ככל שחולף הזמן, כך נדמה לי, נחשף משהו שאפשר להגדירו רק כנכות פסיכולוגית של יאיר לפיד. מדובר בהפרעה שאפשר לכנות אותה, אולי, “טעייה פתולוגית”. כמו השקרן הפתולוגי, הטועה הפתולוגי אינו מסוגל להפיק מפיו דבר אמת, אך בעוד שאצל השקרן קיימת מודעות לכך שהנאמר הוא שקר, אצל הטועה הפתולוגי הבעיה עמוקה יותר. נדמה כאילו מוחו של הטועה הפתולוגי דוחה בשאט נפש כל פריט מידע שערך האמת שלו חיובי, ומסרב לארכב אותו בזכרון כל עוד לא הוטל בו מום מהותי.
מוצג מס' 1 היום הוא נאומו של לפיד בו תיאר את חזונו עבור מערכת החינוך, נאום שברוב טובו לפיד פרסם בעמוד הפייסבוק שלו “למניעת סילופים”. לזכותו של לפיד יאמר שהוא מעלה נושאים חשובים לשיחה, ומצליח לעודד דיון ציבורי סביבם – גם אם, כמו במקרה של Kony2012, לא בהכרח באופן שהוא מתכוון אליו.
הטעייה הפתולוגית של יאיר לפיד זוקפת את ראשה כבר בפסקה הראשונה של הנאום, באחת מאותן אמירות שאין בה כדי להצביע על בעיה פוטנציאלית בתפקודו העתידי של לפיד – כאלו שכל מי שמעיר עליה מיד מותקף על ידי נושאי-הלפיד כקטנוני וקנטרני – אבל ההצטברות שלהן צריכה כבר לעורר סימני שאלה רציניים. לפיד מנה דוגמאות למשרות הנחשקות ביותר בעולם, וציין, בין השאר, את מחלקת פיתוח האייפד של אפל (באמת? דווקא מחלקת פיתוח האייפד? ואצל מפתחי האייפון מחלקים סושי בן שבוע ומגבילים את הפסקות הפיפי?) ואת “אגף בינג של גוגל”. בינג, כפי שמיהרו רבים להזכיר, הוא מנוע החיפוש של מיקרוסופט, ששואף להתחרות בגוגל. כפי שציין צייצן אחד, יהיה זה כמו לדבר על מוסף מעריב של ידיעות אחרונות.
אבל הבעיתיות של האמירה הזו לא נגמרת שם. הסיבה שלפיד הזכיר את המשרות הללו היא כי, לטענתו,
מעשר המשרות הכי נחשקות בעולם, אף אחת – אפילו לא אחת – לא היתה קיימת ב-2004.
ועל כך העיר
צייצן אחר:
משרות פיתוח תוכנה קיימות מאז שנות החמישים. מנועי חיפוש ברשת – מאז 1993. גוגל ובינג – מאז 1998.
גם כאן, לפיד כשל במשימת אמירת עובדה נכונה. וזאת, כמובן, עוד לפני שמזכירים שכמות עובדי ההייטק בקרב כלל האוכלוסיה היא די שולית, ולפני שמזכירים שרוב האנשים העובדים עובדים בעבודות שהיו קיימות, בפורמט כזה או אחר, עוד לפני שנולדתי.
אבל זו סתם אנקדוטה, ולא משהו מהותי לטיעון של לפיד. לפיד רוצה לספר לנו עד כמה מערכת החינוך שלנו מעוותת, ולשם כך הוא נוקט בדרך הטובה ביותר שאפשר להעלות על הדעת: השוואה בינלאומית.
הילדים שלנו צריכים בגרות באנגלית, ובמתמטיקה, ובהבנת הנקרא. וזהו. כשהם יגדלו וירצו ללכת לאוניברסיטה, הם יעשו בחינת כניסה לאוניברסיטה כמו בכל מקום נורמלי בעולם.
אצל לפיד, כמו אצל ישראלים רבים, “השוואה בינלאומית” משמעו “
השוואה לארה”ב”. כי בארה”ב, באמת, אין מבחן סטנדרטי ארצי לסיום התיכון, וכדי להתקבל לאוניברסיטה צריך לעשות מבחן מיוחד של האוניברסיטאות. הייתי עוד יכול לסלוח על הנטייה המוזרה הזו להאמין שאפשר לדעת מה קורה ב”כל מקום נורמלי בעולם” על-ידי בדיקת המצב בארה”ב, אילולא לפיד עצמו היה כותב, שלוש פסקאות לפני כן, על בחינות הבגרות הקיימות במספר מדינות בעולם – צרפת, בריטניה, פינלנד ועוד – ומשמשות, כמובן, כמבחן הכניסה המרכזי לאוניברסיטה. בדיוק כמו בישראל.
