לא שומעים!

במסגרת בילוי סוף השבוע שלנו חזרנו היום, בקור המקפיא, אל המסעדה הוויאטנמית ההיא, כדי לקיים את ההבטחה שלי. למנה ראשונה הזמנתי מרק סרטן סטנדרטי ונחמד, ולמנה עיקרית – תרתי משמע – הזמנתי צלחת גדולה של צפרדע צלויה על מצע ירקות מוחמצים.

כמה התאכזבתי לגלות שהצפרדע לא מגיעה בצורתה השלמה (ואם אפשר, עם הבעה מופתעת על הפנים) – דווקא למסעדות בסביבה יש חיבה מוזרה לתלות בחלון הראווה שלהם עופות במרינדה כאילו היו בובות ראווה בחנויות בגדים, כולל הראש והכל. אבל כל מה שאני קיבלתי היה ערימה של מה שנראה כמו קנטקי פרייד צ'יקן. גם היה לזה טעם דומה, אם לומר את האמת. למעשה, בהחלט יתכן שאחרי שהזמנתי את המנה שלי אחד המלצרים קפץ לקפ”צ הקרוב ורכש דלי של עוף מטוגן שהונח אחר כבוד על מצע של ירקות מוחמצים.

לשאלתכם המתבקשת, אגב, לא, הם לא מוציאים את העצמות. אחרת, איך זה יהיה פריך?

לסיכום, מנה נחמדה. לא משהו שהייתי טורח לצאת ולצוד צפרדעים בשבילו, אבל דבר נחמד להתנסות בו. חיים טובים פה בקנדה.

#אוכל #קנדה

הפוסט הקודם: וופטי-פאקינג-דו

הפוסט הבא: עצירה מוחלטת על פי עשר מהמהירות הנוכחית