולם שסביבו כמורכב משני סוגים של אנשים – אנשים כמותם, שאינם זקוקים לסיוע, ואנשים שאינם ראויים לסיוע משום שהם לא מסוגלים לדאוג לעצמם (ממגוון סיבות). יול, ידידו של נמרוד, הוא דוגמא טובה לאנשים כאלו (וכמה לא מפתיע – איש הייטק שהצליח בכוחות עצמו ולמרות כל המגבלות שעמדו בדרכו).
כאמור, לא כל אנשי ההייטק הם כאלו. ישנם אלו שמסוגלים לראות מעבר לאפם שלהם, להבין שזה שהם החריגים לא אומר שכל השאר פשוט לא התאמצו מספיק, אלא בדיוק את זה: שהם החריגים. ששפר מזלם, ושאי אפשר לקיים חברה שמבוססת על הצלחתם של בני המזל, אלא צריך לסייע גם לאלו שנולדו עם הורים פחות דוחפים, או עם פחות כסף בבית, או – מה לעשות – אולי אפילו פחות אינטליגנטיים; שמדינה צריכה תחבורה ציבורית לא רק איפה שיש הרבה אנשים שישתמשו בה אלא גם – ובמיוחד – באותם אזורים מרוחקים יותר שם לא יהיה כלכלי להפעיל מערך אפקטיבי של תחבורה ציבורית; שישנם דברים שאינם נמדדים בכסף, ולכן “כמה כסף יש שם בחוץ שאנשים מוכנים לשים על זה” הוא לא מדד נכון כדי להחליט לגביהם; שבעית הפעולה הקולקטיבית היא דבר שרק ארגון כמו מדינה יכול להתגבר עליו, ושכולם יפגעו בלעדיו, גם אנשי ההייטק שמרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש.
בקיצור, היותו של אדם הייטקיסט יציר-כפי-עצמו משחררת אותו מהמחוייבות להבין שהוא פועל בתוך חברה. מי שלא הזדמן לו להכיר בעובדה הזו בדרכים אחרות, יהיה שוקחופשיסט קיצוני. השאר, לא. אינטליגנציה, גבוהה ככל שתהיה, אינה ערובה כנגד עיוורון.
דובי, יובל, הילה – בואו לא נשכח את הרקע של הדיון הזה. לא היה הייטק ישראלי בלי התעשיות הבטחוניות. בלי היחידות הטכנולוגיות של הצבא ובלי התעשיות הבטחוניות, לא הייתה כאן תשתית טכנולוגית ראויה – ובלי תשתית טכנולוגית כזו, אף self made man לא היה יכול לעשות את עצמו לגמרי לבד.
כלומר, גם אם ההייטקיסטים הישראלים לא זוכרים את זה, הם עדיין חייבים הרבה מאוד למדינה.
דניאל – אתה צודק, התעשיות הבטחוניות היו רק מקל בגלגלי ההיטק הישראלי. אם לא תע”ש, יוסי ורדי היה ממציא את אייסיקיו כבר בשנות ה-50.
(ואגב, אני אשמח לקבל תשובה – באיזו ארץ נורא חופשית גדלת, בהנחה שזה לא ארה”ב?)
דרומי – אתה, כמובן, צודק, אבל ההסבר שלי היה במוצהר פסיכולוגיסטי, ולכן התייחס לדברים כפי שהם נראים מנקודת המבט של אנשים כמו דניאל, שבקלות יכולים להתעלם מהמערכת המסועפת שסביבם שאפשרה להם להיות “סלף-מייד”. אחרי הכל, דניאל גם מרשה לעצמו להתעלם מהתפקיד הקריטי של מחקר בסיסי ותיאורטי בתחומי המדעים השונים, בהתפתחות הטכנולוגית שהוא כל כך מפאר ומהלל – מחקר שמקדים את היווצרות הבסיס הכלכלי לו, ולכן בהגדרה אינו יכול להסתמך על תמיכה כלכלית מראש.
דרומי – רק לשם הבהרה, אני האחרונה שתשכח את תפקיד התעשיה הבטחונית בדיון.
