נח · 2013-10-01 05:41:33

בני · 2013-10-01 05:52:29

דודי · 2013-10-01 05:55:54

יעל ר. · 2013-10-01 07:43:07

חיי קהילה זה חשוב, אבל כרגע לפחות אצלי חלק גדול מחבריי כבר עזב. בנוסף, מי שעובד נונסטופ במרתון תמידי של לכסות חובות, לממן משפחה ו/או להרים את הראש מעל המים, אין לו את הזמן לחיי פנאי, להשקעה בחברים ובמשפחה. בסופו של דבר, הכלכלה ואיכות החיים הקשורה בה הם המניעים הראשיים לארוז מזוודות. לא שקל בחו”ל, לא שהגירה היא לא דבר קשה ומתיש ובמיוחד למי שעושה זאת לבד ללא בן זוג או משפחה, אבל אלו שעזבו עשו זאת בתחושה שגרוע יותר להישאר ושכבר אין ברירה אחרת – צריך לפחות לנסות זאת לשנה-שנתיים עם אופציה להמשך.

דוד · 2013-10-01 07:56:18

אורי · 2013-10-01 11:42:05

יותם · 2013-10-01 12:27:48

הכתבה לא סיפקה הרבה נתונים על כמות, פרט לאיזה פאי לא אינפורמטיבי, אבל אי אפשר להתווכח שיש איזהשהו אחוז שיורד כי “זו הכלכלה טמבל”, והכתבה התרכזה בהם.

‪Mobius Dumpling · 2013-10-01 13:37:17‬

צריך גם לציין שהאנשים שמוכנים לוותר על התרבות הישראלית, בד”כ כי הם פחות שבטיים ויש להם תחושת שייכות בתרבות אוניברסלית או בינלאומית, הם בדיוק האנשים שמדינת ישראל הכי רוצה להשאיר: אלה הם אנשי ההיי-טק, אנשי האקדמיה, בעלי המקצועות החופשיים, וכו'.

פוקסי · 2013-10-01 15:07:51

הכותב מנתח בעלמא , בכללי ככה , כל מיני סיבות ואי סיבות לירידה . התהליך של הכתיבה והניתוח של הדברים הוא כמובן קוגנטיבי גבוה ומודע . הבעיה שעינינים כגון דאלו , בפועל , אינם לגמרי רציונלים תמיד .

בארה”ב אומרים : look for the nuance and the dissonance חפש ( כאשר אתה במבוך .....תקוע ....) את הניואנס והדיסוננס .

האמת היא , שטבע האדם , כרוך בקבלת החלטות לא רציונליות ממש . לא כל דרך קבלת החלטה , כרוכה בתהליך סיסטמטי של – מערך איזונים מושכל בין לבין .

והרבה פעמים זה כן :

מחיר הקוטג' , פקיד שעולה על העצבים , תחבורה מעצבנת , רגישות אישית , חרדות לא רציונליות , פרספציה שגוייה לגבי המצב בחו”ל , ובכלל , משהו שמהווה מעין “ הקש ששבר את גב הגמל ” כאשר אין ממש קשר בין הקש לבין הגב .

הדיסוננס , והניואנס , הם הרבה יותר משמעותיים ממה שנדמה לפעמים .

תודה .........

אורי ברייטמן · 2013-10-03 13:04:55

נמרוד · 2013-10-03 13:21:54

פוקסי · 2013-10-03 16:52:59

אני מדבר בהחלט על מחיר הקוטג' דווקא . רק שלא הבנת באמת במה דברים אמורים . מחיר הקוטג' בהפשטה , לא המחיר תכל”ס , גבוה נמוך או ביחס למה . אלא :

המונופול של תנובה כדרך משל , המעניק לצעירים תחושה של ניצול ועושק של מעמד הביניים , יחסי הון שלטון , עריצות חברתית כלכלית וכו...... .

ובכך מתבטאת הגישה הלאיו דווקא רציונלית עליה כתבתי . השאלה לא נגזרת מהמחיר הכלכלי יחסי של גבינת קוטג' , אלא מתחושה סיבובים אינספור של מימשלים על הישבן של האדם הפשוט והעובד .

תודה ......

מומלצי הבלוגוספירה של אסתי · 2013-10-03 20:22:34

רועי רוטמן · 2012-10-01 06:06:38

אחלה פוסט.

ד.ר · 2012-10-01 07:14:56

עדי סתיו · 2012-10-01 07:22:32

זליג · 2012-10-01 07:51:30

זליג · 2012-10-01 07:51:49

דניאל קלטי · 2012-10-01 08:19:20

אלון לוי · 2012-10-01 09:05:18

בניו יורק, אני חושב שהקסנופוביה היא פחות גרועה. בהארלם, שכונה שהיא באופן מסורתי שחורה אבל מקבלת הגירה ערבית, כל חנויות המכולת הקטנות שהכרתי היו ערביות. לאף אחד לא היה אכפת עד כמה ששמתי לב. אנשים שכל פעם שסיפרתי ששדדו או תקפו אותי בעיר שאלו אם השודד או תוקף היה שחור מעולם לא אמרו מילה נגד הערבים – וזה היה בקולומביה, אוניברסיטה מלאה ביהודים אשר הרבה מהם פרו-ישראלים.

בנוסף, בפורסט הילז בקווינס, שכונה שהיא מעורבת בין יהודים רוסים ומהגרים שחורים מהקריביים, עד כמה שאני מבין היחסים הבין-גזעיים הם חיוביים. מחרחרי המהומות, בצד היהודי, הם החרדים בברוקלין. אין מספיק מהגרים ישראלים בשביל שיהיו שכונות גדולות ישראליות, אבל הרוסים בפורסט הילז באו מאותו מקום ממנו באו הרוסים של בת ים ואשדוד שמצביעים ליברמן.

ההבדלים, נראה לי, הם ש-:

1. ניו יורק יש לה תפיסה של “אנחנו לא גזענים.” זה לא אומר שהיא לא גזענית; זה גם לא אומק שהאליטה לא גזענית. אבל זה כן אומר שהאליטה, ורוב שאר השכבות, רוצות לחשוב על עצמן כלא-גזעניות.

2. האיסלמופוביה בניו יורק מתבטאת בעיקר ברמה של פחד מטרור, ולא ברמה של פחד מפשע. מרכז קהילתי מוסלמי בלואר מנהטן, קרוב למרכז הסחר העולמי (מה שנקרא “מסגד גראונד זירו” למרות שהוא לא מסגד ולא בגראונד זירו – הוא שני בלוקים משם, בשכונה שבה זה נחשב להרבה), רוב קטן מהניו-יורקרים יתנגדו לו. אבל מוסלמי בשכונה, למי אכפת?

3. באירופה, זה עדיין בסדר לחשוב על מהגרים בתור בעיה. גם ברוב ארה”ב. אבל בניו יורק, לא – האתוס של עיר המהגרים חזק מספיק כדי שהגזענים היותר ממלכתיים, כמו ג'וליאני, יצפצפו על חוקים נגד הגירה לא-חוקית. הרי ענת לוי לא המציאה את האיסלמופוביה האירופאית – היא קראה ושמעה אותה בפורומים מיינסטרימיים שגרמו לה להחליט שיש בעיה של מוסלמים במילנו.

גלעד ד. · 2012-10-01 09:41:46

רק רציתי להוסיף קישור לניתוח מעניין של הסדרה של צבי יחזקאלי באתר “קשב”: http://keshev.org.il/media-blog/allah-islam-summary.html וניתוח של הפרק הראשון בסדרה: http://keshev.org.il/media-blog/be-scared.html אגב, כמות ההגזמות, ההפרזות והטעויות העובדתיות בסדרה הזו פשוט מהממת.

יערה · 2012-10-01 10:00:04

יותר מהכל, הטורים מזכירים קמפיין של משרד הקליטה ובו סרטונים שמעודדים מהגרים לחזור לישראל. בסרטונים ששודרו לפני מעט יותר משנה נראו ילדה קטנה קוראת לאביה דאדי, ילדים מתבלבלים בין חנוכה לחג המולד, בן זוג לא יודע מה זה יום הזכרון. מעניין שטיעונים אלו מוזכרים גם בטורים ב ynet. בזמנו הושמעה ביקורת קשה כנגד הסרטונים ונתניהו הורה לגנוז אותם. הקמפיין שודר בטלוויזיה הישראלית ובזמנו תהיתי למה משרד הקליטה מתאמץ להגיע לקהל צופים ישראלים שאיננו קהל היעד המוצהר של הקמפיין. כלומר, מי שאולי חושבים על הגירה ועדיין לא מימשו.

לדעתי – סדרת הטורים המניפולטיבית ב ynet היא המשך קמפיין שאין לו דבר עם ישראלים שעזבו. מטרתו להפחיד אותנו והוא צץ עכשיו מפני שמכמה סקרים שנערכו בשנה האחרונה (לאחר המחאה ובזמן של עליית מחירים) עולה שיותר ישראלים מתלבטים.

מיצבשת · 2012-10-01 12:41:30

דובי · 2012-10-01 12:53:46

אבל אם אתה כבר מעלה את הנושא, תהיתי בשעות מאז כתבתי את הפוסט איך אפשר להסביר את הצורך הזה של ישראלים להוכיח את האירופאים על טעותם הנוראית, אפילו כאשר האירופאים עצמם מסרבים ברובם להתרגש מה”השתלטות האיסלמית”. גם לוי התמרמרה על “חוסר האכפתיות והנאיביות של האירופים”. המסקנה שהגעתי אליה היא שיש כאן שני גורמים שדוחפים לאותו כיוון. כי אם ה”השתלטות האיסלמית” רחוקה מלהיות כה בעייתית כפי שחלקנו היו רוצים שתהיה, אזי האסטרטגיה שישראל נקטה לאורך שנים כה רבות היא שגויה ומזיקה; ומאידך הסירוב של האירופאים להתרגש מערער את בטחוננו בטענה הותיקה ש”כל מדינה שהייתה נמצאת במצב שלנו הייתה נוהגת כמונו”. אז אנחנו חייבים לשכנע את עצמנו שהאירופאים פשוט טפשים – שאם היו חכמים כמונו הם היו נוהגים כמונו, ולכן שהדרך שאנחנו נהגנו בה היא הדרך הנכונה. האלטרנטיבה היחידה היא להכיר בכך שאנחנו המטומטמים.

