לא שומעים!

דובי קננגיסר

אם במקרה אתם חובבי דוקטור הו מורעבים כמוני, בודאי תשמחו לדעת שעד שיגיע כבר הספיישל של נובמבר, אפשר למצוא מעט נחמה בהרפתקאות שרה ג'יין סמית' – הספין-אוף לילדים  1 – ובמיוחד בצמד הפרקים האחרון, בהשתתפות הדוקטור עצמו. סתם, שתדעו.

עדכון: ואם החלטתם לראות, אני רק אזכיר לכם, כשאתם צופים בסצינת הסיום, לזכור את הפרידה של הדוקטור מדונה נובל.

#דוקטור הו #טלוויזיה ועיתונות #ילדים #קצרצרים


הערות שוליים

  1. קצת מצחיק, לאור העובדה שדוקטור הו בעצמה הייתה תוכנית ילדים במקור... ↩

תגובות

יונית · 2009-10-31 13:59:14

ניסיתי את זה, אבל זה הרגיש יותר מדי כמו תחליף סם. אני חושבת שמה שהם עשו לנו השנה גובל בפשע נגד האנושות.

אורן · 2009-11-14 21:16:47

נראה לי שהספיישל אמור להיות משודר מחר – 15/11/09.

הפוסט הקודם: שלכת

הפוסט הבא: אמממ... תודה?

(קליק להגדלה)

#בלי מילים #יופי #קנדה #תמונות


תגובות

דולי · 2009-10-29 18:18:34

איזה יופי!

הפוסט הקודם: אבק מדבר

הפוסט הבא: עדכון דוקטור

כבוד ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו,

קראתי בעיתון שאתה מודאג מבריחת המוחות מישראל. לא, רגע, זה לא מדויק, אתה מודאג מכך שהרבה מרצים “כוכבים” באוניברסיטאות בחו”ל הם בכלל ישראלים. בין ההצעות שהעלית לפתרון הבעיה, הצעת שכר דיפרנציאלי למרצים כוכבים שכאלו. כן קבעת כי צריך להקים גופים שיהוו “שואב אבק” לחוקרים ישראלים שחיים ועובדים בחו”ל.

אני די בטוח שאתה לא כולל אנשים כמוני בתור חלק מאותו “אבק” שאתה מעוניין לשאוב חזרה לוואקום האינטלקטואלי שנוצר בישראל בשנים האחרונות, לא במעט בזכות הקיצוצים שהשתת על מערכת החינוך הישראלית. בסופו של דבר, הרי, אני בסך הכל איש מדעי החברה, שמאלן עם רעיונות פוסט-ציוניים. לא אני אביא את פרס הנובל הישראלי הבא, וגם לא את הבסיס לסטארט-אפ הגדול הבא. אני מרשה לעצמי להניח שהאנשים שאתה מעוניין למשוך חזרה לישראל הם אנשי מדעי המחשב, פיזיקאים, כימאים, אולי אפילו מתמטיקאים יכולים להכנס לרשימה שלך. אולי אני סתם לא נותן לך להנות מהספק, אבל יש לי חשד סביר שכשאתה אומר “אקדמיה” אתה חושב “תעשיה”.

אז אני לא אכביד עליך בכל מיני ניתוחים של הסביבה האנטי-אינטלקטואלית שמטופחת בציבוריות הישראלית, ובטח שאני לא אגיד שום דבר על אי הנוחות שנגרמת לאנשים כמוני כשהאקדמיה הישראלית מבטלת בשמחה את החופש האקדמי של בניה עצמה בשם השמירה על הלאום. אני יודע שלא מעניינים אותך דברים כאלה, אז אין טעם לדבר עליהם. במקום זאת, הייתי שמח לתת לך כמה רעיונות שלא יהיו מנוגדים בעליל להשקפת עולמך הלאומית, אך אני חושש שאולי מבחינה כלכלית גם כן לא תאהב אותם במיוחד.

אנסח את דברי כאלגוריה בהמשך לעולם הדימויים שעשית בו שימוש: הרבה יותר קשה לשאוב את האבק אם מחכים עשר שנים בין שאיבה לשאיבה. אוניברסיטה שאינה מסוגלת לספק לתלמידיה חווית השכלה טובה, שמתקיימת באווירה שבה המדינה מבהירה לכל שהיא לא מעוניינת להשקיע במחקר, לא תגרום לאנשים לרצות להמשיך ללמוד בישראל, ואם אני כבר עוזב את המדינה שלי למינימום של חמש שנים וחושף את עצמי לכל הטוב שבאקדמיה האמריקאית (בדרך כלל זו האקדמיה האמריקאית), ויוצר קשרים ופותח דלתות, למה לעזאזל שאני אחזור למדינה שפלטה אותי החוצה?

הדבר בא לידי ביטוי בשני אופנים בדבריך שלך: הרמיזה שלך לתעדוף של “כוכבים” מצביעה על כך שאתה מתכנן אולי לתת לאקדמיה בחו”ל לטפח ולפתח חוקרים, ואז ישראל תפתה אותם לחזור לארץ. זה לא עובד ככה, מר נתניהו. לא רק שישראל תתקשה להתחרות בסוג המימון שמציעות האוניברסיטאות הטובות בעולם – כמו גם באיכות המתקנים, המעבדות, הספריות וכו' – ישראל כפי שאתה מקווה ליצור גם לא תוכל להתחרות באיכות הסטודנטים, ובעיקר באיכות הסטודנטים לתארים מתקדמים, ובאיכות המרצים הזוטרים, שמהווים נדבך חשוב בעבודתם של חוקרים רבים. זה נכון שכוכבים מושכים סטודנטים, אבל גם ההפך הוא הנכון. חוקרים בכירים יעדיפו מקום שבו יוכלו לעבוד עם הטובים שבטובים, וזה לא נמצא בתוכנית שלך. לחשוב שאתה יכול ליצור “פירמידה הפוכה” של חוקרים – מערכת אוניברסיטאית שתתקיים על הרבה חוקרים בכירים ומינימום חוקרים זוטרים, זו טעות שצריכה להיות נהירה לכל בר דעת. אין לך ברירה. אם אתה רוצה אקדמיה משגשגת, אתה צריך לתמוך בכל הרמות שלה, מהתואר הראשון ועד בכירי המרצים. אז כשמרצים בחוג שלי נאלצו להודות בפני שהספריה המרכזית של מדעי החברה באוניברסיטה העברית פשוט אינה יכול לשמש כספריה רצינית עבור חוקר בתחום, איך אפשר לצפות מחוקרים צעירים להשאר בארץ? וכשדוקטורנט צעיר יודע שעתידו האקדמי צופן לו שנים של עבודה נטולת תנאים כמרצה מן החוץ וסיכוי אפסי לזכות מסלול קביעות, למה שלא יחפש את עתידו בחו”ל? ולפני שתגיד שלא מעניינים אותך מדעי החברה – לפחות ממה ששמעתי מחברי במדעי החיים ובמדעים המדוייקים, גם שם המצב לא איי-איי-איי.