בניגוד לדניאל שלמד מגיל צעיר מדעי המחשב ומתמטיקה, והתעניין לבד, ועסק בתחום בצבא, ועכשיו הוא הייטקיסט וסטארטאפיסט וכלכליסט וסופרמן, כולם מגולמים ב self-made-man אחד,
אני למדתי מגיל צעיר מתמטיקה ומדעי המחשב, והתעניינתי לבד, ועסקתי בתחום בצבא, ועכשיו אני היי-טקיסטית, אבל לחלוטין תוצר של המערכת הבטחונית שסיפקה לי הכשרה פורמלית, נסיון וכיוונים לעתיד, ושמה עלי תווית רשמית של אשת מקצוע.
אני מניחה שהכל זה עניין של השקפה (;
[...] דובי קננגיסר ודרור פויר על "תכנית הובר" של ראש הממשלה, מהו תפקידם האמיתי של פרוטוקולים. וזהו! צאו לראות עולם במקום לשבת כל היום מול ה"אינטר־נט". [...]
תגובות (המשך)
hilanoga · 2009-10-30 10:49:39
יובל - בתור הייטקיסטית, יש לי השערה. זה שוק שמתאפיין ברמות שכר גבוהות יחסית ובתרבות של רדיפה אחרי כסף, כמו שאמר לי פעם מישהו בחברה שהתראיינתי אצלה: “יש לכולנו מטרה משותפת, והמטרה היא שהמוצר יצליח וכולנו נעשה בוחטות של כסף”. אפשר לראות את זה בנטייה של הרבה אנשי היי-טק לחשוב על רעיונות לסטארט אפים ש”יעשו את המכה” כדי שהם יהיו “מסודרים” ויוכלו לפרוש מההי-טק לעבור לגינון (ירקות או ילדים, שמעתי את שתי הגרסאות). מעבר לזה, השמועה אומרת (ואל תצלבו אותי אם אני טועה, אין לי את הרקע הכלכלי) שאנשי ההי-טק מחזיקים על גבם החלוש מישיבה מול מחשב את כלכת המדינה בכספי המיסים שלהם. עושים 1+1 ומקבלים אנשים שיש משהו שחשוב להם (כסף), יש להם הרבה ממנו (יחסית), ו”לוקחים” להם אותו, אז הם מרגישים שדופקים אותם והם קולניים לגבי זה. אין כאן מסתורין מיוחד.דניאל · 2009-10-30 10:56:55
מהתגובה הראשונה שלך, אתה מתייחס בביטול לדברים שלי, מחפש איך להשתיק אותי, “אני כבר מכיר את שלל הטיעונים שלך”, מבטל את מה שיש לי להגיד בכך שאתה “לא ביקשת” שאני אגיד אותם (והרי מה שלא בקשת שאומר, אין לי שום זכות לומר), אתה מזלזל בידע האקדמי שלי, מבלי להכיר אותו, אתה “לא מתכוון להכנס איתי לדיון בנושא X”, ואתה קובע, עבורי, מה מותר לי לומר ומה לא, על הבמה הזאת – שאיננה שלך.אני מקווה שהמחקרים האקדמים שלך נראים קצת יותר טוב.
יובל · 2009-10-30 11:45:17
דניאל -אני מתנצל. בסך הכל ניסיתי לנתב את הדיון לדברים שמעניינים אותי. צר לי אם נפגעת מכך. כמובן שאני לא יכול להכתיב לך מה לכתוב ומה לא, ובוודאי שלא כאן בבלוג של דובי. אתה יכול לכתוב מגילות כאוות נפשך, על כל נושא שבעולם, כל עוד דובי לא מתעצבן. בסך הכל העליתי שאלות, והתרעמתי כשהחלטת לענות לי – הרי הפנית את דבריך אלי בפתיחת התגובות שלך – מבלי להתייחס כמעט בכלל לשאלות שלי אלא לחזור שוב על אג'נדה שאני כבר מכיר. גם בתגובה הנוכחית שלך לא התייחסת לשאלות שלי. זו כמובן זכותך המלאה, כמו שזכותי לא להכנס לדיון בנושא X כשאני לא מעוניין בכך.