גלעד ד. · 2012-10-01 13:06:43

יחזקאלי מנסה להראות לישראלים כמה האירופאים תמימים ונאיבים בעוד האיסלאם “משתלט” להם על היבשת. האמת היא הפוכה. אם כבר, האירופאים צריכים להביט לישראל (בה שיעור המוסלמים לפחות כפול מכל מדינה אירופית אחרת) לראות את התוצאות ההרסניות של אפרטהייד דה-פקטו כתוצאה ממדיניות אפלייה ממוסדת של מיעוט דתי-אתני, ולנסות ללמוד את הלקח ולהימנע מהגעה למצב דומה.

יאיר · 2012-10-01 14:15:14

באופן דומה, נכון שהבעיה אינה מוסלמים או חרדים אלא אי-ליברליות, אבל בפועל החינוך והציבור החרדי (וכן הדתי-לאומי) הוא אי-ליברלי ואנטי-דמוקרטי, והדמוגרפיה שנוצרת מכך בימנו היא זו שמאיימת על קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית וחופשית. להערכתי, כל הבעיות הפוליטיות האחרות והזרמים הפוליטיים האנטי-דמוקרטיים האחרים שישראל “מבורכת” בהם מתבטלים בפני העלייה הדמוגרפית – ועמה, העלייה הרעיונית – של הגוש החרדי-דת”ל ונגרריו.

מרמיט · 2012-10-01 15:47:38

ארץנהדרת · 2012-10-01 17:30:57

עדו · 2012-10-01 17:51:03

ארץנהדרת · 2012-10-01 18:07:00

לאמשנה · 2012-10-01 20:03:05

נתנאל · 2012-10-01 22:15:18

חשבת על שמחה לאיד?

עידו-ביקשת קיבלת http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/04/28/AR2008042802560.html

נועה ו · 2012-10-02 05:27:24

גדי אלכסנדרוביץ' · 2012-10-02 06:26:00

שפיות · 2012-10-02 19:41:39

שפיות · 2012-10-02 19:42:45

אסף · 2012-07-22 00:40:38

ספרו לי עוד על ניאו ליברליזם, ועל נציגי הזרם הזה בישראל (איך מעלים תמונה של ג'ין ויילדר בתפקיד וילי וונקה בתגובות?).

מצטער על הציניות, אבל הכתיבה הזו פשוט מדכאת אותי. יש משהו כל כך אנטי דמוקרטי בשיטוח שגובל בסילוף של העמדה של הצד השני. בדמוניזציה שלו. מדכא. עם כל הכבוד לציטוט של סאמנר (שפעל, אולי שווה להזכיר, בסוף המאה ה 19) הוא מייצג אולי אולי אולי את השוליים הסהרוריים כיום. זה פשוט לא מה שהניאו ליברלים אומרים.

למי שמתעניין מה ניאו ליברלים אשכרה אומרים, הנה למשל דוגמית מזערית. חיבור מלב האמצע המרכזי של הממסד הניאו ליברלי, מאת העורך של נשיונל אפיירס. אין יותר ניאו ליברלי מזה, וזה, להערכתי, הרבה ימינה ממי שנחשב ימין כלכלי בישראל: http://www.nationalaffairs.com/publications/detail/beyond-the-welfare-state

ציטוטון: “That vision [of the social democracy] was an answer to a question America must still confront: How shall we balance the competing aspirations of our society — aspirations to both wealth and virtue, dynamism and compassion? How can we fulfill our simultaneous desires to race ahead yet leave no one behind?”

רק למען הסר ספק, למי שלא מתעניין בחיבור כולו, התשובה שלו היא בשום צורה לא “להתעלם מהשאיפה שלנו לצדק, חמלה, ולא להשאיר אף אחד מאחור”.

‪ygurvitz · 2012-07-22 06:21:31‬

עודד · 2012-07-22 06:33:18

‪dervney · 2012-07-22 06:56:36‬

הרי לא משנה כמה הממשלה תפקיר את החברה לניהול בעלי ההון (“החופש” של ה”שוק”) תמיד הם יאשימו את הבעיות בכך שהממשלה עדיין קיימת.

זליג · 2012-07-22 07:24:30

עומר · 2012-07-22 09:28:09

הרטוריקה בדיונים בנושא צדק חברתי וחלוקתי מאד מעניינת. הביקורת שמועלת כאן בפוסט, למשל, היא טיפוסית, ואפשר לתמצת אותה ב-“הם מקדשים את השיטה על חשבון התוצאות הרצויות”. לפעמים יש בביקורת הזו מן האמת.

אבל הביקורת כאן בפוסט גם טיפוסית בעוד מובן: היא מתמקדת בהנגדות דסקריפטיביות\פרספקטיביות (מצד אחד “המצב הנוכחי רע” מצד שני “מצב טוב יקיים את התכונות האלה והאלה”) תוך התעלמות מהשאלה “הטכנית” הפעוטה של איך אפשר להשיג מצב טוב יותר (אם בכלל אפשר), ומכך שמדובר בבעיות קשות ללא פתרונות מושלמים והרבה trade-offs בדרך.

אתם מציגים את זה כאילו יש וויכוח על מהו בכלל “צדק חברתי”. אני חושב שזה וויכוח קטן, ומרבית האנשים ממרבית האסכולות חושבים באותם מושגים. כאשר אתם כותבים ש-“הם” חושבים שקשישים, נכים, עולים, אמנים וחוקרים הם “יתירים” – אתם מקשקשים, וזו דמוגגיה מסוכנת. אף אחד לא חושב ככה. הייתי מעורב במידה מסויימת בתנועת המחאה בשנה האחרונה, וקיבלתי את הרושם שהוצאות דיבה מהסוג הזה הם דשן מזין עבור “עשבים שוטים”.

ולבסוף, מכיוון שאתם מתווכחים עם אנשי-קש, אתם מתחמקים מהוויכוחים האמיתיים. זה לא פרודקטיבי אם יש לכם גם ייעדים שאינם דמוגגיים בשיח.

מרמיט · 2012-07-22 12:52:10

הדבר היחידי שחסרונו בלט לי, לאורך כל הניתוח של הקשר בין כלכלה נאו-ליברלית ואינדיבידואליזם פסיכולוגי, היה לינק לדברים שכתבה על זה אווה אילוז ממש לא מזמן: http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/1.1731183

נועם · 2012-07-22 13:16:02

אני שמעתי שקפיטליזם זה מיסים נמוכים, אי התערבות הממשלה בכלכלה, אי התערבות הכלכלה בממשלה, הפרטת חברות ממשלתיות, וזהו בערך.

מה שיש פה בארץ זה מיסים גבוהים, ממשלה שמתערבת בכלכלה, פוליטיקאים שאילי הון חברים שלהם, חברות ממשלתיות שאף אחד בחיים לא היה מסוגל להפריט, ובנוסף לכך מערכות ממשלתיות שכולן נמצאות בקריסה, מלבד המערכת הבטחונית, ומערכת פוליטית מושחתת עד היסוד. לכן אני לא רואה באיזה מובן בדיוק מדינת ישראל היא קפיטליסטית.

אותה פקידה בביטוח לאומי שענתה לטלפון במקרה המזעזע שפורסם בפייסבוק, הפטירה “אם התינוק שלך מת את לא זכאית לכלום” וניתקה, אינה חלק מהאידיאולוגיה הקפיטליסטית. היא סימפטום של מערכת ציבורית שמנוהלת גרוע. אין פה שום קשר לכסף – ביטוח לאומי הוא מערכת ממשלתית שחולשת על תקציבי ענק – בערך 65 מיליארד שקלים – משהו כמו 7% מהתמ”ג של מדינת ישראל ישראל. זה לדעתכם מעט מדי? אני רואה המון אנשים צועקים כמה שביטוח לאומי זה רע, ואני כמובן מסכים, אבל מה בדיוק בדעתכם לעשות? להגדיל את תשלומי ההעברה ל-10% מהתמ”ג? אולי קחו צעד אחורה, תפסיקו לרגע לצעוק שהקפיטליזם שרף את משה סילמן, כי מדובר בחבורה של אנשים חסרי לב ומצפון, ותגידו מה היה צריך להיות כדי שמקרים כאלה לא יקרו?

אף קפיטליסט לא ידבר נגד מערכות צדקה נרחבות. כמובן שאם מערכות הצדקה הן גם ממשלתיות, אז הן ינוהלו בצורה מחפירה והכסף שבהן יוסט כל שנה משיקולים פוליטיים, אבל אין שום דבר רע בצדקה כשלעצמה. הבמה לרשותכם: האם אתם חושבים שביטוח לאומי צריך להיות יותר עדין כשהוא גובה כספים מאדם? אני מוכן לזרום. יתכן שקיימת בעיה רצינית עם ההוצאה לפועל, ומן הראוי לתקן אותה. חושבים שמדינת ישראל צריכה להשתלט על שוק הדיור? יש על מה לדבר. אני נגד, אבל זו עמדה לגיטימית. חושבים שיש צורך בפירוק מונופולים ודואופולים? אני לחלוטין בעד, ואפילו אוסיף, למה לא לפרק גם את המונופולים הממשלתיים באותה הזדמנות, או לפחות לאפשר תחרות. אבל אם אתם רוצים לצעוק קפיטליזם קפיטליזם, בשעה שהמשטר במדינת ישראל הוא בדיוק ההיפך מקפיטליזם – יותר משהו בסגנון שלטון השחיתות השלטונית, הקומבינה הפוליטית והניהול הקלוקל – אז פשוט אין על מה לדבר.

ותעזבו את המתאבדים בבקשה. זו דמגוגיה ריקנית. זה שמישהו חושב שביבי הרס לו את החיים, לא אומר שביבי הרס לו את החיים.