אז רגע, אז מה שהוא כתב על צרפת ובריטניה ופינלנד זה כן נכון?
בפינלנד יש ארבע בחינות בגרות. מתמטיקה, אנגלית, הבנת הנקרא ומקצוע בחירה אחד. באנגליה יש שלוש. בצרפת ארבע. בישראל יש 265 בחינות בגרות.
בפינלנד אכן יש ארבע בחינות בגרות: אחת חובה (“שפת אם” – פינית, שוודית או סאמי), ושלוש בחירה, מתוך רשימה של 13 תחומי ידע פלוס מבחר שפות שונות.
יאיר לפיד בכובע סטודנט פיני.
במציאות הוא לא יכול לחבוש אותו. רק למי שסיים בגרות מותר.
בצרפת אין שום דבר שדומה לארבע בחינות. לתלמידי בית הספר בצרפת יש בחירה בין שלושה מסלולים שונים, כשבכל מסלול הם ידרשו להשלים כ-10 בחינות (לפחות) בתחומי ידע שונים ומגוונים.
לפני שנסתכל על המקרה הבריטי, אני רוצה רק להזכיר משהו לגבי המקרה הישראלי: לפיד טוען שבישראל יש 265 בחינות בגרות. (המספר, לפי ידיעות אחרונות, הוא 152, אבל מי סופר). המשמעות, כמובן, אינה שכל תלמיד לומד 265 (או 152) מקצועות, אלא שיש מספר מקצועות חובה (לשון, מתמטיקה, אנגלית, ספרות, תנ”ך, אזרחות, והיסטוריה), ולכך תלמידים המעוניינים בכך יכולים להוסיף מקצועות בחירה מבין אלו המוצעים בבית הספר שלהם. אפשר להתווכח האם ספּרות או בישול הם מקצועות ראויים כבגרות – דיון שייקח אותנו בלית ברירה לנושא בתי הספר המקצועיים והאפליה המבנית שהם גילמו, ולשאלה האם אפשר לבנות מערכת של בתי ספר מקצועיים שאינה מובילה לאפליה – אבל עצם העובדה שיש הרבה בחירה לתלמידים לגבי מקצועות בחירה, אני בטוח שתסכימו איתי, אינה שלילית בפני עצמה.
וכאן נכנס המקרה הבריטי. בבריטניה, בניגוד למה שאומר לפיד, אין “שלוש בחינות בגרות”. כל המערכת היא קצת יותר מסובכת, אבל בגדול אפשר לדבר על שני שלבים בחינוך העל-יסודי בבריטניה: המבחנים הרגילים והמבחנים המתקדמים. המבחנים הרגילים (גילאי 15-16) אכן כוללים שלוש בחינות חובה: אנגלית (ואירית או וולשית באזורים הרלוונטיים), מתמטיקה, ומדעים. אבל בתי ספר שונים קובעים דרישות שונות. בתי ספר רבים דורשים שפה זרה בנוסף, אחרים דורשים לימודי דת, ויש רבים שדורשים לימודי “טכנולוגיות מידע”. שאר מערכת השעות של התלמידים כוללת כעשרה מקצועות בחירה. התלמידים צריכים להשיג לפחות חמישה מקצועות “רגילים” ברמה גבוהה (יש גם לימודים לבחינה ברמה נמוכה, שלא נחשבים לצורך זה), כדי שיוכלו להמשיך למבחנים המתקדמים. הלימוד למבחנים המתקדמים נעשה בגילאים 17-18. רק הצלחה במבחנים המתקדמים מאפשרת כניסה לאוניברסיטה. נושאי הלימוד למבחנים המתקדמים נבחרים על-ידי התלמידים עצמם – בדרך כלל נבחרים ארבעה נושאים ללימוד לאורך השנתיים, אם כי רוב האוניברסיטאות דורשות רק שלושה מבחנים, ולכן תלמידים רבים מוותרים על נושא אחד לאורך התקופה. אין נושאי חובה, והתלמידים בוחרים מתוך רשימה ארוכה של נושאים, שכוללת, אני בטוח שלפיד ישמח לגלות, גם ריקוד, אנימציה, תיירות, כלכלת בית ואפילו משהו שנקרא “לימודי פנאי”. תארו לכם מה היה אומר לפיד אם היה נקלע לבית ספר ומגלה שהתלמידים לומדים בו “לימודי פנאי”. אפרופו, גם “עברית מקראית” אפשר ללמוד שם, לצד עברית מודרנית. אנטישמים.