אני לא מבין את הקביעה “אני מקווה שהמחקרים האקדמיים שלך נראים קצת יותר טוב” – יותר טוב ממה? אתה יודע בכלל מהו תחום המחקר שלי?
מכיוון שנראה שנושא הדיון שמעניין אותי לא מעניין אותך (וחבל), אאחל לך רוב אושר ובריאות.
הילה – גם אני חשבתי כך. אבל אני חושב שזה הסבר לא ממצה – יש תחומים אחרים (עריכת דין? בנקאות השקעות? רפואה פלסטית? סחר ביהלומים?) שגם עליהם מסופר שיש בהם תרבות של “רדיפה אחרי כסף”, וגם הם ממוסים באופן משמעותי. אבל משהו בתחומים הללו גורם לכך שהם לא ייצרו את תפיסת העולם הזו באופן כל כך מוטה.
hilanoga · 2009-10-30 12:41:26
וכאן אני אתחבר (חלקית) לתשובה של דניאל – תחושת הבטן שלי היא שאנשי היי-טק מהווים נתח משמעותי מתרבות הבלוגים בארץ. כלומר – נראה לי שאם תפלח את הבלוגרים (והמגיבים בבלוגים, לצורך העניין), לתחומי עיסוק שונים, ותספור את כמות התחומים שבהם אנשים מרוויחים יחסית הרבה כסף שהם לא רוצים שיקחו להם, תמצא שאנשי היי-טק הם הרוב. יכול להיות שהתחושה שיש הרבה מאוד אנשי היי-טק בסביבה לא מדוייקת כי באופן טבעי אני נמשכת לבלוגים טכנולוגיים, אבל עדיין.מעבר לזה – מהיכרותי האישית עם אנשים שעוסקים בתחומים רווחיים אחרים שממוסים באופן משמעותי, כמו שתיארת אותם, הם מגלים את אותם מאפיינים: תמיכה בשוק חופשי, קולניות (גם אם לא מעל דפי הרשת), ונסיון להמנע ככל האפשר מתשלום מיסים (במסגרת החוק, כמובן).
יובל · 2009-10-30 13:04:36
הילה -אני מסכים איתך שבעיסוקים אלו יש שיעור גבוה מהרגיל של תומכים באידיאולוגית הניאו-ליברליזם של הפרטה, צמצום הממשל וכד'. אני משער שבאופן כללי, ובצורה לא מפתיעה, ככל שהמצב הסוציו-אקונומי גבוה יותר כך תהיה יותר נטיה לתמוך בתפיסה הכלכלית הזו. אבל זה לא בדיוק שוקחופשיזם.
השוקחופשיזם/ליברטריאניזם היא אידיאולוגיה הרבה יותר קיצונית (במובן מסוים היא פשוט מתקבלת מהקצנת הניאו-ליברליזם עד למקסימום האפשרי) – היא מדברת על חיסול כמעט כל תפקידה של המדינה, למעט משטרה חזקה וצבא. כלומר העברת כל יתר הסמכויות שכיום יש בידי המדינה לידי השוק הפרטי, החל מפיקוח על רפואה, דרך בניית תשתיות (יזמים יבנו תחנות כח וימכרו את החשמל וכו') וכלה בפירוק החינוך הממלכתי. לתפיסתם, מנגנון השוק החופשי הוא המנגנון הצודק ביותר והיעיל ביותר להסדיר את כל האינטראקציות והתפקודים החברתיים.