עמרי · 2012-07-22 13:36:27

יש, בנוסף לסוציאליסטים ולקפיטליסטים, את יצורי הכלאיים מהאמצע שאיפשהו ברור לכולם שהם צודקים. אותם סוציאל-דמוקרטים. הבעיה היא שבשבדיה סוציאל דמוקרטיה אומר שוק חופשי, ללא חסמים, ללא מכסי מגן, עם ניידות תעסוקתית מאוד גבוהה (=עובדי קבלן) ועוד הרבה דברים שמאפשרים תוצר מאוד גבוה שאותו בסוף התהליך ניתן לחלק בצורה מאוד שיווניות עם מיסוי מאוד פרוגרסיבי.

בישראל, משום מה, הסוציאל-דמוקרטים משמעותית מבינים פחות מהחיים שלהם ותומכים בכל מיני רעיונות עיוועים כמו מכסי מגן, הגבלת שכר, פיקוח ואלף ואחת חסמי כניסה וחסמי מסחר שונים שגורמים, באופן הכי אובייקטיבי ומתמטי (להבדיל מחלוקת משאבים, שהיא עניין ערכי ואידיאולוגי ולא מתמטי), לתוצר נמוך יותר, כך שכשרוצים בסוף לחלק אותו בצורה שיוויונית יותר מגלים שכמעט ואין מה(בלי לדבר על המשולש הבזבזני והשחוק של צה”ל-מתנחלים-חרדים [והמהדרין יוסיפו גם קיבוצים]). ובאותה נשימה גם מתנגדים להעלאת המיסים.

ואז, כשהפופוליזם חוגג, יחד עם ריקוד על דם המתאבדים שמאוד מזכיר לי את תגובות הימין לפיגועים בשנות התשעים, אני מגלה שאין לי ברירה אלא להיות בצד הקפיטליסטי. כי בארץ (בניגוד לארה”ב, למשל) הוא חשוף הרבה פחות לפופוליזם.

אסף · 2012-07-22 15:01:17

אני לא מבין את כל הז'אנר הזה. לא מבין. לא מבין את הדיבורים על ההגמוניה הניאו ליברלית – בייחוד כשניאו ליברליזם מתואר כמו כאן כסוג אכזרי במיוחד של דארויניזם חברתי (עם ציטוט של הוגה מהמאה התשע עשרה כסימוכין!). סקר אחרי סקר הם מתבררים כהבל, ואנשים ממשיכים לדבר על ההגמוניה הזו, ועל איך כולם קיבלו את הנחותיה של השיטה, וכו'. (פה למשל: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3971283,00.html מתואר סקר לפיו 98% מהציבור בישראל חושב שהממשלה צריכה להגדיל הוצאות כדי לסייע לעניים. הגמוניה ניאו ליברלית זה לא מילה). האם מישהו מכיר סקר אחד – אחד! – שבו נראה שהציבור תומך ברעיונות שהפוסט הזה מייחס לניאו ליברליזם, שלא לדבר על הגמוניה – סקר שיראה שהציבור רואה בדברים האלו מובן מאליו?

אני בטח שלא מבין את הקישור בין הסיפור של סילמן לנושא. אפשר להגיד הרבה דברים על הסיפור הטרגי של סילמן. הרבה אנשים אמרו הרבה דברים מאד מבולבלים מכל הכיוונים. אבל להגיד שסילמן הפנים את המסר של הניאו ליברליזם והאשים רק את עצמו?!?! מאיפה המשפט הזה הגיע- “הפנמתם של נפגעיה העיקריים של תפיסה זו את עיקרי האמונה הניאו-ליברלית, לפיה הם אינם מצליחים משום שאינם חרוצים או מוסריים מספיק, ואם הם נכשלים הרי שמגיע להם” בהקשר של סילמן?! אתה יודע מה – אם היו כותבים בפוסט שהרטוריקה של סילמן, שהאשים את כל העולם חוץ מאת עצמו, רק כיסתה מצב נפשי פנימי הפוך, שבו הוא הפנים את ההגמוניה וכל זה, נו שוין. היה נראה לי, אפעס, פסיכולוגיה בחצי גרוש, אבל – לפחות ניסיון להיות מחוברים למציאות. אבל אפילו זה לא. סיפורו הטרגי של אדם שנראה שעסק חלק משמעותי מחייו בהאשמה של אחרים במצבו הופך להיות דוגמא לכך שהעניים הפנימו את זה שהם נכשלים באשמת עצמם.

זה נוח לראות את הדיון בתור טובי הלב (אנחנו כמובן) מול המפלצות ערלות הלב הניאו ליברליות (ביבי ושטייניץ), אבל יותר מדי אנשים איטנלגנטיים בשמאל בישראל מתחילים להשמע כמו מלכת אמבטיה (“אני קמה בבוקר ו-הופס! אני שוב צודקת”, וגו').

אלכס ז. · 2012-07-22 15:53:43

נועם · 2012-07-22 16:04:54

עמרי · 2012-07-22 16:05:32

אסף · 2012-07-22 17:44:31

אלכס ז. · 2012-07-22 20:10:22

עמרי · 2012-07-22 20:46:21

אני מניח שכל אחד מוטה באיזשהי רמה לחשוב שיש לו מונופול על הצדק, אבל כשזה נכתב במפורש ועוד כאילו יש כאן איזשהו טיעון, זה כבר יותר מבעייתי.

שי · 2012-07-22 21:05:26

• אבל עם כל האמפטיה לסבלו של האיש, חשוב לגנות את המעשה. הוא לא גיבור, אלא אדם חולה (בדיכאון). ואם אפשר לסלוח לו על מעשהו האחרון, הרי זה רק בגלל העובדה שהוא היה חולה ולא בגלל מה שעוללו לו. זה כמובן לא מצדיק (ולא מבקר) את מעשי הממשלה, אלא רק אומר שהתאבדות היא כלי מחאה לא מוסרי ולא לגיטימי. יש עוד רבים שהממשלה או הגנטיקה או החברים או המורים וההורים פגעו בהם – התאבדותם, בתגובה, תהיה מגונה ומכוערת.

• הקישור שעשה הפוסט בין ההתאבדות של סילמן לבין הניאו ליברליזם מוזר (אני מנומס!). אם שיעור ההתאבדויות במדינה הוא עדות לאיכות הממשלה, אז אנחנו במקום מצוין (66 בדרוג ההתאבדויות העולמי). דנמרק – מקום 35, נורווגיה – 34, שבדיה מקום 30, אוסטריה 24 ושוויץ 16. האם זה קשור להיותן של המדינות האלו ניאו-ליברליות?!

• גם אני מתעב את הממשלה הזאת (לא מהסיבות של דובי). אבל בנוסף להשמצת שטייניץ/ביבי – שזה תמיד כיף – חסרה לי כאן קצת ביקורת חברתית. האיש הלך והתדרדר במשך כמה שנים. איפה היו אחותו, בתו, שכניו, מכריו? איך קרה שלא התארגנה מגבית לחילוצו מהבוץ? איך זה שאף עמותה לא הגיעה אליו? מה הוא חשב על החברה שמסביבו אם לא עלה על דעתו לבקש עזרה מהסובבים אותו?

אסף · 2012-07-23 04:23:38

ואם אני כבר כאן, עובדה ישנה ומתועדת היטב בארה”ב היא ששמרנים, ואנשים שתומכים יותר בממשלה קטנה, דווקא תורמים משמעותית יותר (זמן, כסף, דם) למטרות חברתיות. קשה לגמרי להפריד בין השמרנות לדתיות, אבל אני לא בטוח שזה משנה. העובדה היא שכל אלו שכנראה מאמינים שאתה ניותר אם אתה לא מרוויח כסף, דווקא עושים מאמץ אישי גדול יותר לעזור לך: http://www.realclearpolitics.com/articles/2008/03/conservatives_more_liberal_giv.html

אני לא אומר, בשום פנים, שאפשר לפרש את זה כאילו שמרנים הם דווקא רחמנים יותר, או שאפכת להם יותר. לא. לא. ושוב לא. בכלל לא. לחלוטין לא. לא! (מי שם כסף שעוד שתי תגובות אלכס ז. יגיד שטענתי ששמרנים הם אכפתיים יותר?) אני מבין את התוצאות כהבדל בתפיסות לגבי מקום הממשלה ומקום החברה האזרחית. אבל אני חושב שאפשר לומר בצורה די חד משמעית שאפשר לפסול סיפורים שנשענים על זה שבליבת אמונתם של תומכי ממשלה קטנה נמצא דארויניזם חברתי, או סתם אגואיזם ואכזריות.