אז לא, לפיד לא הצליח לקלוע נכון בתיאור אף אחת מהמדינות שהוא בחר להשוות את ישראל אליהן. אפילו את ישראל עצמה הוא תיאר לא נכון. טועה פתולוגי.
וכל זה לא היה יותר מאשר בדיחה עצובה אילולא לפיד היה משתמש בהררי השטויות הללו כדי לעטוף כמה דברים שהם דווקא כן נכונים – אם כי גובלים בבנאלי. כן, יש בהחלט מקום לשקול מחדש את בגרויות החובה (לא, הבגרויות הנכונות לשמור אינן “אנגלית, מתמטיקה והבנת הנקרא”); כן, צריך למצוא דרכים לגרום לתלמידים ללמוד גם בלי החרב המתהפכת של בחינת הבגרות שתקבע את עתידם (לא, להגיד להם שהדברים היחידים שחשובים הם שלושה מקצועות טכניים כל-כך זו לא הדרך לגרום להם להשקיע בלימודי הספרות או ההיסטוריה); כן, יש חשיבות גבוהה מאוד לשיקום מעמדו של המורה במערכת החינוך, מתן יותר אוטונומיה למורים וצמצום הפוקוס של המערכת על מבחנים ארציים (לא, לא צריך לבטל את תפקיד המפקחים); כן, בהחלט, יש להעביר משאבים באופן שיתעדף אוכלוסיות חלשות (לא, זה לא קשור לחוסר אמון. זה קשור לניאו-ליברליזם שלפיד תומך בו בכל פה); כן, יש לדרוש לימודי ליבה בקרב כל האוכלוסיה (לא, גם זה לא קשור לחוסר אמון. זה קשור לרצון של מנהיגי האוכלוסיה החרדית להבטיח את המשך שליטתם באוכלוסיה הזו). 1
—
אחרים כתבו כבר על המופרכות של טענתו של לפיד על ההבדל שעושה השירות הצבאי. מדובר, יש להודות על האמת, בתפיסה מאוד נפוצה בישראל. יצא לי בשבועות האחרונים לשאול תיכוניסטים האם לדעתם כדאי היה לוותר על השירות הצבאי אם ניתן היה להבטיח שמירה על אותה רמת בטחון. שוב ושוב ושוב קיבלתי מתלמידים תשובות שליליות – “הצבא מבגר אנשים, מכניס אותם לפרופורציות”, הם אמרו לי. לא עזר כששאלתי אותם מה קורה בכל המדינות בהן אין צבא, האם שם צעירים בשנות ה-20 לחייהם אינם בפרופורציות? אינם בוגרים? הם לא הצליחו לענות, אבל סרבו לוותר על התפיסה המיליטיריסטית שהונחלה להם. אבל הכי מייאש היה כאשר קיבלתי תשובות כאלו ממורים. המורים עצמם ויתרו על כל סיכוי לחינוך הילדים, ומטילים את יהבם על הצבא. “צה”ל יעשה בשלושה חודשים מה שאנחנו לא נוכל לעולם להשיג ב-12 שנים”, אמר לי מורה אחד, וכמעט גרם לי למרוט לעצמי את השערות שאין לי. אם כבר מדברים על אובדן אמון – הטלת יהבנו על צה”ל מאפשרת לכל הרשויות האחרות לאבד כל אמון בעצמן. וזה הכי עצוב כשזה קורה במערכת החינוך, מבלי שאותם אנשי חינוך יבינו, ככל הנראה, את הנזק שהם גורמים לחברה הישראלית כאשר הם מסכינים עם מצב שבו החינוך הערכי של הצעירים נתון בידיו של גוף שהאג'נדה שלו היא אג'נדה בטחונית בלבד, בלי ראייה אזרחית, בלי בסיס דמוקרטי. לצבא, ללא ספק, יש תפקיד חשוב למלא, אבל זה לא אומר שטוב שהוא ימלא כל תפקיד חשוב.
—
ואולי בכלל מדובר פה ב
וישנה בקנה מידה קוסמי – מכיוון שלפיד עסוק בכל עת בלהסביר לכל מי שהוא לא הוא עצמו למה הם טועים, אולי היקום פשוט נאבק בחזרה ומונע ממנו לדייק אפילו בפרט אחד בדבריו.
