אחת הרעות החולות של הרב-תרבותיות היא שהיא גורמת לאנשים להרגיש צורך להתנצל על כך שהם הרוב. אין זמן טוב כמו כריסטמס כדי לראות את זה. אנשים רבים – במיוחד נותני שירותים, אבל זה חילחל כבר מעבר – לא יאחלו יותר “מרי כריסטמס”, כי זה יוצר את הרושם כאילו הם חוגגים איזה חג נוצרי בטעות. לא, הם יאחלו “הפי הולידייס”, שזו אמירה הרבה יותר כללית. מזל שיש חנוכה בערך באותו הזמן, וגם איזה חג מוסלמי (עיד אל משהו, אני לא רב-תרבותי, תעזבו אותי), שלא לדבר על “קוואנזה” שבכלל המציאו כדי שיהיה לאפריקאים משהו לחגוג אם בא להם לזנוח את הדת הלבנה, כך שאפשר להעמיד פנים שכל הקישוטים ברחוב והמסיבות והסיילים והכל זה לא לרגל יום הולדתו של ישו – חס וחלילה! – אלא לרגל “עונת החגים”.
למה שאדם יהודי או מוסלמי יעלב מזה שנוצרי מאחל לו בתמימות חג מולד שמח? איזה חלאת אדם צריך להיות כדי שלא לחייך בחזרה ולאחל לאותו אדם חג שמח בחזרה ולהסתפק בכך?
כל העסק מתחיל להיות הרבה יותר בעייתי בגן ילדים. הילדים הרי לא יודעים איזה ממגוון החגים שחוגגים סביבם בבת אחת הוא “שלהם”, ואף אחד לא עושה מאמץ עודף להפריד ביניהם. כך, למשל, בגן שלנו זוג הזמרים/ליצנים שבאו למסיבת “החגים” לא רק שרו שיר אחד שבו כל בית הוקדש לחג אחר בעונה עם אפס הבדל בין החגים (כולם חגים שנועדו לחגוג ביחד עם המשפחה ולהביא שמחה ואור!), הם אף הגדילו ושרו שני שירי חנוכה (אחד מהם בעברית!), ובלי שיפריע לאף אחד עברו לשיר שירי סנטה קלאוס. אף ילד בגן הזה, אלא אם סיפרו להם אחרת בבית, לא יודע שסביבון זה לא קשור לכריסטמס, ושסנטה לא אוכל לביבות. מיותר לציין, אגב, שאף אחד מהשירים לא הזכיר איזה ילד אחד שנולד בבית-לחם לפני כאלפיים שנה.
וכדי שלא נחשוב בטעות שיש איזשהו הבדל בין החגים או מנהגיהם, חילקו בגן להורים(!) דפים עם מידע על תקופת החגים והחגים השונים שנחוגים בעת הזו. כך, למשל, נכתב אודות מה שהם מכנים בפשטות “העץ”:
כן, עץ החג הוא מסורת בקרב כל התרבויות, ובכולן הוא מסמל בדיוק אותו דבר, ובכלל לא משהו שקשור לתרבות הנוצרית (ולכן זה בסדר שהוצב עץ בכניסה לגן – אם זה היה סמל נוצרי בלבד, חס וחלילה, אסור היה להציב אותו). להגנת הגן נציין שרעיון “שיח החנוכה” הוא לא מקורי שלהם. יהודי צפון אמריקה המציאו את המנהג הזה כדי שלילדים שלהם גם יוכל להיות עץ כמו לחברים שלהם. כך גם נולד המנהג המוזר לתת מתנה בכל יום מימי החנוכה.
(כן, גם עץ חג המולד עצמו הוא לא בדיוק מסורת נוצרית מקדמת דנא, אלא אחד מאותם ערבובים שמתרחשים בהיסטוריה של הדת בין פסטיבל עונתי לבין חג נוצרי שנחוג באותה תקופה. ובכל זאת, המסורת הזו התפתחה בקרב נוצרים, לא בקרב יהודים, מוסלמים או הינדים).
אז חנוכה שמח לכולכם, ואל תשכחו לקשט את שיח החנוכה שלכם, כדי שסנטה יוכל להשאיר לכם סביבונים מתחתיו.
#דברים אדיוטיים #דת #ילדים #קנדה #שלג
הפוסט הקודם: פריימריז וקוד פתוח (או: דובי מדבר על דברים שהוא לא מבין בהם)
הפוסט הבא: מחקר חדש מגלה כי פיצה טובה לעסקים
תגובות
BoR|S · 2009-04-28 05:28:32
אני דווקא רואה פוטנציאל גלום במפה שהצגת – הקו שבין שני הנעצים, הוא קו התפשטות לובשים המסיכות...אני תוהה אם לפתוח חברה שמייצרת מסיכות פלסטיק, השנים האחרונות מראות כי מדובר בדבר-מה שימושי ונדרש.
הפוסט האחרון בבלוג של BoR|S: אין מילים בפי #2
אליאונורה · 2009-04-28 08:05:08
בחדשות עשר דיווחו שלשום- “אנשים במקסיקו מבוהלים, לא יוצאים החוצה לרחובות. מי שנאלץ לצאת- מסתובב אך ורק עם מסיכות”. הדיווח, אגב, ניתן על רקע תמונות שמציגות אנשים אדישים נוסעים באוטובוס בשעמום מוחלט. הם אמנם לבשו סוודרים מכוערים, המקסיקנים המשועממים, אבל מסיכות לא היו שם.לא הצלחתי לפתור לעצמי את הדיסוננס הקוגניטיבי בין התמונה לדיווח, אז התיישבתי בפינת החדר החשוך, מבולבלת ומלאת חשש, ואני מסרבת לצאת משם עד שפיקוד העורף ייתן הנחיות ברורות לגבי האם אני צריכה להכנס למרחב המוגן.