מכיוון שהמחשב שלי לא בא עם בלוטות' בילט-אין, אני צריך לחטט בקופסת ההפתעות שלי כדי למצוא את מתאם ה-USB שלי כשאני רוצה להעביר תמונות מהסלולרי למחשב. זו הסיבה שאני עושה את זה בערך אחת לחצי שנה. וזו הסיבה שאני מפיל עליכם עכשיו כמה תמונות שצילמתי בחודשים האחרונים.

את הראשונה אתם יכולים לראות בכותרת של הבלוג. היא באיכות גרועה, אבל זה שעשע אותי נורא, אז לפחות לבינתיים זה מה יש. בסוף אולי אני אחזיר את הפרפרים היפים, או שנשים משהו חדש יותר.

השניה צולמה באולם הספורט שבו שמרתי על בחינה. כפי שאתם רואים, התנאים נוחים ביותר ואין שום דבר מרתיע בלעשות בחינה עם עוד 700 איש.

התמונה הבאה היא של אחד ממבני האוניברסיטה, שמעל הכניסה שלו מופיעה כתובת מוסתרת חלקית על-ידי צמחיה. בחלק החשוף כתוב “... משחררת”. הממ.... (קליק להגדלה)

קו הרקיע של טורונטו בלילה (קליק להגדלה).

מכיוון שאני לומד בימינו למבחן, ומכיוון שאשתי לא אוהבת לנהוג ברחובות הדאונטאון של טורונטו, הגענו להסדר שאני מסיע אותה לסופר ואז יושב באזור בית קפה שבתוך הסופר ללמוד. הנה תמונה של הנוף הנשקף מהחלונות שם.

זהו.

אגב, לא קשור, אבל הידעתם כי אפשר להוריד את פס הקול הנפלא של המשחק הותיק The Longest Journey מאתר האינטרנט של המשחק? חבל שאני לא מוצא בשום מקום את הפסקול של מקס פיין...

#אקדמיה #מוזיקה #משחקים #קנדה #תמונות

הפוסט הקודם: מגולדה לציפי

הפוסט הבא: אובדן התמימות

אתמול הלכתי לבנק כדי להפקיד צ'ק. יתכן שיש דרך להפקיד צ'ק דרך הכספומט, אבל אני טרם גיליתי מהי, וחוץ מזה אין תשלום על הפקדת צ'קים בדלפק (ניה ניה!) ואני עצלן, אז עמדתי לי בתור והמתנתי. מכיוון שהתור היה יחסית ארוך ואני לומד למבחן ההיסטרי שיש לי עוד שבועיים וחצי, שלפתי את חומר הקריאה שלי מהתיק והתחלתי לקרוא. האיש שעמד מאחורי בתור, גבר זקן, התחיל לדבר, כנראה אלי. אני לא זוכר מה הוא אמר, העיר הערה כלשהי על התור בבנק או על מזג האוויר או מה שלא יהיה, אבל לא היה לי ממש אכפת והעדפתי לקרוא את החומר שלי במקום להכנס לשיחה נטולת תוכן עם איזה זקן משועמם. אז ניצלתי את זה שגבי בכל מקרה הופנה אל האיש, והתעלמתי תוך שאני ממשיך לקרוא. האיש ניסה שוב את מזלו, וכשראה שאני לא מגיב, התחיל לתהות מדוע אני לא מגיב:

You no speaka de English?

הוא אמר, והוסיף עוד איזו הערה על ה”זרים” האלו ¹. מכיוון שגם ההערה הזו לא עזרה לו, הוא המשיך לשער השערות לגבי כישורי האנגלית שלי, עד שמישהו לפני בתור הסתובב ואמר “אתה יודע שזה ממש לא מנומס?” – ברגע הראשון חלפה בראשי האפשרות שהוא מתכוון שזה לא מנומס שאני מתעלם מהזקן, והתכוונתי להתעלם בגסות גם ממנו, אבל אז הוא הוסיף שההערות הגזעניות הללו ממש לא ראויות. מה שמעלה את השאלה – להגיד על מישהו שהוא לא דובר אנגלית, זה גזעני?