—
- את הטיוטא הזו התחלתי לכתוב בשעת הצהריים. עד שהספקתי לסיים אותה ולפרסם, כל העולם ואשתו הספיקו לעשות סיבוב על התחת של לפיד, כולל יוסי גורביץ שאמר חלק מהדברים שאני אמרתי כאן, אבל החלטתי שזה שכולם הקדימו אותי לא אומר שאני לא יכול להנות גם.
#בריטניה #הומור #חינוך #יאוש #יאיר לפיד #ילדים #ישראליאנה #מציאות #פוליטיקה #צבא
הפוסט הקודם: זה לא "האם מותר", זה "האם כדאי"
הפוסט הבא: החינוך בישראל: נייר עמדה
תגובות
יאיר · 2012-10-09 19:27:29
אני מסכים לחלוטין עם רוח הפוסט, אבל נראה לי שהמהלכים שאתה ממליץ עליהם הם יקרים להחריד, ולא ברור לי איך אפשר לממש אותם. זה לכל הפחות מצריך חשיבה על איך לעשות זאת באופן זול מחד אבל שלא יכבול את העניים לשירות גרוע או ייצור מונופולים מלאכותיים מצד שני.אבל הדאגה הגדולה יותר היא שלא תהיה עיתונות חופשית כלל, אפילו באינטרנט. להפיץ עיתון זה הרבה יותר מלכתוב עמוד באינטרנט. השאלה היא אם יהיה עיתונות חופשית, או ליתר דיוק – אילו תאגידים, חברות, וכדומה ישלטו בתוכן שאנשים יקראו (או יאזינו, יראו, וכן הלאה) באינטרנט? לא ברור לי, אבל נראה לי שקריסת הארץ קשורה יותר לקריסת מנגנוני התמיכה הכלכליים בפרסום התוכן מאשר עלות ההדפסה גרידא.
אביב · 2012-10-09 20:16:37
פוסט חשוב ונכון, אך הסכנה שבאובדן העיתונות המודפסת היא רבה יותר. באינטרנט קשה לגבות תשלום על תוכן וכמעט אין עיתונות חוקרת שהיא חיונית כל כך לבקרה על השלטון. כל מהללי הטכנולוגיה מניחים אוטומטית שכשטכנולוגיה חדשה דוחקת אחת ישנה היא מחליפה באופן מלא את כל הפונקציונליות שלה וזה לא בהכרח נכון. העיתונות קורסת בעקבות קריסת המודל העסקי שלה: כסף מהמפרסמים עובר לפרסום אונליין באתרים שאינם עיתונאיים ע״י חברות כמו גוגל ואין לעיתונות המקוונת יכולת טובה יותר לגייס כספים ממפרסמים.מומלץ מאוד לקרוא בבלוג של Clay Shirky על הנושא. http://www.shirky.com/weblog/
עדו · 2012-10-09 20:17:55
אני מניח שהדמיון ליאיר לפיד הוא מקרי לגמרי כן?דובי · 2012-10-09 20:18:48
דמיון ליאיר לפיד? פרט ונמק.אסף · 2012-10-09 20:20:58
נקודה מעניינת מאד. נראה לי שגם נכונה.נקודות שהיה מעניין לברר לפני שאני מגבש עמדה סופית: האם אנשים שאין להם חיבור לאינטרנט או שאין להם מחשב כן קוראים עיתון מנייר? בקרב מבוגרים (אני מנחש שכן)? בקרב עניים (אולי לא)?
באיזו מידה נגישות לעיתון משפרת את המצב לעומת נגישות רק לטלויזיה ורדיו?
אני נוטה לחשוב שהתשובה לשתי השאלות האלה תתמוך ברעיונות בפוסט, אבל שווה לחשוב עליהם יותר לעומק.
בהערת אגב, בנוגע לחיוב כל ספקי האינטרנט לספק חבילה בסיסית בחינם (אולי עדיף מחיר מפוקח+ואוצ'ר? את גודל הואוצ'ר לקבוע במכרז לאספקת החבילה? יש הרבה פרטים ללבן בהצעה כזו. חינם הרי משמעו במימון הלקוחות האחרים. ואצ'רים – במימון משלם המסים, שהוא ככלל יותר פרוגרסיבי. לא יודע. לא בטוח. לא קריטי כרגע.) – איפה הייתי? אה ,כן. נגישות לחדשות זו רק סיבה נוספת לתמוך ברעיון הזה, ואני תומך נלהב שלו. נראה לי שכבר עכשיו, ובוודאי אם חושבים עשר שנים קדימה, נגישות מקוונת צריכה להיות אחד הדברים שבהם המדינה צריכה להבטיח מינימום של נגישות לכל אזרח.