המקום השני שבו ראיתי ביטוי לזלזול שלך בחשיבות האקדמיה הוא במקור המימון שהצעת לתוכנית הלא-כל-כך גרנדיוזית שלך: “העולם היהודי”. אין אמירה שמשדרת יותר מכך את החשיבות המזערית שאתה, אדוני ראש הממשלה, מייחס לאקדמיה. אתה אינך מוכן להשקיע אגורה שחוקה אחת מכספי המדינה במה שאתה טוען, לכאורה, שהוא בעיה חמורה שמצריכה פתרון. ולא אמרתי דבר על עצם העליבות שבכך שמדינה מתקדמת כמו ישראל ממשיכה להסתמך על תרבות השנור אל תוך העשור השביעי לקיומה. מדוע, אדוני, אתה חושב שתוכל לשכנע יהודים טובים בחו”ל לתרום לקרנות למען חוקרים ישראלים, אבל אינך חושב שאפשר וראוי לשכנע את הציבור הישראלי שזוהי השקעה טובה לכספי המיסים שלו? השקעה שתחזיר את עצמה הן ביוקרה שתזכה לה ישראל כמובילה בתחומי חקר שונים, והן בכסף ממש, כתוצאה מפיתוחים וגילויים שישולמו על הפיתוח שלהם מיסים ישראליים. וזאת צריך לזכור, באקדמיה כמו במקומות אחרים: כסף מושך כסף. אקדמיה מפותחת, ממומנת ובנויה היטב היא אקדמיה שיכולה להשיג מענקי מחקר מקרנות המחקר המובילות בעולם. השקעה משמעותית בטווח הקצר והבינוני לביסוס מחדש של האקדמיה הישראלית תאפשר בעתיד לצמצם את ההשקעה בלי לפגוע באיכות המחקר בישראל, בזכות הפיכתה לאבן שואבת לכספי מענקי מחקר מכל העולם.

כולי תקווה שתמצא לנכון להשקיע בטיפוח החוקרים של מחר ולא רק בחוקרים של אתמול. כי עד שהאבק ישקע על התוכנית הנוכחית שלך, ישראל תספיק לאבד עוד דור של אנשי אקדמיה, שאוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם תשמחנה לקבל.

שלך, חלקיק אבק

#אקדמיה #הגירה #חברה #חינוך #ישראליאנה #כסף #מדע #נתניהו #פוליטיקה


תגובות

‪hilanoga · 2009-10-20 23:29:13‬

ואיך אפשר בלי להגיד מילה על הפערים בין המגזרים השונים בארץ...

אין מה לעשות. כשבאופן עקבי משתמשים בכספי המיסים של הציבור שמחזיק על גבו את התעשייה שכל כך יקרה למר נתניהו, אותה תעשייה שבתורה תומכת בכלכלת המדינה הזאת, כדי לחזק ציבורים הולכים וגדלים שאינם תורמים חזרה, בדרכים שאינן מקדמות את התעשיה, וכל זאת על חשבון החינוך שכל כך נחוץ כדי לקיים אותה, וכדי להוסיף חטא על פשע עושים זאת בניגוד לרצונו ולמורת רוחו של רוב העם צריך סוג מאד מיוחד של אטימות כדי לקום יום אחד בבוקר ולגלות שהתעשייה שלך ברחה ולהיות מופתע מזה.

אני תמיד אמרתי שבקצב הנוכחי אני אקח את עצמי, עם קטעי הקוד שלי (מה לעשות, אין תואר, רק תעשייה) ואת כספי המיסים שלי לחו”ל, ומשם אני אצפה במדינה הזאת צועדת בדרך שבחרה לה ומתמוטטת על יושביה.

טל · 2009-10-21 00:06:54

האמת שגם מבחינה כלכלית אני לא ממש מבין איך זה יעבוד. בואו ניקח את המרצים הכוכבים, כן כן אותם אלה שיכולים לקבל משכורות ענק ותקציבי מחקר מעולים וננסה לשכנע אותם להתחנן ליהודים טובים שיתנו להם כסף. במשכורת שנצליח לגרד לכוכבים שכאלה היה אפשר לממן עשרות דוקטורנטים אבל מה זה חשוב. הכלכלה של ביבי היא לכוכבים לא לאנשים רגילים שבסה”כ רוצים משרה עם משכורת שאי אפשר להתעשר ממנה אבל גם לא צריך להתבייש בה.
האמת שאני בטוח שאין בכלל תוכנית כזו, לדעתי זו סתם שליפה. לתוכנית אמיתית צריך מקורות מימון מפורטים יותר מ”יהודים טובים”

יוני לזרסון · 2009-10-21 02:52:30

לגבי השנור, תרומות הן מרכיב חשוב בתקציבה של כל אוניברסיטה, ובמיוחד באוניברסיטאות העילית. אני לא רואה בעייה פה. (כן, כמובן שגם הממשלה צריכה להגדיל את תקציב האוניברסיטאות).

גורו יאיא · 2009-10-21 07:52:26

אם להודות על האמת, אני לא בטוח שכדאי להשקיע היום באקדמיה הישראלית. מי שנכנס לאקדמיה היום, הוזנח כבר בתיכון. אולי אפילו כבר ביסודי. מי שכישורי הבנת הנקרא שלו לוקים בחסר, אין לו מה לעשות בספריה.