בכל מקרה, הזקן מאוד נעלב מההערה של האיש, והתחיל לצעוק עליו שהוא לא יגיד לו מה להגיד ומה לא להגיד, זו מדינה חופשית עם חופש דיבור, וחוץ מזה, הוא לא המלך ארתור(?!) שיגיד לו מה לעשות. בשלב הזה ניגש אל הזקן המאבטח במקום. זו הייתה טעות. מאבטחים פה בטורונטו, כמו בארץ, נוטים להיות מהגרים. קרה המקרה והאנגלית של המאבטח נשמעה בדיוק כמו האנגלית השבורה הבדויה שהזקן ייחס לי. הזקן ניצל את ההזדמנות כדי להסביר למאבטח שהוא לא מבין מה הוא אומר, והוא צריך לדבר אנגלית נורמלית. או אז ניגש אלינו אדם בחליפה, הציג את עצמו כמנהל הסניף, וביקש מהזקן לסור הצידה. הזקן התחיל לטרטר לו במוח על איזו הלוואה שהוא לקח מהבנק בשנות ה-50 או משהו כזה, אבל הם הלכו הצידה וגם ככה לא ממש טרחתי להקשיב – זו, הרי, הייתה כל הפואנטה. לא להקשיב  לזקן הטרחן.

לא הייתי מציין את כל הארוע המטופש הזה אילולא הפרט הבא. כשהגעתי סוף סוף אל הדלפק, ניגשה אל מאחורי הכספרית פקידה בכירה כלשהי והתנצלה בפני על שנאלצתי לסבול את האמירות הגזעניות הללו, ושהם רוצים שלא ארגיש שלא בנוח לבוא לסניף. כפיצוי על הפגיעה בי(?), קיבלתי כרטיס שי ע”ס ארבעה דולר לטים הורטונס, רשת הדונאטס/קפה דלוח הגדולה בקנדה. שזה משעשע להפליא.

בדרך חזרה הביתה קניתי אייס קפה ודונאטס לי ולאשתי, על חשבון הבנק ובאדיבות הזקן הטרחן.

#אוכל #דברים אדיוטיים #כסף #קנדה

הפוסט הקודם: ספור ולבן

הפוסט הבא: וולמארט, איגודים מקצועיים ועוזרי הוראה

פשוט נורא מה שהולך פה בקנדה. לא רק שהם מגדילים את תקציבי המדע שלהם בלי שום התחשבות, עכשיו מסתבר גם שקנדה סובלת משפל של 30 שנה ברמת הפשיעה. זו כבר השנה השלישית ברציפות שרמת הפשיעה ברחבי קנדה יורדת. קנדה איבדה לא פחות משבעה אחוזים ממקרי הפשיעה שלה ב-2007 לבדה. ברחבי קנדה כולה נרצחו בשנה האחרונה 594 איש בלבד (או קצת פחות מ-1.8 מקרי רצח לכל מאה אלף איש, על בסיס אוכלוסיה של כ-33 מיליון תושבים).

מה שרק מוכיח, שוב, שישראל היא פשוט מקום טוב יותר לחיות בו – על פי נתוני משטרת ישראל לשנת 2006, נרצחו בשנה זו בישראל 182 איש (עליה של 11% לעומת 2005), שהם כ-2.6 מקרי רצח לכל 100,000 איש. סתם, ככה, שתדעו.

#משטרה #קנדה

הפוסט הקודם: למה סטיבן הוקינג לא יבוא לעבוד בישראל

הפוסט הבא: חופש התנועה (וגם: סוף העולם)

העיתונים המקומיים והארציים פה דיווחו היום בהתרגשות שסטיבן הוקינג שוקל לעבור לעבוד בווטרלו, אונטריו, באחד המכונים הגדולים בעולם לקוסמולוגיה ופיזיקה. זה, אגב, כנראה לא יקרה, אבל לרגע אחד הפטריוטים הקנדים נורא נהנו.

אבל זה בכל זאת סיפור מעניין. השמועות על עזיבתו האפשרית של הוקינג את קיימברידג' ובריטניה באו בעקבות סערה שמתחוללת שם לאחרונה: הצעה לקיצוץ תקציב המדע שם ב-80 מיליון פאונד (על פי פרשנויות מסויימות של התקציב). בואו נחשוב לרגע על המשמעות של הדבר הזה: קיצוץ של 80 מיליון פאונד בתקציב המדע. בעברית: כ-530 מיליון ש”ח. רק הקיצוץ. כל תקציב משרד המדע, התרבות והספורט בישראל עומד בשנת 2008 על כ-730 מיליון ש”ח, והבריטים מדברים על קיצוץ בערך של כמעט כל הסכום הזה. על פי הנאמר בקישור האחרון אפשר לחשב את סך תקציב המדע בבריטניה: (אתם יושבים?) מיליארד שלוש-מאות ושישים מיליון פאונד. קצת יותר מתשעה מליארד שקלים. רק עבור השקעה במדע, בלי “תרבות וספורט” (שעל בסיס ניחוש פראי שלי, תופסים את חלק הארי של תקציב המשרד בארץ). לא הצלחתי למצוא פרטים מדוייקים על התקציב הקנדי, אבל מדברים על תוספת של 850 מיליון דולר בשנים 2009-2010. תוספת, כן? לשם השוואה, כל האוכלוסיה של קנדה זה רק פי ארבע מישראל, פחות או יותר.