שחר · 2012-10-09 22:22:09
פתרון אפשרי להנגשת העשירונים התחתונים למחשבים היא מרכזי “מיחזור”. חברות גדולות וגם אזרחים רבים מחליפים ציוד בתדירות יחסית גבוהה ובדרך כלל כשהציוד ה”ישן” (בן שנתיים-שלוש לעיתים) עדיין מתפקד בצורה מלאה ויכול לעזור למשפחות נזקקות יותר. אני משתדל לתרום את הציוד הישן שלי למשפחות נזקקות ככל האפשר ובדרך כלל יוצר מחשבי “פרנקנשטיין” מכל מיני שאריות ויוצר מחשבים תקינים לחלוטין.הקמת מרכז אשר יאסוף, ירכז, יסדר/יתקן את הציוד ויתקין אותו אצל משפחות נזקקות במקביל למאמץ (ממשלתי?) לחיבור המשפחות לאינטרנט במחיר מסובסד/חינם יכול לעזור לסביבה האנושית ולסביבה עצמה ותוך כדי כך להכשיר טכנאי מחשבים/רשתות מהעשירונים התחתונים.
גיל · 2012-10-10 06:22:14
שתי נקודות בקשר ל”מות הפרינט” שחסרות לי כאן: 1. גם אמרו שהטלויזיה תהרוג את הרדיו, שבעצמו כבר מזמן היה אמור להרוג את הפרינט. לא שאני יודע מה הולך לקרות, אבל לא הייתי ממהר להתנבא.גדי אלכסנדרוביץ' · 2012-10-10 09:23:45
גיל, מצד שני, בעולם הדיגיטלי חוגג כפתור ה-print screen ואנשים שנתפסים בשינויים בדיעבד שכאלו הופכים ללעג וקלס כדבר שבשגרה.גיל · 2012-10-10 09:50:04
גדי זה נכון, אבל זה רק פתרון חלקי. זה לא אותו דבר כמו תיעוד בהארד-קופי, זה דורש ממך פעולה אקטיבית שחוזה מראש את השינוי. שוב, זה הכל בר-פתרון, לדוגמא יוזמה שמתעדת כל אתר שמגדיר עצמו כמקור “חדשות” ככה שבעצם יהיה לך “פרינט-סקרין” זמין של כל כתבה בכל נקודת זמן. העניין האו שצריך לדאוג גם לפתרון לסוגיה הזאת. אחרת לך תוכיח שאנחנו לא תמיד היינו במלחמה עם יורואסיה.גדי אלכסנדרוביץ' · 2012-10-10 09:56:22
כבר עכשיו יש אתרי ארכוב של האינטרנט. לעשות “תצפית” כזו על אתר ספציפי זה יחסית קל.דובי · 2012-10-10 09:58:48
גיל וגדי: ראשית, בואו נדגיש קודם שמדובר בתוצר לוואי (משמח, אבל מקרי) של טכנולוגיית הדפוס, ולא מאפיין מרכזי של העיתונות הכתובה. כלומר, מבחינת העיתונות עצמה, הארכיון הטבעי שנוצר על-ידי איסוף עיתונים הוא לא פיצ'ר של העיתון. גם הארכיונים שקיימים כיום, גיל, הם תוצר של יוזמה פרטית של ארגונים (חלקם פרטיים וחלקם ציבוריים). אני בטוח שכל עיתון שומר ארכיון של עצמו, אבל הם לא מחוייבים לתת לציבור גישה לארכיונים הללו, ובאותה מידה כל עיתון יכול לשמור ארכיון גם של גרסאות של ידיעות שהתפרסמו בו, אם ירצה. הנקודה הזו, בכל אופן, פחות מטרידה אותי. כלומר, היא מאוד מטרידה אותי כאקדמאי, אבל לא מבחינת השמירה על תפקודה של מדינה דמוקרטית.עדו · 2012-10-10 12:50:03
יאיר לפיד פירסם רשומה בנושא זה בידיעות יום ו.דובי · 2012-10-10 12:54:16
שמה היה כתוב בה? אני לא קונה ידיעות בסופ”ש.גיא · 2012-10-10 16:40:27
פוסט מעניין וחשוב.עם זאת, אני מסכים עם אביב, שכתב שהעיתונות הדיגיטלית אינה מחליפה את הפרינט בכל הפונקציונליות שלו, וכאן טמונה בעיה לא פשוטה שהדיגיטל עוד לא פתר:
נתחיל בזה, שאני מנוי היום על “כלכליסט”, למשל, והניסיון להשוות בין האתר לעיתון המודפס הוא נואל וחסר טעם. הפרינט טוב בהרבה, יש בו כתבות ומאמרים מעמיקים יותר, יש בו כמה דברים נוספים שלא תמצא באתר – לא משנה כמה עמוק תחפש. והאמן לי – חיפשתי לא אחת צידוק להפסיק את המנוי על העיתון הזה – אך גיליתי שהוא פשוט טוב יותר.