דובי · 2012-07-23 06:36:04

ככל שאני מבין את הרעיון, כתאוריה הניאו-ליברליזם אכן מתעלם מחסרי הכל, אבל הוא עושה זאת על-ידי העברתם מחוץ לתחום העיסוק של ה”כלכלה” אל שטח חיצוני כלשהו שנקרא לו “מוסר” או “צדקה”. שם צריכה להתקיים התמיכה בעניים – כאקט של בחירה חופשית של בעלי הרכוש לתרום מעט מרכושם למען החלכאים והנדכאים. יתר על כן, הניאו-ליברלים אפילו יגידו שהמדינה צריכה לתמרץ פעילות כזו (למשל, באמצעות זיכוי מס על תרומה לצדקה). הבעיה, כמובן, היא בכך שיש זליגה בין האמירה התיאורטית ה”נקייה” שהמדינה לא צריכה לסייע לעניים אלא כל אדם עומד בפני עצמו ואחראי לגורלו, אל ספירת המוסר. כלומר, ברגע שמיישמים גישה ניאו-ליברלית בפרקטיקה, מתחיל תהליך שתחילתו בהעברת ה”כשלונות” מתחום המערכת הכלכלית לתחום המערכת המוסרית, וסופו בהשתלטות ההגיון הכלכלי על ההגיון המוסרי, במה שאפשר אולי לכנותו “נאו-ליברליזם וולגרי”. התהליך הזה, כמובן, אינו מחוייב המציאות לחלוטין, אבל הוא בהחלט מאוד סביר, ואכן התרחש במגוון מקומות ואצל הרבה אנשים. הוא נתמך על-ידי הרצון של מי שמצליח להאמין שההצלחה שלו היא תוצר העבודה שלו עצמו. רואים את זה המון אצל הייטקיסטים, שמאמינים באמת ובתמים שהם לא קיבלו שום דבר מהחברה, וכל ההצלחה שלהם נזקפת אך ורק לזכות חוכמתם ותושייתם. הצד השני של “הצלחה היא תוצאה של כישורים” היא ש”כשלון היא תוצאה של חוסר כישורים”, ולכן כל אחד מקבל מה שמגיע לו. ואם כל אחד מקבל מה שמגיע לו, למה שאני אתרום כסף למי שלא מגיע לו? וכאן אנחנו רואים את התלות של (ניאו)ליברליזם במערכות רעיוניות שהתקיימו במקביל להתפתחותו, בעיקר המערכת הדתית. ככל שזו נשחקה או השתנתה בתגובה לניאו-ליברליזם, כך הפתרון שהציעה המערכת הזו לבעית חסרי המזל/יכולת הלך ואיבד מיכולתו לתת מענה אמיתי. הרטוריקה נותרה על כנה, כמובן, אבל הסתירה העצמית שבין אמירות שרואות בעניים כמי שקיבלו מה שמגיע להם (אמיר חצרוני הוא דוגמא בוטה), לבין אמירות שרואות בצדקה את הפתרון לבעיית העניים המרודים, הולכת ונעשית בוטה יותר ויותר.

—

אוקיי, כמה תשובות פזורות (ואחרי זה אולי אני אעתיק חלק מהן לבלוג, כי הן עונות גם לדברים שנאמרו שם). ראשית, לשאלתך האם ליברליזם באמת מאמין שהוא ייטיב עם כולם? מבין כל השאלות, זו השאלה שיותר מכל קל לי לענות עליה: כן, בהחלט. הציטוט המוכר בהקשר הזה (למרות שהיסטורית הוא התייחס למשהו אחר), הוא “בבוא הגאות, כל הסירות מתרוממות”. זה גם ההגיון מאחורי “כלכלת החלחול”, תאוריה שהתחילה את דרכה, למיטב ידיעתי, אצל רייגן (על פי כלכלת החלחול, אם העשירים מתעשרים, העושר “יחלחל” למטה, ויגיע גם לעניים, וגם להם ייטב). אם אתה רוצה לראות דוגמה בת ימינו – הנה למשל טור שטוען את הטענה הזו ממש: http://www.thefreemanonline.org/columns/equality-and-capitalism/ אותו טור, אגב, גם מספק תמיכה לטענה שפקפקו בה למעלה בדבר קבלת אי השיוויון כחלק לגיטימי ואפילו חיובי של הכלכלה הקפיטליסטית. למרות שלא ברור לי איך אפשר לפקפק בטענה הזו. אי השיוויון הוא הרי הבסיס לכל רעיון ה”תמריצים הרציונליים” של הכלכלה הליברלית.

לגבי ניאוליברליזם, אני חושב שאתה מחפש את הדבר הלא נכון כשאתה שואל לגבי מדיניות ספציפית. ניאוליברליזם לא בא לפתור בעיה תיאורטית של הליברליזם, אלא בעיה פוליטית. הליברליזם ה”קלאסי” דיבר על זכויות האדם וחירותו. הוא דיבר על אי-התערבות של המדינה בענייניו האישיים של הפרט. החרות הכלכלית והזכות לקניין היו רק חלק, ולאו דווקא מרכזי, מהחשיבה הליברלית. הליברטריאניזם של ימינו הוא בעצם היורש האמיתי של הליברליזם הקלאסי. עם השנים חלו שינויים בתאוריות הליברליות, והן קיבלו לתוכן יותר ויותר רעיונות סוציאל-דמוקרטיים של מעורבות המדינה בכלכלה, והפכו למה שאנחנו מכנים כיום “ליברליזם מודרני”, או “ליברליזם חברתי”. זהו הליברליזם שרפובליקנים מתכוונים אליו כשהם אומרים על מישהו בבוז שהוא “ליברל”. נוצרה, למעשה, ברית בין הליברלים לבין הסוציאליסטים, שבאירופה היא מכונה “סוציאל דמוקרטיה”. הסוציאליסטים קיבלו מידה לא קטנה של אי שיוויון כלגיטימית, בתמורה לחיזוק השיוויון בנושאים חברתיים, והליברלים הסכימו למעורבות של המדינה בכלכלה בתמורה לחיזוקן של חרויות אחרות. (אני מתאר את זה כסוג של מו”מ, אבל כמובן שזה היה תהליך היסטורי, ולא הסכמה חוזית). מן העבר השני נותרו שתי קבוצות: הליברלים ה”קלאסיים”, שלא היו מוכנים לשום ויתור על הזכות לקניין, והשמרנים, שעיקר העניין שלהם היה שימור המוסר המסורתי אל מול הליברליזם החברתי שאיים עליו. הברית שנכרתה בין שתי הקבוצות הללו היא מה שמכונה ניאו-ליברליזם – ליברליזם כלכלי בלבד, בלי החלק החברתי שלו (כאמור, נותרה קבוצה שנאמנה לליברליזם הקלאסי בדמות הליברטריאנים, אבל הם קבוצה יחסית קטנה). הניאוליברלים קיבלו בסיס אלקטורלי איתן בדמות הקבוצות המסורתיות בחברה לתמיכה בעקרונות השוק החופשי, ומאידך הקבוצות המסורתיות זכו ללגיטימציה עודפת ולבסיס הכלכלי-פוליטי שהיה דרוש להם כדי להאבק מול הנטיות הפרוגרסיביות של החוקה הליברלית של ארה”ב (תהליכים דומים במידת מה התרחשו גם בחברות אחרות, אבל אני מתרכז כאן במקרה האמריקאי כי הוא המשמעותי ביותר). כך קיבלנו את השעטנז המוזר הזה שמגולם כיום ב”מפלגת התה” של אנשים שקוראים למדינה לצאת להם מהארנק ולהכנס להם למיטה. בישראל אפשר לראות חיבור דומה בין הלאומנות-מסורתיות לבין עקרונות של שוק חופשי. בישראל, כמובן, התהליך הרבה יותר צעיר ונתקל בהרבה יותר קשיים בגלל הדת היהודית להבדיל מהדת הפרוטסטינטית, שמכתיבה הרבה יותר מעורבות של החברה כקהילה (מעורבות שבדת הפרוטסטנטית מגדירה “קהילה” בצורה הרבה יותר מצומצמת, ולכן מקבלת בקלות ובשמחה צדקה, ומעדיפה מעורבות של הסטייט על פני המשטר הפדרלי).

לגבי סילמן – לא טענו שהוא עצמו פעל מתוך תחושה של חוסר ערך, אלא כתגובה ללחץ הסביבתי עליו לראות עצמו כחסר ערך. אבל אני מודה שברגע שמתחילים להתעסק בפרט הספציפי אני מרגיש אי נעימות כללית. אני לא מכיר את סילמן או את הסיפור שלו מספיק כדי לקבוע מסמרות. מצד שני, הסקר שצוטט באחת התגובות לפיו רוב עצום של ישראלים בעד הגדלת התקציב שישמש לתשלומי העברה לעניים הוא סוג של אחיזת עיניים. כן, באופן עקבי אנשים רוצים לעזור ל”מסכנים” בישראל, אבל כל פעם שמציגים להם “מסכן” שכזה, מיד נמצאות אינספור סיפור למה לא מגיע לו (חריגים: ניצולי שואה, נכי צה”ל וחולים במחלות קשות מאוד). כלומר, שיש מידה של הכרח לדון דווקא במקרה ספציפי, על כל הבעיות והמגבלות שלו, כדי להדגיש שהמאפיינים האישיים של אדם אחד אינם משנים את המהות של מחוייבות החברה לאזרחיה, גם הלא מוכשרים, הפרנואידים והמנותקים מהמציאות שבהם. בהקשר זה, התגובה של אסף שציטטת פה דווקא נותנת דוגמא מצויינת לאיך אדם שבא מגישה ניאוליברלית טופס את האדם העני כמי ש”הגיע לו”, שזה היה “באשמתו”, וש[עכשיו ציטוט ישיר מדבריו של אסף:] “הוא האשים את כל העולם פרט לעצמו” (משמע, הוא היה האשם האמיתי, והוא באמת חסר ערך). באופן אירוני משהו, מה שאסף אומר זה שהבעיה לא הייתה שהוא הפנים שהוא חסר ערך, אלא להפך, שהוא לא הפנים את חוסר הערך שלו וחשב שמגיע לו יותר ממה שהוא מקבל בשל כך.

נועם · 2012-07-23 13:00:09

אסף · 2012-07-23 16:37:25

וכמובן, איך לא – מסתבר שאני בא מגישה ניאוליברלית (אגב, יש לי גם בעיה קשה של ריח רע מהפה. וזנב.), ושאני חושב שהבעיה של סילמן הייתה שהוא לא הפנים מספיק כמה שהוא חסר ערך. ווואלה. כל יום לומדים משהו חדש. WTF?! אז למען הסר ספק:

1. אני לא. לא מקילומטר. לא אפילו יחסית למה זה באמת ניאוליברליזם, ובטח ובטח שלא מה שעולה מהפוסט בנוגע לניאוליברליזם. אני מת על איך מסבירים לי כל הזמן מה אני בעצם באמת מאמין עמוק בפנים. אני לא נהנה להגן על ניאוליברליזם, ובעצם אני לא מגן עליהם. אבל חשוב לישהדיון יהיה מחובר למציאות. מפריע לי שעושים מהדיון קריקטורה. זה אנטי דמוקרטי, וזה מזיק להשגת מטרות שאני מאמין בהן (ונדמה לי שגם אתה), כמו הגדלת השיוויון דרך מעורבות ממשלתית ישירה ועקיפה, שיפור השירותים הציבוריים, השקעה גדולה יותר בחלק מהם, שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות, ועוד. אני ממקם את עצמי שמאלה מקרוגמן, וחושב שמדינות המופת הסקנדינביות הן המודל הראוי.