אז זהו, אם תהיתם למה סטיבן הוקינג אף פעם לא ישקול, אפילו לרגע אחד, לבוא לעבוד בישראל, זו הסיבה. זו גם, אגב, הסיבה שמדענים רבים כל כך נוטשים את הארץ, מי בשמחה ומי בעצב, והולכים לעבוד במקום שמעדיף להשקיע במדע ולא בעוד זרם של חינוך דתי.

—

אין לי שום דבר להגיד על עסקת השבויים שלא נאמר כבר על ידי יוסי ונדב.

#here be dragons #אקדמיה #חינוך #טכנולוגיה #כסף #מדע #קנדה

הפוסט הקודם: אתם יודעים מה באמת חסר בחינוך הממלכתי? קצת דת.

הפוסט הבא: מדינה בשפל

על פי הכתוב באתר הקונסוליה האמריקאית בטורונטו, חוץ מהטופס הרגיל של בקשת ויזה מארה”ב, יש טופס נוסף, מספר DS-157. את הטופס הזה צריכים למלא גברים מגיל 16 עד 45. בנוסף, נדרשים למלא את הטופס הנוסף הזה גם כל האנשים, גברים או נשים, מגיל גיל 16, שגרים או גרו באחת המדינות הבאות: קובה, אירן, עירק, לוב, צפון קוריאה, סודן או סוריה. אלו מדינות תומכות טרור, על פי ארה”ב, ולכן יש סידורי אבטחה קפדניים יותר לגבי מבקשי ויזה משם.

אבל יש מקום אחד, יחיד ומיוחד בעולם, שלגביו סידורי האבטחה קפדניים עוד יותר, וזאת משום שארה”ב יודעת שזהו, ללא ספק, הבסיס המרכזי של ארגוני טרור ששמים את בין-לאדן בכיס הקטן. עבור המתגוררים במקום הזה, כל מי שמבקש ויזה לארה”ב, גבר, אישה, זקן, זקנה, ילד, ילדה, תינוק או תינוקת, בלי הבדל גזע, מין, גיל או ציון פסיכומטרי, כולם כולם כולם צריכים למלא את הטופס הנוסף.

מהו אותו מקום מסוכן וחריג, אתם שואלים את עצמכם (אלא אם קראתם את כותרת הפוסט)? שימו לב, והשמרו לנפשותיכם: המקום הוא טורונטו.

‪#here be dragons #אמריקה #קנדה‬

הפוסט הקודם: אתה תיתן לי את הכבוד המגיע לי

הפוסט הבא: אז מתי תובעים את גוגל?

אריזות ביסלי גריל המשווקות לחו”ל נקראות, משום מה, ביסלי ברביקיו. לביסלי ברביקיו קוראים ביסלי סמוקי. אין לאנשים שום כבוד למותג.

#אוכל #דברים אדיוטיים #ישראליאנה #קנדה #קצרצרים #רוח שטות #שום כלום

הפוסט הקודם: אייל, סוף (?)

הפוסט הבא: על החיים ועל המוות

קמתי, שטפתי פנים, צחצחתי שיניים, התלבשתי, קניתי אוטו. אח”כ הלכנו לפארק ליד הבית שם היה פסטיבל תופים ג'מייקני עם המון מתופפים ודוכנים שמכרו דברים ג'מייקניים וסתם שאנטיים, ואכלנו מנה של אוכל מאלזי כלשהו, שזה בכלל לא קשור לג'מייקה אבל ככה זה עם המולטיקולטורליזם. חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים.

(דובי, שרצה לספר שהוא קנה אוטו והלך לפסטיבל תופים ג'מייקני שהיה שלוש דקות הליכה מהבית שלו, אבל לא היה לו כוח לכתוב פוסט אמיתי.)