נברא · 2009-10-21 08:23:21

אכן, אתה באמת גרגר אבק ולאו דווקא בהיבט המטפורי אליו כיוונת.

אתה 'גרגר-אבק' כיוון שאיכות הביקורת שלך נמצא ביחס הפוך למידת השחצנות שאתה מפגין. טוב יעשה ראש ממשלתנו אם לא יבזבז שנייה אחת כדי לקרוא את הגיגיך.

אני לא יודע היכן להתחיל עם הביקורת על תוכן דבריך משום שהגיגים כך כך שטחיים שמגיעים ממקום של כל כך הרבה נפיחות עצמית זקוקים למענה שעוקר הרים ממקומם. לא רק שעתותיי אינן בידי אלא גם שאני בספק גדול אם אכשר למשימה. (בעצם אני יודע כמעט בודאות – לא אכשר.)

ובכל זאת אני קורא את רשימותיך הפתוחות לעין כל מתוך תקווה לקרוא אי פה אי שם ביקורת של טעם. התיכזב תוחלתי?

‪hilanoga · 2009-10-21 08:41:18‬

נברא – טול קורה וגו'

יובל · 2009-10-21 11:56:18

נברא – לול.

דובי – טור מצוין. עם זאת, ברשימת המקצועות הנדרשים אצל נתניהו ואנשיו נשמטו הכלכלנים והמומחים למימון – שהם באמת מי שאנשי “מרכז שלם” מבכים את עזיבתם. אני לא חושב שראיתי דו”ח אחד על “בריחת המוחות” שמקורו ימין-כלכלי ולא כלל התייחסות מיוחדת לתחומים אלו.

‪mio · 2009-10-21 15:17:06‬

כל מלה בסלע. באמת טור מצוין

דובי · 2009-10-21 23:39:14

נברא – אודה לך אם בכל זאת תוכל לתת לי דוגמא אחת לבעיתיות של הטיעון שלי? משהו?

לשאר: תודה.

‪The Daily Dolly 21/10/2009 at The Daily Dolly · 2009-10-22 00:47:54‬

[...] קננגיסר מפרסם מכתב לראש הממשלה, בשם האבק האינטלקטואלי בתפוצות. כתוב [...]

דובי · 2009-10-22 01:20:27

אה, יוני – כשאוניברסיטה מגייסת תרומות, זה לגיטימי ונפוץ. כשמדינה מגייסת תרומות כי הוא לא מוכנה להשקיע מכספה שלה במערכת האקדמית שלה, זה עלוב.

יוסי · 2009-10-23 13:04:58

זו באמת שאלה מעניינת, למה נתניהו חושב שעדיף למשוך כוכבים בעזרת משכורות גבוהות, במקום להוסיף משרות במשכורות בינוניות. הבעיה האקוטית במשיכת מוחות חזרה לארץ היא פשוט שאין תקנים. כמות המרצים מן החוץ היא דבר שלא ראיתי בארה”ב, עת עשיתי שם את הדוקטורט שלי. מה שמצחיק זה שהרבה יותר זול להוסיף תקנים למרצים ולהוסיף מלגות לדוקטורנטים, במקום לרדוף אחרי כמה מוחות שיבואו בשביל לקבל משכורת גבוהה יותר מעמיתיהם. המחשבה ששכר דפרנציאלי זה מה שיציל את האקדמיה מראה עד כמה ביבי (והימין הכלכלי בכלל), פשוט לא מבין שיש אנשים שלא מונעים מתאבת בצע. בעיקר אקדמאים, שהשקיעו את כל שנות העשרים שלהם בלמידה במשכורת רעב. אלו אנשים שיש להם ערכים חשובים יותר מממון ומכוח. תן לנו תקציב מחקר, תן לנו תקציב לדוקטורנטים, תן לנו עוד משרות. עזוב אותך מגודל המשכורת, אנחנו בסדר, תודה רבה.

איתי בנר · 2009-10-23 13:43:20

דובי – טור מצוין וחשוב. ביקורת ראויה ומאירת עיניים. שאפו

מודי תולשששש · 2009-10-26 21:14:57

מדויק ומושחז.

@יוסי “למה נתניהו חושב שעדיף למשוך כוכבים בעזרת משכורות גבוהות”? כי זה אורח החשיבה שלו. כי הוא מוקף באנשים שכסף חשוב להם יותר מכל דבר, והוא בטוח ש'כוכבים' יעשו הכל בשביל עוד חופן דולרים. ככה גם בנויה התכנית הכלכלית שלו.

@דובי “חוקרים בכירים יעדיפו מקום שבו יוכלו לעבוד עם הטובים שבטובים” – ויותר מכך, חוקרים זוטרים יעדיפו ללמוד מהטובים ביותר. בעקרון, יש הגיון בלהביא כוכבים כי איתם באים עמיתים וסטודנטים: אני בטוח שרבים בעולם יעדיפו לבוא למכון ויצמן וללמוד אצל כלת פרס נובל. העקרון רק לא עומד במציאות שבה באמת אין תקנים לאותם הדוקטורנטים, ומה יועיל חוקר בכיר בלי הזוטרים שלידו? אולי מתמטיקאים שכידוע מסתפקים בעפרון, נייר ומחק.

אורן · 2009-10-28 20:27:21

“אני מרשה לעצמי להניח שהאנשים שאתה מעוניין למשוך חזרה לישראל הם אנשי מדעי המחשב, פיזיקאים, כימאים, אולי אפילו מתמטיקאים יכולים להכנס לרשימה שלך.”

נתניהו הוא בן של היסטוריון ואני משוכנע שהוא לא מזלזל באנשי מדעי החברה (יותר משהוא מזלזל בשאר אנשי האקדמיה).

פלוני · 2009-10-28 20:55:01

יכול להיות שזה בגלל שאני שייך למדעים המדוייקים המשוקצים כל כך, אבל העולם האקדמי שאני מכיר מאוד שונה מהעולם האידיאלי שאתה מתאר שבו הדברים החשובים ביותר לחוקר הם סביבה אינטלקטואלית, חופש אקדמי ואיכות הסטודנטים לתארים מתקדמים.