hilanoga · 2009-10-30 13:16:43
לגבי זה אני אלך לעשות את שיעורי הבית שלי (;דובי · 2009-10-30 13:18:18
חלילה לי, כאחד מאותם אנשים לא אינטליגנטיים במיוחד שסמוכים על שולחנו של משלם המיסים כי אין לי שום דבר מועיל לעשות (אם כי, יש לציין, אני לפחות לא אחד מאותם אומרי ההן שמנסים לרצות את המדינה על ידי אמירת דברים שינעמו לאזני מקבלי ההחלטות ומחלקי התקציבים – מצד שני, זה כנראה אומר שאני גם טיפש וגם טמבל), להשתתף בדיון עם אחד מאותם נפילים בני ימינו, אנשי ההיי-טק. קרה המקרה ויש לי הרבה חברים שעוסקים בתחומי ההיי-טק למיניהם, ולכן אני לפחות יכול להעיד, על בסיס זה בלבד, שיש, ככל הנראה, גם הרבה אנשים אינטליגנטיים שדוחים מכל וכל את הגישה השוקחופשיסטית שאתה מציג. למעשה, בנערותי הייתי הרבה יותר שוקחופשיסט, ודווקא הם, אותם עובדי גוגל ויבמ וחוקרים ב-MIT דיומא, שכנעו אותי בצדקת הסוציאל-דמוקרטיה. אז כנראה שבכל זאת אין קשר חד-חד-ערכי בין אינטליגנציה לתמיכה בשוק החופשי חסר הגבולות של דניאל.אם יותר לי בכל זאת, בהנתן הנתון הזה שלעיל, בכל זאת להציע תאוריית פסיכולוגיה-בגרוש לריבוי ההייטקיסטים בשורות הכת השוקחופשיסטית, אני חושב שהמקור לכך הוא בכך שחלק גדול מההייטקיסטים הם אכן “סלף-מייד מן”. כמו דניאל, הם אינם חבים את הצלחתם לשום מערכת ממשלתית, אלא לתחום עניין שהיה להם מנעוריהם, ושהם השקיעו מזמנם ומכספם כדי לפתח את הידע שלהם בו. זאת, להבדיל מרופאים ועורכי דין שבהכרח באים במגע עם מערכות ממשלתיות במהלך הכשרתם ועבודתם, כך שאינם יכולים לטעון לחוסר ערך של המדינה. הניתוק הזה מאפשר לאיש ההייטק לראות את העולם שסביבו כמורכב משני סוגים של אנשים – אנשים כמותם, שאינם זקוקים לסיוע, ואנשים שאינם ראויים לסיוע משום שהם לא מסוגלים לדאוג לעצמם (ממגוון סיבות). יול, ידידו של נמרוד, הוא דוגמא טובה לאנשים כאלו (וכמה לא מפתיע – איש הייטק שהצליח בכוחות עצמו ולמרות כל המגבלות שעמדו בדרכו). כאמור, לא כל אנשי ההייטק הם כאלו. ישנם אלו שמסוגלים לראות מעבר לאפם שלהם, להבין שזה שהם החריגים לא אומר שכל השאר פשוט לא התאמצו מספיק, אלא בדיוק את זה: שהם החריגים. ששפר מזלם, ושאי אפשר לקיים חברה שמבוססת על הצלחתם של בני המזל, אלא צריך לסייע גם לאלו שנולדו עם הורים פחות דוחפים, או עם פחות כסף בבית, או – מה לעשות – אולי אפילו פחות אינטליגנטיים; שמדינה צריכה תחבורה ציבורית לא רק איפה שיש הרבה אנשים שישתמשו בה אלא גם – ובמיוחד – באותם אזורים מרוחקים יותר שם לא יהיה כלכלי להפעיל מערך אפקטיבי של תחבורה ציבורית; שישנם דברים שאינם נמדדים בכסף, ולכן “כמה כסף יש שם בחוץ שאנשים מוכנים לשים על זה” הוא לא מדד נכון כדי להחליט לגביהם; שבעית הפעולה הקולקטיבית היא דבר שרק ארגון כמו מדינה יכול להתגבר עליו, ושכולם יפגעו בלעדיו, גם אנשי ההייטק שמרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש. בקיצור, היותו של אדם הייטקיסט יציר-כפי-עצמו משחררת אותו מהמחוייבות להבין שהוא פועל בתוך חברה. מי שלא הזדמן לו להכיר בעובדה הזו בדרכים אחרות, יהיה שוקחופשיסט קיצוני. השאר, לא. אינטליגנציה, גבוהה ככל שתהיה, אינה ערובה כנגד עיוורון.