#אני ואפסי עוד #קנדה #קצרצרים #שום כלום

הפוסט הקודם: אזרחות, מדינה, לאום

הפוסט הבא: לחנך או להפחיד?

1. אתמול הלכתי לבניין השכן לקנות ארון משומש שמישהו מכר. האיש שמכר לי אותו עזר לי לסחוב אותו חזרה לדירה שלנו. בזמן שהמתנו למעלית התחלנו לשוחח. מאיפה אתה? ישראל. אתה? אירן.

ככה, סתם, בלי שום דבר מיוחד, אני והשכן האירני שלי שוחחנו קצת בנעימים ונפרדנו בלחיצת יד. כמה פשוט, כמה בלתי מובן מאליו.

לשכן בדירה לידי קוראים מוחמד, אבל לא שאלתי אותו מאיפה הוא. סביר להניח שגם הוא מ”מדינת אוייב”.

1. אחד הקורסים שאני לומד הסמסטר עוסק בפוליטיקה של אירן. המרצה, ראמין ג'הנבגלו, הוא אירני (לפני כשנתיים הוא חזר לאירן אחרי כמה שנים בקנדה, ונאסר על פעילות אינטלקטואלית. רק קמפיין נרחב של עמיתים ממדינות המערב הביא לשחרורו מהכלא), והרבה מהסטודנטים מתחילים כל מיני הערות שהם מעירים במהלך השיעור במשפטים כמו “כשהייתי בטהרן בשנה שעברה,” או “כשהייתי ילד בכפר בדרום אירן” או דברים כאלה. בשיעור האחרון אחד הסטודנטים, יהודי דתי, העביר פרזנטציה (גרועה) על יהדות אירן. במהלך השיחה שהתפתחה בעקבות זאת, מן הסתם, מקומה של ישראל עלה לדיון, ואז גם אני הגבתי. כשהמרצה אמר משהו על זה שאפילו היה לנו נשיא ורמטכ”ל פרסים, אני ציינתי שזה “לא בדיוק הנשיא הכי מוצלח שהיה לנו”, ובכך, מן הסתם, נחשפה סופית זהותי הלאומית. לא שהסתרתי אותה יותר מדי לפני כן. כשהמרצה שאל אותי על הזמרת הפרסית הפופולרית שיש בישראל (“ריטה?” “כן! היא גם שרה בפרסית, נכון?”), נעשיתי מאוד משועשע.

הנה חוויה שלא הייתי זוכה לה בארץ.

עכשיו אני צריך, אלוהים יודע מאיפה, להקריץ 15 עמודים על המעבר מלאומיות אירנית למסורתיות-לאומית. כיף גדול. אבל זה לא קשור.

1. לא אמרתי שום דבר על וינוגרד. חלק מזה, אני מניח, הוא משום שאני לא יכול להבטיח שהדעה שלי לא נובעת מאותם מניעים שציין יחזקאל דרור. לא נראה לי שזה המצב, אבל אי אפשר לדעת.

ובכל זאת, אולמרט לא צריך להתפטר. לזכותי יאמר שאני אמרתי שהוא לא צריך להתפטר כבר מההתחלה. אין שום סיבה הגיונית שיתפטר. כפי שציין יאיר, הרעיון הזה שכשל חייב להוביל להתפטרות, שהמשמעות של “נטילת אחריות” משמעה התזת ראשים, הוא רעיון עוועים, המודרך על ידי תפיסה צינית ושלילית בעיקרה של הפוליטיקה. פוליטיקה משמעה לכלוך, פוליטיקאים הם אנשים מקולקלים, ולכן עם הסימן הראשון של אי שביעות רצון צריך להעיף את הפוליטיקאי ולהביא מישהו אחר – ומוטב מישהו מבחוץ, שעוד לא הספיק להיות פוליטיקאי.

יש אירוניה מסויימת, כמובן, שאלו שקוראים להעפת הפוליטיקאי הכושל מתעלמים מהברירה הנפלאה שתעמוד בפני הציבור בישראל (לא בפני, תודה לאל) בבחירות הבאות: ראש הממשלה הכושל האחרון, ראש הממשלה הכושל של לפני שתי קדנציות או ראש הממשלה הכושל של לפני שלוש קדנציות. נפלא. שני האחרונים, יש לציין, “נטלו אחריות אישית” על ה”כשלון” בבחירות, ו”הסיקו מסקנות אישיות”, אבל רק עד ששכחו להם את הכשלונות הקודמים שלהם ואפשרו להם לחזור לעמדת ההנהגה.