בעולם שאני מכיר תהליך בריחת המוחות קורה באופן הבא: סטודנט מצטיין מסיים דוקטורט בארץ (לרוב), ונוסע לחו”ל לפוסט-דוק. במהלך הפוסט הוא מתחיל להתעניין במשרה במספר אוניברסיטאות בארץ ובחו”ל. בחו”ל הוא מוצא שלוש-ארבע אוניברסיטאות שמציעות לו משרה, כולל שכר נאה ואופציה סבירה לקביעות. בארץ הוא מוצא במקרה הטוב משרה לתשעה חודשים כמרצה מן החוץ, ובמקרה הרע משרה כמנקה רחובות. בלב כבד, ואחרי התלבטויות, מחליט אותו אדם לקבל את אחת ההצעות מחו”ל. אחרי מספר שנים האדם כבר נשוי עם ילדים לא קטנים, וגם אם רוצים לא קל להגר למדינה אחרת.

שים לב שבכל הסיפור הזה המניע המרכזי הוא רווחתו האישית של החוקר: האם הוא ימצא עבודה, מה תהיה המשכורת, האם תהיה לו קביעות, כמה קשה לו לעבור עכשיו באמצע החיים למדינה אחרת. שיקולים נאצלים של “איפה אני אוכל לעשות את המחקר הטוב ביותר” נמצאים במקום השני, אם בכלל.

יותר מזה, רוב הפוסט-דוקטורנטים בניכר באמת מתגעגעים לארץ. אתה כתבת פעם שאתה מרגיש בבית בקנדה הרבה יותר משהרגשת אי פעם בישראל (או משהו דומה). אצל רוב האנשים שאני מכיר זה לא נכון – לפחות בחמש-עשר שנים הראשונות בחו”ל הגעגועים למשפחה, לחברים, לתרבות ולשפה הם חזקים מאוד. תציע לאדם כזה משרה עם קביעות ו-15,000 שקל לחודש, ותראה איך הוא עולה על המטוס הראשון לישראל גם אם במקביל תשרוף את הספריה עד היסוד.

אני מסכים שלא כל כך קל להביא “כוכבים” מבחוץ. אבל גם פה הסיבה היא רווחה אישית (מדובר באנשים לא צעירים ש”שכחו” כבר את ישראל, חיים המון שנים באותו מקום ומשתכרים היטב. למה שהם ירצו עכשיו את הבלאגן של לעבור מדינה?). תכפיל להם את המשכורת ותתפלא לגלות כמה מהם מוכנים להתפשר על “איכות המרצים הזוטרים”.

אני לא אומר שזה יפה, או נאצל, אבל נראה לי שלתוכנית של ביבי יש יותר סיכוי ממה שאתה חושב.

דרומי · 2009-10-29 05:13:09

פלוני, נראה לי שפספסת את הכוונה של דובי, שבעצם מסכים איתך. כי ביבי לא מדבר על פוסט דוקטורנטים, הוא מדבר על מרצים כוכבים. הוא רוצה למשוך את המרצה הבכיר לכלכלה, שכבר יש לו tenure בהרווארד, על ידי משכורת ומענק מחקר.

נראה לי שדובי היה חותם בשתי ידיים על ההצעה לתת תקנים למי שסיים את הפוסט בחו”ל (ע”ע 'ובעיקר באיכות הסטודנטים לתארים מתקדמים, ובאיכות המרצים הזוטרים, שמהווים נדבך חשוב בעבודתם של חוקרים רבים').

דניאל · 2009-10-29 06:25:30

תמיד אני שוכח, אני רק למדתי מדעי המחשב. כשמישהו מציע שמדינת ישראל תשים הון עתק על מימון אנשים שישבו ויתפלספו לגבי האם למדינת ישראל יש זכות להתקיים בכלל, וכשמישהו טוען שהשיטה הכלכלית הכי טובה היא לאמץ את משנתו של קארל מארקס, ולחזור לימים הטובים של תקופת הצנע בארץ, ברית המועצות, או איזה לאוס/קובה/צפון קוריאה שכזה, מנין תגיע משכורתו?

האם יהיו אנשים שבוחרים, מרצון, לתרום להם את כספם? האם יהיו אנשים שיראו בהגיגיהם מוצר נצרך ונחשק – וישלמו הון עתק רק כדי לשמוע אותם?

או שהכותב מציע שביבי ישונרר את האזרח, ישלח את כוחות המשטרה ומס ההכנסה אל ביתו ואל מקום עבודתו, ויאמר להם: עבדתם קשה לפרנסתכם, מצאתם מוצר למכור, ומצאתם מי שיקנה אותו, אבל יש גם דוקטורנט למדעי הכלום, ואף אחד לא מעוניין במוצר שהוא מציע. אז אנחנו ניקח ממך כסף, וניתן לו. אל תדאג. אני יודע שזה נשמע לך כמו גניבה. אבל זה לא. גניבה נעשית בהחבא, בלי ידיעת הבעלים של הרכוש. מה שאנחנו עושים עונה להגדרה של “גזל” – לקיחת רכוש מבעליו בכוח הזרוע.

כמובן שאפשר להתפלסף על המונח “בעלות”. אתה מבין, בשביל זה אני משלם לדוקטורנט למדעי הכלום. הוא עוזר לי מחדש להגדיר “בעלות”. כך – אני יכול לספר לך, שכשאתה לא מעביר לידיי את הכסף – שאתה הרווחת ביושר ובעבודה קשה – אתה הוא גנב, שכן אני הבעלים של הרכוש שלך. למה? בעיקר כי אני חזק יותר. הנה, תוך כדי שדיברנו, כבר הקמתי יחידה חדשה של שוטרים מצוידים בנשק, שמטרתם הבלעדית לתפוס אנשים שלא מעבירים לידיי את הרכוש שלי. כן, שמעת נכון. מעכשיו, 60% מהמשכורת שלך? היא שלי. תשאל אפילו את הדוקטורנטים באוניברסיטה.

יובל · 2009-10-29 09:42:09

דניאל – רק שאני אבין, אתה רציני?

דניאל · 2009-10-29 11:42:10

איזה חלק לא נראה לך רציני?

דובי · 2009-10-29 12:28:42

דניאל, תסלח ליובל, לאנשים שפחות מכירים את השיח השוקחופשיסטי/ליברטריאני קצת קשה לפעמים להאמין שאנשים באמת יכולים לחשוב שהדעות שהדעות שלהם תואמות למשהו במציאות כשכל מדינה בעולם פועלת באותה דרך שאתם מכנים “גזל” ו”גניבה”.