פונקציונליות נוספת היא נושא הניידות של הפרינט. על אף העובדה שאני יכול לרכוש טאבלט או לקרוא את הכתבות של העיתון בסמארטפון – אני לא עושה את זה. למה? כי המסך של הסמארטפון קטן מדי (ויש לי את אחד המסכים הגדולים בשוק. זה עדיין רחוק מלהספיק), ואין לי כסף או רצון להשקיע כרגע מעל אלפיים שקל בטאבלט. כך שאם אני רוצה לאכול או לשכב במיטה ולקרוא – אין לי את האפשרות הזו (אלא אם אגרור איתי למיטה את המחשב הנייד או מסך ה-24 אינץ' שלי. שתי אפשרויות שאני מעדיף לוותר עליהן). זה אולי נשמע קטנוני – אבל יש בזה יתרון מובנה חשוב ללא מעט אנשים, כולל עבדך הנאמן.
וכפי שכבר ציינו כאן לפניי – ההנגשה של אנשים מעוטי יכולת למידע אינה טריוויאלית, ואינה כה פשוטה. היא דורשת צעדים שאני בספק אם יש למנהיגי המדינה שלנו רצון ליישמם. יתרה מכך, ככל שאני מסתכל ושמוע עוד דעות – אני רואה שלביבי וממשלתו יש אינטרס חד מאוד לא להנגיש את המידע לציבור מעוט היכולת. ציבור זה הוא ציבור המצביעים העיקרי של ביבי וחבריו. שטיפת המוח שהם מעבירים את הציבור הזה מאפשרים להם להמשיך ולשלוט ולהתל בהם. העובדה שאין לאנשים רבים מציבור המצביעים של ביבי אפשרות להשוות את אמירותיו עם המציאות, היא אחד ממקורות כוחו.
מיכל · 2012-10-14 14:29:20
נתונים די מדהימים. זה נתונים של השנה? אשמח אם תוכל להפנות למקור.דובי · 2012-10-14 17:11:27
נכון ל-2010, על פי נתוני הלמ”ס: http://cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t12.pdf מה עם הפרינט? מת כבר? | גולה מרצון · 2012-10-14 21:06:08
[...] הפרינט הזה, שכל כך מרבים לרדת עליו ועל כמה שהוא מיושן והגיע הזמן לנפנף אותו, נהנה ממשהו שלעיתונות האינטרנט אין כמעט אף פעם: [...]מעריב- עיתון בבעלות עובדיו. רעיון | Niv Calderon · 2012-10-18 21:09:41
[...] מות הפרינט סגירת “הארץ” ו”מעריב” אינה סופה של הדמוקרטיה הישראלית עתיד העיתונות בישראל להבין מדיה חברתית בלי ללכת לקולג': עיתונות קצת עלי ועל מה אני עושה [...]אות היא לעולם ||| הפרינט אולי מת, אבל הדפוס יחיה לנצח בלבנו. או לפחות הטיפוגרפיה | קווים ונקודות · 2012-11-01 05:05:56
[...] כמרקחה. בכל מקום אפשר לשמוע על מותו של הפרינט. יש אירוניה מסוימת שרבים מהמקומות המשמיעים את הנבואה [...]אות היא לעולם ||| הפרינט אולי מת, אבל הדפוס יחיה לנצח בלבנו. או לפחות הטיפוגרפיה | קווים ונקודות · 2012-12-07 02:57:13
[...] כמרקחה. בכל מקום אפשר לשמוע על מותו של הפרינט. יש אירוניה מסוימת בכך שרבים מהמקומות המשמיעים את [...]