אבל זה לא באמת משנה מה האלטרנטיבה. אולמרט, באופן אובייקטיבי ובלי קשר לנסיבות הפוליטיות, לא צריך להתפטר. נטילת אחריות משמעה התנהגות אחראית, תיקון הדרוש תיקון ודאגה לשיפור המצב הקיים. נטילת אחריות אינה הטלת המדינה לתוך עוד מערכת בחירות.

נכון עשה אולמרט כשסרב להתחייב להתפטר, ושגה אהוד ברק כשהתחייב להתפטר בלי תלות במסקנות הוועדה. וטועים כל אותם אזרחים שמקווים פעם (ברק) אחר פעם (מצנע) אחר פעם (גמלאים) כשהם מקווים שהישועה תבוא מידיו של מי שבא מבחוץ, שאיכשהו מישהו “טהור” ינקה את הפוליטיקה. הגיע הזמן לאפשר למישהו לגמור קדנציה אחת מסכנה במדינה הזו, ולתת לפוליטיקאים שלנו אופק ארועים של יותר משנתיים.

1. נשימה, להרגע, קצת שלג בשביל הנשמה:

1. אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי בבלבניזם זה שקשה לי להוציא אותו מהראש – כל דבר פוליטי שאני רואה עובר קודם כל דרך השאלה “איך זה משליך על הבלבניזם?”. זה מחרפן אותי, כי אני לא כל כך אוהב בלבניזם. מה שכן, אני חייב להודות שחלק מהרעיונות של הבלבניזם מוצדקים. למשל, זה שלא הגיוני שאנשים טועים כל כך הרבה. אז אני לא הולך לקיצוניות שאסור אף פעם להסביר התנהגות כ”שגיאה”, אבל יש דברים שההשלכות שלהם צריכות להיות כל כך ברורות לעיניו של כל אדם בר דעת, שלא סביר לטעון שמי שביצע אותם לא ידע שזה מה שיקרה.

“הוא היה ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, פרופסור בכיר לניתוחי מדיניות במכון האירופי למינהל ציבורי, יועץ לשיפור תהליכי קביעת מדיניות לראשי ממשלה, נשיא מכונן של המכון לתכנון מדיניות העם יהודי וחתן פרס ישראל לשנת תשס“ה – ולמרות כל תאריו והשכלתו, פרופ' יחזקאל דרור פשוט עשה טעות של טירונים.” (מקור)

אמירה כזו צריכה להדליק לכל אחד כמה נורות אדומות. טעות של טירונים? מישהו באמת מאמין שדרור לא ידע מה יקרה עם אמירה כל כך מפורשת כמו זו שצוטטה מפיו? עם הקשר או בלי הקשר, להזכיר את “נתניהו” בהקשר של “אולמרט” ו”ועדת וינוגרד”, זו פעולה שהשלכותיה צריכות להיות ברורות לכל מי שחי במדינה הזו. עצם ההחלטה של דרור ללכת ולדבר עם התקשורת זמן כה קצר לאחר פרסום הדו”ח, גם היא צריכה לעורר סימני שאלה.

אבל זה לא נגמר פה. דרור, כך פורסם זמן מה לפני פרסום הדו”ח, רצה לכלול דעת מיעוט בדו”ח שהייתה אמורה להיות חריפה הרבה יותר כלפי אולמרט. חוו”ד חריפה שכזו, יש לשער, הייתה יכולה לערער את הבסיס עליו עומד אולמרט. והנה, לפתע, אותו אדם שרצה לנער את אולמרט פתאום מדבר על לאתרג אותו. יש בפנינו שתי אפשרויות: א. פרופ' דרור טמבל לאללה. ב. פרופ' דרור הבין טוב מאוד מה הוא עשה, וניסה לערער את אמון הציבור בוועדת וינוגרד כדי להשיג את מה שהוא חושב שצריך להעשות, כלומר שאולמרט יאבד את מקום עבודתו.

(טוב, נו, לפחות אני לא מנסה לטעון שדרור הוא בדלן...)

#here be dragons #אהוד ברק #אולמרט #וולדמורט #חינוך #לא פופולרי #מדע המדינה #נתניהו #פוליטיקה #קנדה #שלג #תמונות

הפוסט הקודם: למה בריאתנות יכולה להיות תחום מחקר שימושי

הפוסט הבא: שוב פעם אירן? אולי די?