וכפי שהעירו לפני, סביר להניח שדווקא נתניהו ירצה לקדם גם השקעה בכלכלנים (אם כי לא במרקסיסטים, אז אתה לא לגמרי טועה). מה שאני לא מבין זה למה אתה תוקף דווקא את “מדעי הכלום” – הרי עיקר הכסף המושקע באוניברסיטאות הולך דווקא ל”מדעי ההרבה כסף” (כמו מה שאתה למדת), שזה בכלל גזל – כי אז המדינה משקיעה במה שמניב לך אחר כך הכנסה נאה. אני מניח שאתה דחית מכל וכל את הכסף שהמדינה השקיעה בחינוך שלך מגן חובה והלאה, בהתאם לעמדותיך הכלכליות.

יובל · 2009-10-29 12:47:24

דובי – אה, לא. אני דווקא בעל קילומטרז' כלשהו בדיוני שוקחופשי (אם כי בעיקר כקורא פאסיבי[1]). ואפילו קראתי כבר מתדיינים בעלי דעות מוקצנות יותר מאלו שהפגין כאן דניאל. פשוט ההתנסחות של דניאל לא הצליחה להבהיר לי האם מדובר באמת בשוקחופשיסט או בפארודיה על כתיבה שוקחופשיסטית. מכיוון שלאחרונה שמתי לב שכמעט כל המשתתפים בדיוני האינטרנט הללו האוחזים בדעות כאלו הם מתכנתים/מהנדסי היי-טק מסוג זה או אחר רציתי לברר האם יש כאן עוד דוגמה לכלל הזה. אני תוהה מה הסיבה לכך.

דניאל – התשובה לדובי מכילה גם את התשובה לך. תודה על ההבהרה, בכל מקרה.

[1] הבה רק נגיד שהשמות גיל לדרמן ואורי רדלר אינם זרים לי.

דניאל · 2009-10-29 23:47:05

יובל, לגבי המקור ההייטקיסטי – אני חושב שזה די ברור. כשבחור בן 26, שכבר מתכנת בצורה מקצועית מגיל 16, עובד במקצוע בצבא, מסיים תואר תוך כדי שירות הקבע שלו, מגיע לחברת הייטק, מסתכל על תלוש המשכורת שלו ורואה שהוא משלם מעל 10 אלף שקל בחודש במיסים ישירים, לא כולל מיסים עקיפים כמו 16.5% על כל דבר שהוא קונה, או מס אינפלציה של כ4% בשנה מכל דבר שהוא מנסה לחסוך, כשהוא עדיין גר עם ההורים, כי בין לתמוך בהם כלכלית, להחזיק רכב, ולהשכיר דירה, הוא יכול לבחור רק שניים – הוא מתחיל לשאול את עצמו שאלות. כשבמקרה מדובר באיש הייטק עם אזרחות זרה, שגדל במדינה שבה החופש הכלכלי (היה לפחות) גדול הרבה יותר – במדינה שבה הוריו זכו לשגשוג והצלחה, בעוד שבארץ הם מתקשים להתפרנס – השאלות נשאלות הרבה יותר מהר.

אני מאמין גם שלאנשי הייטק, הרבה יותר קל לראות נושאים כלכליים כבעיות פרקטיות – ולהתעניין במדע שמאחוריהם. רוב הסוציאל דמוקרטים שפגשתי, או שהם עושים זאת מכוח המומנטום (כשם שאני הייתי, עד שהתעניינתי באמת בכלכלה), או שהם עושים זאת מבחינות טקטיות (רוצים שלום עם הפלסטינים, אז מצביעים מרץ), או שהם מגיעים מתחומים הומניים – היכן שהרגש פחות חשוב מאשר הבנת תהליכים ותאוריות כלכליות.

דובי - נתניהו יעדיף להשקיע בקיינסיאניסטים ובנאו קיינסיאניסטים. כאלה שמאפשרים לו מצד אחד לטעון שהוא דוגל בשוק חופשי, (ולאנשים כמוך לטעון שהוא איש שוק חופשי) ומצד שני, לתת לו יד רחבה בהתערבות ממשלתית בכלכלה. הכי אני אוהב לשמוע את הסוציאליסטים קוראים לארה”ב שוק חופשי. לרוב אני מפנה אותם לרשימת הרגולטורים האמריקאיים, ולכך שעל כל צירוף ראשי תיבות שאפשר לחשוב עליו, קיים גוף אמריקאי רגולטורי עצום. http://www.usa.gov/Agencies/Federal/All_Agencies/index.shtml וזה רק ברמה הפדרלית. ברמה של כל מדינה ומדינה, וברמה של כל רשות מקומית(כמו עייריה), יש עוד סדר גודל דומה של רגולטורים ובירוקרטים.

אחד הכלכלנים שביבי כל כך אוהב, סטנלי פישר, כתב לפני הרבה שנים מאמר בשם: “Seigniorage and Fixed Exchange Rates: An Optimal Inflation Tax Analysis,” או יותר נכון – “הדפסת כסף, והצמדת המטבע למטבע זר – חישוב אופטימלי של איך להרוויח ממס האינפלציה”. בקצרה – איך לגנוב כסף מהאזרחים, בצורה שבה הם אפילו לא מבינים שגנבתם מהם כסף.

כאן המקום לציין שאכן דחיתי את מרבית החינוך שמערכת החינוך הציבורית זרקה עליי. למעשה – דבר ממה שלמדתי במערכת החינוך הציבורית לא הביא אותי למקום שבו אני עומד כיום. מתמטיקה – למדתי בצורה עצמאית מספרים שההורים היו קונים לי, כדי שאני לא אשתעמם בשיעורים. תכנות ומדעי המחשב – למדתי ממקורות חינמיים, ספרים שרכשתי מאמזון, ובמשך הזמן גם מהאינטרנט, ומעבודה מעשית. אני מניח שאני חייב את חיי ואת כל הכנוסתיי העתידיות על כך שהמכס לא הכיר אז את השם “אמזון”, ולקח לו זמן עד שהוא החליט שהוא לוקח מע”מ על כל הספרים שאני קונה. התייאשתי מלימודי התואר במדעי המחשב, כשהבנתי כמה אני לא אלמד שם משהו שאני לא יודע כבר, ומשתמש ביום יום כבר מבחינה מעשית.