2. אני לחלוטין לא חושב שהבעיה של סילמן הייתה שהוא האשים אחרים. בטח ובטח ובטח שאני לא חושב שהוא היה צריך להאשים את עצמו יותר, או שהוא היה צריך להבין שהוא חסר ערך. אני די מתקשה לראות איך אפשר לקרוא את זה בדברים שלי. ציינתי עובדה: סילמן האשים אחרים ולא את עצמו. עובדה שמאד רלוונטית לטענות שלכם בפוסט. אני לא טוען שזה בצדק או לא. אני לא טוען שזה מה שגרם לקשיים שלו. אני לא טוען שזה שהוא האשים אחרים זה טוב, או שזה רע. אני רק טוען שזו עובדה. הוא האשים אחרים ולא את עצמו.

ואגב, בפירוש טענתם שמדובר בהפנמת תחושת חוסר הערך, ולא רק בתגובה ללחץ להרגיש חוסר ערך. אם אתה רוצה לעדן את הטענה המקורית, על הכיפאק. אבל זה מה שטענתם בפוסט. ציטוט: “ורבים – רבים מדי – מפנימים את ערכי השיטה, ומתחילים להאמין באמת שאם הם אינם מצליחים כלכלית, סימן שאינם מועילים מספיק; ואם אינם מועילים, סימן שאין להם ערך”

אסף · 2012-07-23 16:50:49

א. אשמח לראות את הראיות על פי הן אתה קובע בכזו נחרצות שכל פעם שמציגים מקרה ספציפי (חוץ מניצולי שואה, ונכי צה”ל, וחולים במחלות מאד קשות) אנשים (כל האנשים? רוב האנשים?) מוצאים סיבות למה לא מגיע להם. גם במקרים של קשישים? נכים לא מצה”ל? אנשים שגרים בפריפריה? עולים חדשים?

ב. ואפילו אם – עדיין זה אומר שיש רוב עצום, הייתי אומר – הגמוניה, לגישה שיש אנשים שאינם יכולים ליצור ערך בשוק, ובכל זאת הם אינם “יתירים” וצריך לעזור להם.

אסף · 2012-07-24 17:51:36

יש תנועת מלקחיים משונה בנושא הזה (למעשה, ממלקחיים ברוורס, אבל בואו לא ניתפס למטאפורה יותר מדי). מצד אחד, הולך ונהיה קל יותר ויותר להיחשב ניאו ליברל. אני מניח שההאשמה שלי בניאוליברליזם פה הושפעה קצת מהרמה האישית והרצון להגיד שאני אדיוט. בסדר. גם אני לא הייתי נחמד. אבל זה לא רק. הרף שצריך לחצות כדי להיות מואשם בניאוליברליזם הוא נמוך עד גיחוך. עומר מואב הוא דוגמא מוצלחת: הוא יכול לעמוד על הראש ולהגיד 17 פעם שהוא בעד חלוקה מחדש, פרוגרסיבית, מסיבית, של התוצר, שהוא בעד רגולציה במידה, אבל שהוא תומך במעורבות מינימלית של הממשלה בהקצאת המקורות בצד הייצור, בקיצור – שוודיה, ומיד ההאשמה מוטחת בו – ניאו ליברל!!!

הצד השני של תנועת המלקחיים הזו, הוא שככל הרף שמעבר לו אתה נחשב ניאו ליברל ירד לרמות מגוחכות, הרף העליון – מה אתה אשם בו אם אתה ניאו ליברל, עלה פחות או יותר לשמים, או לפחות הכי גבוה שאפשר בלי להפר את חוק גודווין. הפוסט כאן הוא דוגמא טובה דווקא: ניאו ליברלים, מסתבר, הם סוג אכזרי במיוחד של דארויניסטים חברתיים, וזו שיטה כלכלית שדוחפת אנשים לדיכאון והתאבדות.

תוצאה לדוגמא: אתה חושב על נושא הדיור הציבורי. קראת את התחקירים של ניב חכלילי, ועושה רושם שההתנהלות של הממשלה בניהול עשרות אלפי יחידות דיור היא מחפירה, גם ללא קשר לגודל התקציב או מספר הדירות, ולא עושה רושם שהיא עומדת להשתנות לטובה. אתה מהרהר ביתרונות והחסרונות של סיוע בשכר דירה במקום אספקת דיור ישירה, ואולי חושב שזה עדיף, ובלבד שגובה הסיוע יהיה ראוי. אתה מהרהר בנושא. עוד לא הגעת אפילו למסקנה. בום! נתפסת! —————> אתה תומך (תופים) בהפרטה!!!! אתה ניאו ליברל!!!!—————-> אתה חושב שקשישים, אמנים, וחוקרים הם יתירים. תנועת המלקחיים הושלמה.

מאד קשה לנהל ככה שיחה. במקום לחשוב מה צריך לעשות, אנשים מחפשים איך אפשר להאשים מישהו או משהו בניאוליברליזם. גרוע מזה, זה מפחיד אנשים מלשאול שאלות לגיטימיות ואפילו חשובות, כי לך תדע אם זה לא יחשוף שעמוק בפנים אתה ניאו ליברל——-> אתה תומך בסירוס כימי של עניים ——-> לא תוכל לבוא עוד בקרב בני תרבות. הנה, אפילו ygruvits התרגז עליך.

שי · 2012-07-25 06:14:07

מה זה השטויות האלה: “במקום לחשוב מה צריך לעשות, אנשים מחפשים איך אפשר להאשים מישהו או משהו בניאוליברליזם”

תפנים: ניאוליברל (קרי: רשע) הוא בדיוק שמו של מי שמנסה “לחשוב מה צריך לעשות”.

לא שומעים! » יותר ביותר · 2012-07-25 19:41:02

נדב פרץ-וייסוידובסקי · 2012-04-06 09:06:39

והערת אגב – ההנחה שלך שכל צעד שיזכה להתנגדות מצד ההנהגה החרדית הוא צעד חיובי היא בדיוק אותו משחק סכום 0 שנגדו אתה יוצא בראשית הפוסט.

‪hilanoga · 2012-04-06 11:20:25‬

ספקניסטן · 2012-04-06 11:25:17

אי אפשר לתת פטור גורף שכזה לאוכלוסיה שלמה ממס, בלי הסבר ראוי או בלי פיצוי הוגן לחיילים. למשל, כפי שהציעו מעלה, שכר מינימום זו התחלה טובה (ובכלל, טוב יהיה אם צה”ל יסתכל על כוח העבודה של החיילים שלו כעל משאב יקר, שאין לבזבז על מלאכות סרק)

עזי חיימוביץ · 2012-04-06 12:43:44

דובי · 2012-04-06 12:54:34

נדב: הסיבה שאני מציע לפטור לחרדים היא שלגייס אותם יצור יותר בעיות מאשר הוא יפתור. קצת כמו הפטור לערבים, שכמעט אף אחד לא מערער עליו (לא ברצינות, בכל מקרה). אני בהחלט בעד ניצול הכספים שיתפנו כדי להגדיל את המשכורות של חיילים משרתים. אני בעד קיצור תקופת שירות החובה. אני בעד מתן הטבות מסויימות למשרתים (או להפך – נגיד, היטל אי-שירות על חרדים שקיבלו פטור, שיגדיל את מס ההכנסה שישלמו למשך עשר שנים). ובסופו של דבר – כן, אני מעדיף צבא שאינו מתבסס על שירות חובה, אבל זה, כמו שאמרת, דיון גדול יותר. ההצעה הזו פה היא טיוטא של טיוטא, ומובן שאני לא חושב שמה שכתוב פה זה כל מה שצריך, אבל אני בהחלט חושב שראוי לבחון את הכיוון הזה, ולהפסיק לחשוב במונחים של איך אפשר לבזבז גם לחרדים שלוש שנים מהחיים. לגבי התנגדות החרדים – מדובר על התנגדות ההנהגה, לצעד שיחליש אותם. ברור לי שכל מהלך שמטרתו היא שילוב של החרדים לתוך שאר החברה הישראלית ונטרול הסקטוריאליות שלהם יגרור התנגדות מצד מי שיאבדו את כוחם. כוח הוא כן משחק סכום אפס, אני חושש.

ספקניסטן: אתה צודק, ולא דיברתי על הפיצוי הראוי למשרתים במסגרת כזו. בהחלט, דרוש פיצוי נאות הרבה יותר ממה שניתן כיום, ולטווח ארוך יותר.

אורי · 2012-04-06 14:20:07

זה דיון גדול יותר? אולי, אבל זה הדיון הנכון לעשות.

גם שוויון בנטל, וגם אי גיוס חרדים. מה רע בפתרון הזה?

מני זהבי · 2012-04-06 18:17:43

1. כל אזרח ישראל בן 18 יחויב בשירות צבאי (עם אפשרות של פטור לנשים על רקע דתי או למגזרי מיעוטים — זה המצב עכשיו; גם הוא אינו טוב, אבל שינוי ההיבטים האלה שייך לדיון אחר).

2. אזרח ישראל בן 18 שלא למד לימודים תיכוניים, יוכל לקבל דחיית שירות ל-4 שנים לצורך השלמת לימודים תיכוניים. היקף לימודיו ייבדק מדי כמה חודשים, ואם יימצא שהוא אינו לומד, הוא יידרש להתייצב בלשכת הגיוס.

3. אזרח ישראלי בן 22 שהנו נשוי, וטרם מילא את חובת השירות שלו, יקבל דחיית שירות לשנתיים נוספות. אם במהלך השנתיים האלה לא התגרש, תהפוך הדחייה לפטור מוחלט.

4. על אדם הזכאי לדחיית שירות מאחת הסיבות הנ”ל לא ייאסר לעבוד.