דרומי · 2009-10-30 16:28:10
דובי, יובל, הילה – בואו לא נשכח את הרקע של הדיון הזה. לא היה הייטק ישראלי בלי התעשיות הבטחוניות. בלי היחידות הטכנולוגיות של הצבא ובלי התעשיות הבטחוניות, לא הייתה כאן תשתית טכנולוגית ראויה – ובלי תשתית טכנולוגית כזו, אף self made man לא היה יכול לעשות את עצמו לגמרי לבד. כלומר, גם אם ההייטקיסטים הישראלים לא זוכרים את זה, הם עדיין חייבים הרבה מאוד למדינה.דניאל – אתה צודק, התעשיות הבטחוניות היו רק מקל בגלגלי ההיטק הישראלי. אם לא תע”ש, יוסי ורדי היה ממציא את אייסיקיו כבר בשנות ה-50. (ואגב, אני אשמח לקבל תשובה – באיזו ארץ נורא חופשית גדלת, בהנחה שזה לא ארה”ב?)
דובי · 2009-10-30 16:51:40
דרומי – אתה, כמובן, צודק, אבל ההסבר שלי היה במוצהר פסיכולוגיסטי, ולכן התייחס לדברים כפי שהם נראים מנקודת המבט של אנשים כמו דניאל, שבקלות יכולים להתעלם מהמערכת המסועפת שסביבם שאפשרה להם להיות “סלף-מייד”. אחרי הכל, דניאל גם מרשה לעצמו להתעלם מהתפקיד הקריטי של מחקר בסיסי ותיאורטי בתחומי המדעים השונים, בהתפתחות הטכנולוגית שהוא כל כך מפאר ומהלל – מחקר שמקדים את היווצרות הבסיס הכלכלי לו, ולכן בהגדרה אינו יכול להסתמך על תמיכה כלכלית מראש.hilanoga · 2009-10-30 17:08:30
דרומי – רק לשם הבהרה, אני האחרונה שתשכח את תפקיד התעשיה הבטחונית בדיון. בניגוד לדניאל שלמד מגיל צעיר מדעי המחשב ומתמטיקה, והתעניין לבד, ועסק בתחום בצבא, ועכשיו הוא הייטקיסט וסטארטאפיסט וכלכליסט וסופרמן, כולם מגולמים ב self-made-man אחד, אני למדתי מגיל צעיר מתמטיקה ומדעי המחשב, והתעניינתי לבד, ועסקתי בתחום בצבא, ועכשיו אני היי-טקיסטית, אבל לחלוטין תוצר של המערכת הבטחונית שסיפקה לי הכשרה פורמלית, נסיון וכיוונים לעתיד, ושמה עלי תווית רשמית של אשת מקצוע. אני מניחה שהכל זה עניין של השקפה (;תא אופק מציג: מרוב דובים לא רואים את היער | תא אופק · 2009-10-31 13:38:47
[...] ואם כבר דיברנו על יוזמות לא פופולריות של ביבי, שואב אבק שיאשב מוחות בורחים? לא כזה פופלרי. [...]יהיה טוב, יהיה בסדר, יהיה רע, יהיה בסדר (י"ג 25.10.2009) « דרך ארץ Live · 2009-12-17 17:39:57
[...] דובי קננגיסר ודרור פויר על "תכנית הובר" של ראש הממשלה, מהו תפקידם האמיתי של פרוטוקולים. וזהו! צאו לראות עולם במקום לשבת כל היום מול ה"אינטר־נט". [...]לא שומעים! » אקדמאי יקר, מדינת ישראל רוצה לתת לך זין. כזה גדול. · 2010-03-01 15:40:28
[...] תחזיר לארץ את כל המוחות שנזלו החוצה. אני, ציני שכמותי, העליתי בין השאר סברה שכשנתניהו דיבר על אקדמאים, הוא התכוון לאנשי מדעי הטבע [...]מצב האקדמיה: הפרטה, בריחת מוחות, החזרת מוחות ועוד « מאסף · 2010-03-24 21:00:37
[...] קננגיסר, "אבק מדבר", לא שומעים!, 20 באוקטובר, [...]לא שומעים! » נפולת של נמושות · 2011-09-22 12:37:30
[...] רוצה להחזיר לארץ את המוחות הבורחים, צריך להשקיע יותר באקדמיה הישראלית; צריך להענות לדרישות תנועת המאהלים ולאפשר רווחה גדולה [...]