מה שכן: א. המדינה לא השקיעה בחינוך שלי. ההורים שלי השקיעו בחינוך שלי, והורים של אנשים אחרים השקיעו בחינוך שלי – המדינה פשוט לא נתנה להם בחירה איך להשקיע את הכסף הזה. ב. כבר מזמן החזרתי בעצמי, בכספי מיסים, כל סכום שהמדינה כביכול הוציאה על החינוך שלי ג. הגן חובה שלי דווקא היה גן פרטי יהודי – ואני חייב בעיקר לו את העובדה שיכולתי לקפוץ את כיתה א'. ד. אתה חושב שאני אוכל לקבל זיכוי מס על כל הספרים שקניתי אז, באלפי שקלים? ה. אילו הייתה לי האופציה, להפסיק לשלם מיסים, למעט על בטחון ומשטרה – ולהפסיק לקבל שירותים – למעט בטחון ומשטרה(כאן ראוי לציין שהתנדבתי הן במשמר האזרחי, והן לשירות קבע במשכורת 3500 שקל בחודש, בנוסף לשירות החובה) – הייתי עושה זאת היום – כל עוד המדינה הייתה מאפשרת לי לרכוש את שאר השירותים כרצוני. ו. בוא נודה בזה. כספי המיסים שלי לא הולכים לא לחינוך, ולא לבטחון. הם הולכים לכל דבר החל ממלונות יוקרה לשרים, דרך משכורות של 40 אלף שקל לנהג אוטובוס בחברת חשמל, קצבאות “תעשו עוד ילדים” לחרדים ולערבים, ודמי “זה בסדר, לא צריך לחפש עבודה”. אה, וכמובן – איך לא – ריבית על החובות של הממשלה, כי אחריות פיסקלית זה להומואים, אנחנו מעדיפים להכנס לחובות, העיקר לא לדאוג לתקציב מאוזן. ככה אפשר גם לחלק כספים כדי לקנות קולות, וגם לא להעלות מיסים – כדי לא להפסיד קולות.

יובל · 2009-10-30 00:57:13

דניאל – בהחלט, בחלק מההסברים שלך קלעת גם להסברים הכלליים שלי לגבי השיעור הבלתי-פרופורציונלי של אנשי מחשבים על סוגיהם השונים בקרב השוקחופשיסטים בויכוחי האינטרנט (לדוגמה – המחשבה הפשטנית שכל בעיה ניתנת לפירוק לתת-מרכיבים אשר בהם אפשר לטפל באופן “מדעי”, או הגישה השחצנית הכללית של “אני עושה הכל בשתי ידי ולא צריך אף אחד אחר” שמתעלמת מחלקים משמעותיים מהמציאות, ועוד). אבל אני חושב שיש משהו עמוק יותר מזה. לא מטריד אותך, לדוגמה, המיעוט של האנשים שממש למדו כלכלה שאוחזים בתפיסה השוקחופשיסטית? זה לא נראה לך מוזר? או שבמסגרת הזלזול הכללי בכל מי שלא למד מדעי המחשב גם הם נזרקים כלאחר יד?

דרומי · 2009-10-30 07:34:47

סקופ – התגלה האדם הזקן ביותר בעולם! דניאל, שגדל והתחנך בתקופת 'הברונים השודדים'!

(ממצא א' – שגדל במדינה שבה החופש הכלכלי (היה לפחות) גדול הרבה יותר' ממצא ב' – ארה”ב איננה שוק חופשי)

דניאל · 2009-10-30 07:45:04

לגבי הקולניות של אנשי ההייטק בקרב השוקחופשיסטים – אני חושב שיש לכך הרבה מאוד סיבות אחרות. מרבית האנשים שיש בכוחם להרים בלוג הם אנשי הייטק. מרבית האנשים האינטליגנטיים, נמשכים בצורה טבעית לתחומים הרווחים במדינת ישראל – הייטק. כך למשל, תחומי העניין שלי רבים ומגוונים. אני מאוד נהנה מפיסיקה, גאולוגיה, כלכלה, חקר תרבויות, לימודי שפות, והסטוריה. אבל אין מקצוע טוב יותר להתפרנס בו, מאשר תחום ההייטק. תחום ההייטק הוא גם אחד התחומים היחידים בארץ שאפשר לומר שהשוק בהם הוא כמעט חופשי לחלוטין (למעט מענקי המדען הראשי – שאני מאמין שצריך לבטל, וההתערבות הבוטה בשערי המט”ח, שמחזיקה כל מיני חברות היום בחיים, למרות שאין להן זכות קיום מבחינה כלכלית). מי ששואף יום אחד להצליח לא רק כמתכנת, אלא גם כסטארטאפיסט, חייב לרכוש לעצמו גם השכלה בכוחות השוק.

שים לב שמרבית האנשים שפעילים באינטרנט נגד השוק החופשי, מגיעים מהמגזר הציבורי. בשוק חופשי אמיתי, הם היו כרגע ללא עבודה. בעבודה שחורה למשל, זה ניכר בצורה קיצונית.

לשאלה האחרונה שלך, העלית שתי סוגיות שמטרידות אותי במיוחד. הסוגיה האחת – לימודי כלכלה בסיסית במערכת החינוך איך זה, שב12 שנות לימוד פלוס גן חובה, למדתי, בניגוד לרצונותיי, אך בכפיית המערכת, כל דבר החל מפירושים של קאסוטו לפסוקי תנ”ך, הדרך שבה נוצר המכתש הגדול, משוואות עם שני נעלמים ממעלה רביעית, שירים של אלתרמן, שירים של רוברט פרוסט, מחזות יוונים, מה זה אקרוסטיכון, ותהליך הסרת חסינות מחבר כנסת, ועדיין – אף לא שיעור אחד, ב13 שנים, לא הוקדש להבנה של דברים בסיסיים כמו: “היצע וביקוש”, “מה זה כסף”, “ריבית”, “אינפלציה”, “מיסים”, “מדד המחירים לצרכן” וכו'. אני מתאר לעצמי שאם תשאל היום בן 18 בוגר תיכון, את השאלה הבאה, רוב הסיכויים שלא תקבל תשובה: “יש לך משכורת של 4000 שקל, ו0 שקל בבנק. אתה ממש רוצה לקנות מחשב חדש, שעולה גם 4000 שקל. מה ההבדל בין לחכות עד שהמשכורת תכנס בעוד חודשיים, ואז לקנות את המחשב, לבין להכנס למינוס של 4000 שקל, ואז להכניס 4000 שקל בחזרה בעוד חודשיים”.