5. כל אזרח ישראלי בן 22 או יותר, המעונין בכך, יוכל לבקש פטור מהשירות הצבאי לצמיתות על סמך לימודים תורניים בישיבה מוכרת. מספר האזרחים הזכאים לפטור כזה מדי שנה יהיה מצומצם וקבוע — למשל, 1000 איש — וזהותם של מקבלי הפטור תיקבע ע”י הישיבות.

היתרון שבהצעה הזאת טמון, לדעתי, בכך שהיא אינה מחייבת את מוסדות הלימוד החרדיים בתוכנית לימודים כלשהי — חיוב שממילא קשה מאוד לאכיפה — אלא יוצרת אצל הנערים החרדים אינטרס בלימודים תיכוניים (כמפלט מהצבא). הדחייה במקום הפטור, בשלב הראשוני, גם תעזור למנוע מצב שבו משפחות שאינן מתות על אורח החיים החרדי באופן כללי, אבל גם אינן רוצות לשלוח את ילדיהן לצבא, ישלחו את הילדים לשנה בישיבה כדרך מפלט מצה”ל. הדחייה במקום הפטור בשלב השני נובעת מהשאיפה למנוע נישואים פיקטיביים כדרך מילוט מהצבא. מי שיוכל להנות מהדחייה הזאת, תחת ההסדר המוצע, הם ממילא חרדים בלבד (מי עוד ירצה לדחות את מסלול הקריירה הרגיל ב-4 שנים, ואח”כ להתחתן מיד בטרם סיום התיכון?). עם זאת, ההצעה מנוסחת כך שעד לסעיף האחרון, אין לה קשר מובהק לחרדים. הסעיף האחרון הוא כמובן הבעייתי ביותר, כי הוא כן מתייחס לחרדים. כל הסיבה לקיומו הוא העובדה שגם אצל החרדים — סרפרייז, סרפרייז — יש גברים שפשוט אינם מצליחים להתחתן, או מתגרשים מהר. הם אינם רבים, ותחת ההסדר המוצע, מי שייהנו מהפטור במסגרת הישיבתית יהיו בעיקר הם (מתוך הנחה שרבני הישיבות לא ירצו לתת פטור מתוקף הסעיף הישיבתי למי שיכולים לקבל דחייה+פטור מתוקף סעיף הנישואין).

אפשר, כמובן, לחשוב על ביטול חובת השירות באופן כללי ומעבר לצבא המקצועי. אבל במצבה של ישראל, זה כנראה פשוט בלתי-אפשרי, גם אם כיבוש הגדה המערבית יסתיים מחר.

דניה · 2012-04-06 22:54:44

דובי · 2012-04-07 04:47:31

מני – זה רעיון מעניין, ואני בטוח שכל מנגנון שיתקבל בסוף יהיה יותר מורכב ממה שהצגתי בפוסט עצמו, שנועד בכל זאת רק כדי להציג את הרעיון ולא כהצעת חוק. אני לא בטוח שאני אוהב את הרעיון שילדים שהוריהם לא רוצים שישרתו בצבא ישלחו לשנה בישיבה (ואני לא בטוח שהישיבות יאהבו את זה, גם), אבל זו בהחלט דוגמא מעניינת למנגנון שכזה שהוא פחות בוטה ממה שאני הצגתי.

דניה – לא כל הסוגיות הפוליטיות, רק אלו שיש לי מה להגיד עליהן שהוא לא לגמרי מצוץ מהאצבע. אבל כן, זה הרעיון.

מני זהבי · 2012-04-07 06:02:46

אורי · 2012-04-07 09:54:35

יעל ר. · 2012-04-07 21:42:49

הפתרון צריך להיות מסלול אלטרנטיבי לצבא: זמן שירות זהה שינוצל לשירות אזרחי, למען מטרות חברתיות שונות (או שיטור, כיבוי אש וכו') – גם בתוך הקהילה החרדית עצמה וגם מחוץ לה.

בכל מקרה, נושא התמיכה הכספית צריך להשתנות כליל. הכוונה של בן גוריון היתה לתמוך במתי מעט עילויים בכוללים, לא במאסות שאליהן הגענו – וככל שהן גדלות והמשכורות שלנו עומדות במקום מול המחייה המתייקרת, יום יבוא והמערכת הזו תקרוס בשל חוסר האפשרות לממן את כל האוכלוסייה הנתמכת הזו.

דני · 2012-04-08 13:26:41

התועלת לצבא היא אכן אפסית עד שלילית. לעומת זאת ה”תועלת” העקרונית שבהעדר אפליה מטעמי שיוך למגזר מסויים היא מניעת הנזק שנגרם כרגע לעקרון הדמוקרטי של “שוויון בפני החוק”.

אם להביא דוגמה קיצונית, אז מה ה”תועלת” במשטר דמוקרטי בכלל? דיקטטורה היא הרבה יותר יעילה, בלי צורך לבזבז כסף על בחירות, מפלגות, וחקיקה פופוליסטית שנועדה למצוא חן בעיני העם (כי דעתו של העם לא באמת משנה). אבל יש דברים שהם חשובים יותר מאשר תועלת. דמוקרטיה, שאחד מעקרונותיה הוא שוויון בפני החוק, נמנית עם הדברים האלה. לכן, גם אם פטור לכל החרדים, טרנספר לכל הערבים, או הגבלת זכות הבחירה למי שיש לו מנת משכל גבוהה מ-120 הם רעיונות “יעילים” יותר, אנחנו לא נבחר בהם, כי הם לא דמוקרטיים (במובן הרחב של המילה, שכולל בתוכו חרויות יסוד והעדר אפליה). זאת הסיבה שפטור לחרדים הוא מצב שחייב להיפסק. לא בגלל שזה חשוב לצה”ל (זה לא), אלא כי זה חשוב למהות הדמוקרטית של מדינת ישראל.

גדי אלכסנדרוביץ' · 2012-04-09 06:17:38

שי ש · 2012-04-09 08:15:49

יואב · 2012-04-11 14:27:50

לא שומעים? » אז מה אתה חושב על..? · 2012-10-29 23:55:33

העלמה עפרונית · 2012-02-29 22:09:06

אורןה · 2012-02-29 22:11:50

לגבי הסיפא – סמכויות לרשויות המקומיות: חולון מפעילה (או לפחות הפעילה במהלך חופשת הקיץ), קו לילה ביום שישי בערב. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4089324,00.html

השאלה היא האם באמת חסרות סמכויות או שפשוט ראשי הערים (מלבד ראש עיריית חולון) מעדיפים לא ללכלך את הידיים.

עידו · 2012-02-29 22:13:29

עירא · 2012-03-01 07:10:21

ב. הגישה הזו לא עולה בפעם הראשונה, בפעם הקודמת העלה אותה הרב מיכאל מלכיאור. רב אורתודוכסי שמעדיף גם הוא תחב”צ מתון בשבת על שום תחב”צ בכלל. אני מציע לה להרים לו בהזדמנות טלפון ולשתף איתו פעולה, יש לו הרבה נסיון פרלמנטרי, וראיית העולת ההומניסטית-יהודית שלו תמיד מחפשת להכניס פשרות של קיימות ורציונליזם גם להחלטות שהולכות נגד דוגמות דתיות.

עדן · 2012-03-01 07:46:48

דניאל · 2012-03-01 13:01:28

יעל ר. · 2012-03-01 13:19:05

נמאס מהתירוץ האלק-חברתי נגד תח”צ בשבת, שבו מנסים גורמים שונים להתהדר כדי שלא יואשמו בכפייה דתית אך כן יתמכו בה בפועל. יש מספיק לא יהודים במדינת ישראל שיכולים להפעיל תח”צ בשבת, ועם כל הכבוד, גם הרבה מהציבור המתקרא לכאורה “יהודי” מתוקף החלטתו של מרשם האוכלוסין לא ממש מאמין בדת הזו שנכפתה עליו ולא רואה הבדל בין חופש בשבת לשבתון ביום שלישי דווקא.

לעולם התח”צ בישראל לא תוכל להוות תחלופה לרכב פרטי כל עוד היא איננה פועלת בשבת – ולאו דווקא בתל אביב, שבה עוד קל להסתדר ברגל/באופניים ואפילו מוניות עירוניות עוד נסבלות במחיר – אלא בכל רחבי הארץ. לא ייתכן שאני עושה שמיניות באוויר ומחפשת מתחת לבלטות אופרציות כי בשישי הקרוב יש לי משהו בת”א שנגמר ב-17:00, אבל אין שום אוטובוס לאזור השרון אחרי ארבע וחצי ומונית עולה 130 ש”ח. ובכלל, צבוע בעיניי שאדם שלא נסע באוטובוס/רכבת מזה שנים ומקבל רכב מהעבודה קובע מדיניות בשבילי, שאין לי אפשרות נסיעה אחרת, להישאר בעוצר בכל סופ”ש, ואחר כך גם אומר “צריך לפתח את הפריפרייה”. הדבר הראשון בשביל לפתח ולהוציא אנשים מתל אביב הוא רשת תח”צ.

ירדן · 2012-03-01 13:44:54

יניב מאיר · 2012-03-01 19:48:38

ואפילו שהצעה זו הוגשה ונדחתה מספר פעמים בעשור האחרון, עדיין המטרות של האופוזיציה בהצעות החוק היא להציג אלטרנטיבה למדיניות הקיימת מצד אחד, ומצד שני להביך ולאתגר סיעות בקואליציה שעמדותיהן הרשמיות תומכות בהצעת החוק אך המשמעת הקואליציונית מאלצת אותן. במקרה הזה נראה שמרצ וחד”ש התכוונו להביך דווקא את קדימה ומפלגת העבודה, ומהתגובות שמעליי נראה שאכן הצליחו.

הערה נוספת: הפתרון שהצעת לבזר סמכויות לרשויות המקומיות הוא רעיון מצוין מבחינת המגבלות הפוליטיות הנוכחיות, ואני תומך בו. עם זאת, יש לזכור שרשויות חלשות (בהן גרים אוכלוסיות חלשות) כנראה שלא תוכלנה להתמודד עם האתגר.