אני מאמין שברגע שלמרבית העם תהיה השכלה כלכלית בסיסית, מוסדות השלטון שלנו יתפוררו. מרבית הח”כים, מימין ומשמאל – חוגגים את הבורות הכלכלית שלנו. הטמטום הכפוי הזה ממשיך גם באמצעי התקשורת הגדולים. טרם ראיתי כתבה אחת על אינפלציה, שהציגה את הגורמים לו (רמז – הגדלת כמות הכסף). אין כתבה “כלכלית” אחת, שלא מציגה את האינפלציה כמשהו ש”קורה”, בזמן שהבנק המרכזי צריך “להלחם” בו.

שתי שאלות, שטרם מצאתי אדם אחד שידע לענות מבלי לבדוק באינטרנט: א. מהו תקציב הבטחון הישראלי, בשקלים, לא כולל סיוע אמריקאי ב. כמה כסף, מדי שנה, מדינת ישראל משלמת בריבית (לא כולל תשלומי קרן) על החובות שלה. אני ארשה לך לבדוק באינטרנט בכל זאת, ואז לשאול את השאלה המתבקשת: כמה כיסוי תקשורתי יש לתקציב הבטחון? כמה כיסוי תקשורתי יש לריבית שכל אחד ואחד מאיתנו משלם על החובות של הפוליטיקאים?

בסוגיה השניה – מדוע אין אנשי מיינסטרים שמאמינים בשוק החופשי החשיבה הכלכלית, שאיננה קומוניסטית, התפצלה ל3 אסכולות: הקיינסיאניסטים לסוגיהם – שהאמינו ב”שוק חופשי” עם התערבות ממשלתית חזקה המוניטריסטים – לפי התורה של מילטון פרידמן – שהאמינו ב”שוק חופשי” עם התערבות ממשלתית מינימלית בנושא הכלכלי – שמירה על אינפלציה קבועה והאסכולה האוסטרית – שהאמינה בכלכלה חופשית אמיתית, והקדישו את רוב המחקר שלהם לשני נושאים: אחת – שאלת החישוב במדינות סוציאליסטיות – ובהוכחה ששום מתכנן מרכזי, חכם ככל שיהיה, לא יוכל להביס את מנגנון המחירים וכוחות השוק, ושבהגדרה – כשיש מתכנן מרכזי, תמיד יווצרו מחסורים במוצרים מסוימים, לצד עודפים אבסורדיים במוצרים אחרים שתיים – השפעת הבנקים המרכזיים על הכסף שלנו, וכיצד הם הגורמים למחזורי הבועה-משבר-בועה-משבר. זוהי גם האסכולה הותיקה ביותר, והיא צמחה כמה עשרות שנים לפני קיינס ופרידמן (שבעיקר הצמיחו את התאוריות שלהם אחרי המשבר הגדול, כניסיון למצוא תאוריה איך למנוע את המשבר הבא). בין השמות הבולטים בכלכלנים האוסטרים נמצאים לודוויג פון מיסס, זוכה פרס הנובל פרידריך האייק, קארל מנגר, מורי רות'בארד, ישראל קירצנר, ועוד.

ראוי לציין, שאת שני המשברים הכלכליים האחרונים – בועת הדוט קומים, ומשבר הסאב פריים – האוסטרים חזו בדיוק מפחיד. סרטון ביוטוב בשם “Peter Schiff was right” מראה כיצד מרבית כלכלני המיינסטרים בזו לו וצחקו עליו, בזמן שהוא צופה בדיוק איך המשבר יתפתח.

אז למה כל המבוא הארוך הזה? ובכן, בבתי ספר לכלכלה, לא טורחים אפילו ללמד את עקרונות הכלכלה האוסטרית. שתי התאוריות היחידות שנלמדות הן התאוריות הקיינסיאניסטיות, והתאוריה המוניטריסטית (בעיקר כקונטרסט לתאוריה הקיינסיאניסטית). אפשר היה לצפות, ולו בשביל הגיוון האקמדאי, וכקונטרסט לתאוריות הרווחות, שגם התאוריה שגורסת שכל התערבות ממשלתית בכלכלה מובילה לכשלים, תקבל סקירה כלשהי. לא כך הדבר.

מאוד קל להבין איך מצב כזה קורה. התאוריות האוסטריות מאוד לא נוחות לממשלות – מימין או משמאל. שניהם חייבים להצדיק את הכסא שלהם, ושניהם חייבים אנשי אקדמיה שתומכים בהתערבות שלהם בכלכלה. מי שעובד באקדמיה – לא ינשוך את היד שממנה הוא אוכל. כמה פרופסורים יקומו ויפרסמו מחקרים שאומרים: “אסור למדינה לשלם לי משכורת, הן מסיבות מוסריות (המשכורת שלי נלקחת בכוח מאנשים אחרים) והן מסיבות כלכליות נטו”. מי שחושב על לימודי כלכלה כהמשך לעתיד, לא יכול לירוק לבאר שהוא הולך לשתות ממנה בקרוב. איך אפשר לחפש עבודה בבנק ישראל – כשאתה חושב שבנק ישראל לא צריך להתקיים בכלל? איך אפשר ללכת לעבוד בקרן פנסיה גדולה – כשאתה מתנגד בתוקף לחוקים שמכריחים אנשים להפריש לקרנות פנסיה, ורק לקרנות שמאושרות על ידי המדינה? איך אפשר ללכת לעבוד בבנק גדול בארץ, כשאתה מודע לכך שהבנקים מבצעים לא פחות מאשר תרמית פונזי, כמו שמאדוף עשה, רק שהם עושים זאת בחסות החוק?