יובל · 2012-03-01 22:03:16

נדב פרץ-וייסוידובסקי · 2012-03-02 10:12:16

ליניב: הקביעה 'רוב הצעות החוק והצעות אי-האמון שעולות מסיעות האופוזיציה אינן עוברות' היא לא נכונה, ותעיד על כך יחימוביץ' עצמה.

יניב מאיר · 2012-03-02 17:12:46

לא בדקתי מספרית כמה הצעות חוק פרטיות הוגשו מספסלי האופוזיציה וכמה עברו, אבל אני מניח הנחה סבירה שלפחות 50% + 1 לא עברו. ההנחה סבירה כי רוב מוחלט של החוקים שכן עוברים (הרבה מעבר ל-50% + 1) הם הצעות חוק ממשלתיות. נובע מזה שמעט הצעות חוק פרטיות מתקבלות. אני מניח שחברי האופוזיציה – כדי להראות שאינם “מתבטלים” – צריכים להגיש לא מעט הצעות חוק בשביל כותרות ודיווח לבוחריהם.

באשר להצעות אי אמון, רק אחת כזו עברה מאז קום המדינה, במה שנודע כתרגיל המסריח.

גיא · 2012-03-04 20:41:32

אורןה · 2012-03-05 22:14:36

המחיר היקר של המחסור בתחבורה ציבורית בשבת | עוד בלוג תל-אביבי · 2012-11-30 18:37:19

המחיר היקר של המחסור בתחבורה ציבורית בשבת | עוד בלוג תל אביבי · 2014-06-27 18:23:01

רחביה ברמן · 2012-01-10 21:38:59

יאיר poes · 2012-01-10 22:28:48

לשכונת התקווה ולקולות שם יש השפעה מועטה לדעתי על החקיקה הזאת, המחוקקים והפופוליסטים למיניהם מנצלים את התקווה ולא להפך. זו התרשמותי לפחות.

אהרן · 2012-01-11 07:32:40

אני מסכים עם הפוסט הזה ועם המסקנות שלו, אבל אחד הדברים החשובים שלמדנו בקיץ האחרון זה שאם יש לך רעיון טוב – קח עליו אחריות, אחרת הוא לא יתממש. דוגמה מצוינת נותן לנו דרור פויר, שלפני חודשיים קרא לעיתונאים להתאגד – ואז הלך והקים איגוד עיתונאים.

אני מתנצל מאוד אם התגובה הזאת נשמעת כהטפה, זאת ממש לא הכוונה שלי. אני כותב אותה כי אני רוצה לראות את ההצעות שבה מתרחשות במציאות, אבל לי אין זמן ואנרגיה לממש אותן.

בתחילת יולי אושר בכנסת חוק החרם, שהוביל לשורה של ציוצים מתוסכלים בטוויטר, שאחד מהם גם התגלגל להיות הפגנה קטנה אך משמעותית בכיכר רבין. כמה ימים אחר כך, איוונט בפייסבוק התגלגל להיות עיר אוהלים בשדרות רוטשילד, שבהמשך סחפה איתה את המדינה כולה. בחצי שנה האחרונה הוכחנו פעם אחר פעם שרעיונות טובים שמתגלגלים ברשת יכולים להפוך למציאות – בתנאי שיש מי שלוקח עליהם אחריות. אז מה אתה אומר דובי, ההפגנה הבאה (או חוגי הבית, או חוגי הרחוב) עליך? אני בטוח שיהיו לא מעט אנשים שיצטרפו אליך.

יאיר poes · 2012-01-11 12:12:05

בחוק הזוועתי הזה צריך להילחם בארץ, בחברה הישראלית.

כל זה כשאני מצטרף לדעתך שזה לא נושא פשוט ושהדיון סובל מפופוליזם.

דיגו · 2012-01-11 14:26:35

אנטי · 2012-01-15 11:59:07

דובי · 2012-01-15 12:15:49

אוריש · 2011-11-14 07:59:38

‪Yossi Gurvitz · 2011-11-14 08:04:10‬

אורןה · 2011-11-14 08:31:58

מה הוא האיום שבו ח”כ אקוניס והשרים התומכים רוצים להילחם? עמותה שממומנת ביורו ועוזרת במחסומים? כזו שמארגנת ומעודדת את ההפגנות בשייח ג'ראח? או כזו שמעודדת זליגת ישראלים מהשמאל הציוני להיות יותר פרו פלסטינים? ממקום מושבי הציוני, כל אלו לא נשמעים לי נורא מפחידים. אבל אולי אני מפספס משהו ויש משהו יותר מפחיד?

קשה לי לקבל את הטענה שהם פשוט רוצים לפגוע בשמאל במובן הכי שטחי של הדבר, אני מנחש שהם מתבססים על כמה איומים שנראים להם אמיתיים לעתיד המדינה הדמוקרטית, שיש אכן מדינות שבאמת משפיעות על המדינה יותר מדי (לכיוון פרו-פלסטיני ואנטי-ציוני) ע”י הזרמת כספים לעמותות, שזה גם לא הכי דמוקרטיה במיטבה. אני חושב שבראייתם זה חוק של דמוקרטיה מתגוננת.

מובן מאליו שהחוק בעייתי, באופן שבו לא ניתן להבחין בין עמותה טובה לעמותה רעה. אני לא חושב שאני תומך בו, אבל חושב שהבעיה שהוא מנסה לפתור קיימת.

מה שמפגר, הוא שבאותה מטבע, ארגוני שמאל פוסט-ציוניים יכולים לקרוא לתרומות לחיזוק הציונות שמגיעות מארה”ב וקנדה בחישה ופגיעה בדמוקרטיה. אבל לדעתי אלו צודקים ואלו צודקים, יש סכנה לדמוקרטיה אם לגורמים זרים יש השפעה גדולה מדי על אופי המדינה.

עבגד יבאור · 2011-11-14 09:36:32

עבגד יבאור · 2011-11-14 10:43:47

יעל ר. · 2011-11-14 11:35:36

יעל ר. · 2011-11-14 11:37:51

מיצבשת · 2011-11-14 13:38:46

אוריש · 2011-11-14 14:11:46

סתמו את הפה למי שהיום הוא המיעוט. כל אחד הוא חלק ממיעוט שידרס אם הוא יבליג על פגיעה מכוונת במיעוט אחר.

כבר לא מעמידים פנים | החברים של ג'ורג' · 2011-11-14 16:50:36

ירדן · 2011-11-14 20:35:53

אבנר · 2011-11-15 12:27:52

לדוגמא הדיון הזה בבלוג משפטי אמרקאי חשוב:

http://volokh.com/2011/11/12/undemocratic/

הטענה הבסיסית היא שמימון של מדינות זרות של ארגונים פוליטיים הוא דבר פסול...

נדב פרץ · 2011-11-15 13:48:22

מיצבשת · 2011-11-27 07:10:24

מיצבשת · 2011-11-27 07:11:28

מודי תולשששש · 2011-11-02 11:30:49

הוא מנגיד את העיתונאי לאיש התוכן. כרגיל יש רצף, שבצידו האחד מי שקפסט קומוניקטים, ובצידו השני מי שמחפש את הפוליטיקאים. ההבדל הוא לא רק שהאחד מייצר חדשות רעות והשני חדשות טובות. ההבדל העיקרי, לטעמי, הוא שהעיתונאי יוצא לחפש חדשות, ואיש התוכן מחכה למייל מהדובר.

העובדה שלא מדווחים על מה שקורה בכנסת לא קשורה לעיתונאים, אלא למדיניות של בעלי העיתון. מאוד קל לדווח, אבל העורכים חושבים שזה לא מעניין, ולא שולחים לשם אף אחד. כמה צופים בערוץ הכנסת? אם היה להם עיתונאי אמיתי, הוא היה יכול לדווח מה קורה בכנסת באופן ביקורתי ומעניין, אבל אנשי תוכן לא מוציאים מזה כלום.

יובל · 2011-11-02 18:23:04

דובי · 2011-11-02 18:53:51

יובל – ברצינות? נעלבת?

יובל · 2011-11-02 21:21:53

דובי · 2011-11-02 21:54:53

דובי · 2011-11-02 21:55:42

מודי תולשששש · 2011-11-03 01:05:41

איתי · 2011-11-03 21:24:59

אני חושב ככה: גם אם הן עלובות, וגם אם הן מהממות... הן עדיין חלק מהאחוז המולך. אז מה עדיף לי, מלוכה חכמה או מלוכה טיפשה? נראה לי ששתיהן גרועות ביותר. ד'א אני ממליץ לראות את הסידרה. היא מרתקת. היחס למזרחים, הרודנות הבסיסית בבעלי מקצוע פשוטים, הזיוף, היחס הנוראי לילדים, החיים בבועה, היחס המריאנטואנטי למאבק המאהלים... הכל מדהים שם.

אילן · 2011-11-04 19:07:11

אם אתה רוצה לשתות קפה אתה פשוט נכנס לבית קפה ומתיישב, אבל אם אתה פוליטיקאי (ולא סתם חבר מפלגה/אקטיביסט) סימן שעברת מסלול מפרך (וציני?) שהביא אותך לעמדתך הרמה. זה לא בהכרח אומר שאתה מושחת, אבל זה אומר שההשקפה הזאת על פוליטיקאים, כמו על עשירים (שהם מושחתים, כלומר. לא דווקא טיפשים), אינה בדיוק חסרת בסיס. (וזה אפילו בלי להתייחס למערכת הפוליטית כמכלול, שהיא קצת יותר מסואבת מבית הקפה המצוי.)

אורן · 2011-11-06 14:36:38

‪Yossi Gurvitz · 2011-11-06 18:14:37‬

דובי · 2011-11-07 06:58:07

אריה · 2011-10-29 22:23:35

http://www.youtube.com/watch?v=ervGMLEEj2I

גיא · 2011-10-30 00:10:04

אבל ברגע שהתחילו הפגנות בנס ציונה – אוהו! זה היה נהדר! הלכתי לפחות לשלוש הפגנות בנס ציונה, עם עוד כמה מאות בודדות של אנשים, אבל הרגשתי חלק ממשהו שגדול ממני בהרבה – ושאני חלק מהמשהו הזה. אחר כך גם הצטרפתי להפגנת החצי מיליון – אבל בירושלים, שם היו “רק” שישים אלף איש. וגם שם הרגשתי את אותה ההרגשה. מעולם לא הרגשתי שאני מחמיץ משהו בתל אביב. כן – תל אביב זה מגניב. יש יותר אמנים “שווים”, אבל זו לא המחאה שלי.

אני גר בראשל”צ היום, ולצערי לא יצא לי היום לצאת להפגנה הגדולה מסיבות של פרנסה וכאלה – והאמת? גם לא ידעתי שיש בכלל הפגנה בראשל”צ. לפני יומיים קיבלתי ניוזלטר מאתר המחאה המרכזי J14, שקרא לי להגיע לתל אביב, אבל בשום מקום לא צוינו שם הפגנות אחרות בארץ, ואני מניח שאלמלא עירא, גם לא הייתי יודע שיש בכלל הפגנה בירושלים. וכאמור – על ראשל”צ לא שמעתי עד שכתבת על זה עכשיו.

אז נכון – זו אולי סתם עצלנות אישית שלי, ולא תירוץ, ויכולתי לחפש איפה נמצאת המחאה הקרובה למקום מגוריי (ומתברר כעת שהיא היתה ממש קרובה!) – אבל מפתיע אותי (או ליתר דיוק מאכזב אותי) שגם מארגני המחאה לא חשבו על זה.

אני ממש מקווה שהם יתעוררו מהצורך לעורר רק את תל אביב. המחאה הזו גדולה בהרבה על העיר הזו. המחאה הזו שייכת לכולם – ובעיקר לאלה שלא גרים בתוך “העיר הגדולה”.

אלי · 2011-10-30 05:49:40

שושי · 2011-10-30 07:24:13

יעל ר. · 2011-10-30 11:42:35

בעיה נוספת היא שהיו אמורות להיות אתמול יותר הפגנות, אבל כמה וכמה מהן נתקלו בבעיות לוגיסטיות – אלו בדרום בוטלו בגלל המצב הבטחוני, ואחרות לא קיבלו אישורים (בהוד השרון למשל התחיל בשבוע שעבר מאבק בין הפעילים לעירייה שפינתה את המאהל, ואולי בגלל זה לא היה אישור – איני יודעת בדיוק מה הלך שם).

לגיא – אני מוכנה להציע את עזרתי בנושא, ולעדכן לגבי הפגנות בפריפריה להבא. המידע נגיש בדרך כלל בדף האירוע בפייסבוק או בעמוד מרוכז באתר j14, אבל נראה שרבים מתקשים למצוא אותו (אני מנסה לעזור לכל המחפשים והשואלים ברשת ביומיים שלפני כל הפגנה גדולה, כדרכי לסייע במאמצי היח”צ). צור קשר בפעם הבאה.

(לעזאזל, הלכנו לתרום לצדק החברתי, ובסוף תרמנו 350 שקל לגרר של העירייה)

דובי · 2011-10-30 14:50:02

אלי – ובכל זאת, אתה טועה. כי השאלה היא, שוב, מה אנחנו מנסים להשיג. אני לא מציע לעשות הפגנות בפריפריה בשביל “לרצות” מישהו, אלא כדי למשוך עוד אנשים להצטרף למוחים, לקרב את המחאה אליהם הביתה. אלו בדיוק האנשים שאם המחאה אצלם בחצר, הם ישקלו להצטרף, אבל אם הם יתפסו את המחאה כמשהו תל-אביבי, הם יצטרפו למתנגדים. פוליטיקה אלמנטרית: פונים לא למשוכנעים, אלא למתנדנדים. והמתנדנדים העיקריים נמצאים בפריפריה (אפשר לחשוב כמה ראשון לציון זה פריפריה, כן?).

יעל – זה כאילו בכלל לא קראת את הפוסט שלי. תפסיקו עם הפיקסציה על התקשורת! התקשורת לא חשובה. אם אנשים יראו מאות אנשים מפגינים בחצר האחורית שלהם והתקשורת תגיד שאין מחאה, הם יסיקו שהתקשורת טועה, לא שהעיניים שלהם טעו. לנסות להאכיל את המפלצת שאינה שובעת לעולם – את הדרישה של התקשורת לריגושים ולשיאים חדשים – זה מתכון בטוח לכשלון של כל מהלך שאי אפשר לסיים אותו תוך שבועיים. התקשורת לא חשובה כלל. היא צינור להעברת מסרים. הרבה יותר טוב אם נעביר את המסרים שלנו ישירות לאנשים שהם מיועדים אליהם, ולא דרך מסננת בעלת אינטרסים שונים בעליל.

רואה שחורות · 2011-10-31 15:37:11

מעין · 2011-11-01 16:32:43

על פרקטלים ומחאות: "הטרקלין" ומבנה השיח בבלוגוספירה. « הטרקלין · 2011-11-02 07:48:31

על פרקטלים ומחאות: "הטרקלין" ומבנה השיח בבלוגוספירה « הטרקלין · 2011-11-02 07:53:20

רוני · 2011-11-03 06:45:15

לא שומעים! » איום אמין · 2012-01-10 21:22:47

ככה זה בדיווחים בתקשורת | זוטות · 2012-09-30 11:04:10

לא שומעים! » סיפור עם צ’ופצ’יק: ענק השינה בצומת בילו · 2011-10-06 20:25:09

ל' · 2011-10-06 21:07:01

איך · 2011-10-07 01:13:22

‪MuyaMan · 2011-10-07 08:14:38‬

א.ה. · 2011-10-07 12:43:49

קריאות שבעבר היו זוכות לגינוי כגזעניות (לא להעסיק ערבים, לא להתחתן עם ערבים, לא להשכיר דירות לערבים, וכו') זוכות היו ללא יותר מדיווח חולף, ולפעמים אפילו לחיבוק. כמעט ואין גינוי, שלא לדבר על תגובה של רשויות האכיפה.

הדייג – לקט המלצות קריאה מס’ 52 · 2011-10-07 17:37:49

גיא · 2011-10-08 01:34:56

אבל רגע של רצינות: אני בעיקרון מסכים. רובינו לא מנצלים את המצב, ורובינו לא אוהבים גם שמתחמנים אותם. הבעיה היא שבאמת הפכנו לעם שמפחד מהתחמנים – דווקא בגלל שאתה רואה אותם בכל מקום – וכשאתה נכווה פעם, נכווה פעמיים, ואפילו שלוש פעמים – אתה כבר מכליל את הכוויות האלה על כולם..

או כמו שנאמר: “מי שנכונה ברותחין, נזהר בפושרין”.. (אני אף פעם לא יודע אם אני מצטט את המשפט הזה נכון..).

אני לא אומר שכולם כאלה – אבל אפילו אם “רק” 20% הם כאלה – אלה 20% יותר מדי, ויותר מאלה שתפגוש במדינות תרבותיות יותר.

אבל אתה חייב להתבונן במציאות, דובי: היו חברות בינלאומיות שפשטו רגל בארץ בגלל התחמנות הישראלית. “מובנפיק” היא הדוגמא הקלאסית, לרשת מסעדות אירופאית, שבה מוכרים סעודה לפי גודל הצלחת. בכל אירופה הדבר הזה עובד. כבר שנים שזה עובד בלי שום בעיה. רק בארץ, הם יצאו עם זנב בין הרגליים אחרי פחות משנה(!), עם הפסד של למעלה מ-5 מיליון דולר (תוך פחות משנה!), בגלל שהישראלים היו לוקחים צלחות קטנות ומעמיסים בלי חשבון – לגובה.

אז כן – הלקוח תמיד צודק. במדינה נורמלית. אבל ישראל היא לא מדינה נורמלית. גם בתי העסק מתים לא להיפגע – אבל הם נפגעים כל הזמן. הם לא יכולים לדעת שהם “נפלו” על מישהו הגון כמוך. הם לא יודעים שאתה שייך ל-80% שלא רוצים לדפוק אותם. מבחינתם, אם הזמנת X, ואתה פתאום מבקש X+20%, הם מפסידים – ומבחינתם הם חוששים שאתה אחראי לזה – לא הם.

אז כן – צריך לשנות פה את הגישה. אבל לפני הכל, צריך גם לחנך כאן את הציבור, שיתנהגו כמו בני אדם, ולא כמו “טורפים”.

נועה ו · 2011-10-09 03:37:52

רואה שחורות · 2011-10-09 12:37:14

גיא · 2011-10-10 01:00:26

עד כה קניתי כמעט את כל הרהיטים שלי מחוץ לאיקאה, יצאתי במחירים זולים יותר ועם רהיטים באיכות לא רעה.

שול · 2011-10-10 08:28:18

דובי · 2011-10-10 12:20:48

הפתרון המדיני בין עולם המחקר לעולם המעשה « דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ · 2011-10-17 22:01:07

גלעד ב. · 2011-10-19 06:26:02

בויקיפדיה יותר שמרנים, ולפי המקורות שם מעריכים את ההפסדים ב9.6 עד 14.8 מילארד דולר בשנה “בלבד”, מכל מיני הסוגים של ניצול מדיניות החזרת מוצרים: http://en.wikipedia.org/wiki/Return_fraud

אז זו העלות של הלקוח תמיד צודק, ובאמריקה קוראים לזה cost of doing buisness ומקסימום פולטים אנחה או שתיים, ומייקרים את המוצרים בשיעור ההפסדים מראש כדי לפצות.

באמריקה המשכורת שלך קונה הרבה יותר, אז זה לא נורא. אבל בארץ בעלי עסקים לא יכולים לנהוג כך – מי שמראש ייקר את המוצרים מראש גם לא ימכור אותם, ומכאן המלחמה המתמדת בין לקוח וספק בארץ.

הפתרון אחד: להחליף את העם.