כשפרידריך האייק קיבל פרס נובל לכלכלה, הוא נשא נאום שלם – מדוע הוא חושב שאסור להיות פרסי נובל בכלכלה. זוהי גדולה של אדם, שקשה לצפות ממנה לרבים אחרים. האם לדעתך סטנלי פישר או בן ברננקי אי פעם יאמרו שלדעתם – אסור להיות לממשלות מונופול על הכסף שלנו?

אפילו אם התאוריות האוסטריות הן זבל מוחלט (ואז נשאלת השאלה – איך האוסטרים, עם הזבל המוחלט שלהם, היו היחידים לחזות את משבר הסאב פריים) – לא ראוי שהן ילמדו? לא ראוי להוכיח מדוע הן זבל מוחלט?

איננו יודע איך הדברים בתחום המחקר שלך, אבל אתה ודאי כאקדמאי מודע מאוד לפוליטיקות הרבות שקשורות באקדמיה. מימון מחקר, פרופסורה, מלגות, השתתפות בכנסים – כולם כלים שבהם אפשר להשפיע על החופש האקדמי. וזה עוד לפני שדיברנו על צנזורה עצמית.

מאחר ויש המון המון כסף וכוח פוליטי בהתערבות בכלכלה, זה לא מפתיע שיהיו גורמים בעלי כוח והשפעה, שיזרקו הרבה מאוד כסף כדי לקדם את המחשבה שמתנגד לחופש. ג'ורג' סורוס למשל, מיליארדר אמריקאי שעשה הרבה מאוד כסף על הפרשים בשערי מטבע (שנגרמים בעיקר מהבנקים המרכזיים העולמיים) – שופך עכשיו 50 מיליון דולר, על הקמת גוף מחקר, שמטרתו אחת ויחידה – להתנגד לשוק החופשי: http://www.examiner.com/x-11748-Jefferson-County-Conservative-Examiner~y2009m10d28-Soros-attacks-capitalism-with-50-million

סורוס אגב, נאבק בשוק החופשי כבר מעל 12 שנה – מאז שנהיה עשיר מספיק כדי להשפיע על פוליטיקאים.

דניאל · 2009-10-30 07:57:40

דרומי, מוזר שאתה בוחר להזכיר את הברונים השודדים. ביניהם היו שמות כמו JP Morgan, ורוקפלר – הנהנים העיקריים מהקמת הבנק המרכזי האמריקאי, והדוחפים העיקריים להקמתו.

השם הראשון ודאי מוכר לך גם מתכנית החילוץ הממשלתית, אז זרקה ממשלת ארה”ב טריליונים מכספי משלם המיסים, כדי להציל תאגידי ענק כושלים. מוזר איך תוך מאה שנה, מטרת הממשלה מתהפכת מ”לפרק את הטרוסטים”, ל”להציל אותם בכספי מיסים – כי הם גדולים מדי מכדי להכשל – ובכך להשאיר אותם גדולים ומונופוליסטים”.

השם השני מתקשר להקמת הגוף הזה: http://en.wikipedia.org/wiki/Council_of_Foreign_Relations מעניין כמה השפעה יכולה להיות לבעל הון על גורמי שלטון, בייחוד כשזו רשימת החברים בעבר ובהווה: http://en.wikipedia.org/wiki/Members_of_the_Council_on_Foreign_Relations

הרגולציה הממשלתית פועלת יותר ויותר להקמת טייקונים, מאשר ל”שבירה שלהם”. זה לא מפתיע כמובן – זה סוד ידוע, שמכל ההשקעות הכלכליות שיכול בעל הון לעשות עם הכסף שלו, כנראה שתרומה קטנה לפוליטיקאי, תניב את התשואה הגבוהה ביותר.

יובל · 2009-10-30 09:00:40

דניאל -

אני לא מתכוון להכנס כרגע לויכוחי שוקחופשי מול סוציאל-דמוקרטיה, בעיקר כי אני חושב שזהו ניצול לרעה של בימת הבלוג של דובי (שאם זכור לי, לא מחבב במיוחד דיונים בנושא). כפי שכתבתי – יש לי קילומטרז' מה בפתילי אינטרנט כאלו, אז לא חידשת לי דברים רבים בהערצה לאסכולה האוסטרית (דרך אגב – למה שללת מפון האייק את קידומת ה-“פון” שלו? רק למיסס מגיע?) וכדומה. מה שמעניין אותי כרגע היא השאלה שהעליתי מקודם – אותה “קולניות של אנשי ההייטק בקרב השוקחופשיסטים” כניסוחך הקולע. לצערי, אני לא ממש מסכים עם הקביעה שלך ש-“מרבית האנשים האינטליגנטיים, נמשכים בצורה טבעית לתחומים הרווחים במדינת ישראל – הייטק” (הייתי אומר שזו אפילו קביעה שחצנית). אני חושב שתמצא אנשים אינטילגנטים לא פחות באקדמיה. חלקם, לדוגמה, אפילו חוקרים מערכות כלכליות. אפשר לזלזל בהם ולהסביר שהם רק משרתים של הממשלות (אגב, מי שהיה קורא כמה תגובות למעלה היה מגלה פתאום שבאקדמיה אפשר גם לשבת וממש לא “לשרת את הממשלה”, ושזה אפילו הפריע לך). אבל בכל זאת יש כאן גוף ידע לא קטן שהושקעו שנים רבות של מחשבה על ידי אנשים שחלקם בהחלט לא טפש. גם לי יש ביקורת רבה על הדרך בה מלמדים כלכלה בישראל (וכנראה שברוב העולם) – אם כי מהכיוון ההפוך – ועדיין אני לא מבטל לחלוטין את הידע והכלים התיאורטיים שהתפתחו שם באופן גורף כל כך.

אבל מעבר לכך – אני חושב ש-“הקולניות של אנשי ההייטק בקרב השוקחופשיסטים” מלמדת משהו לא רק על התומכים בסוציאל-דמוקרטיה ועל פרופסורים לכלכלה (שכמובן כולם מוטים מאינטרסים אישיים בלבד, בניגוד לתומכי השוקחופשי). אני מנסה לחשוב האם היא יכולה ללמד משהו על לימודי המחשבים והתכנות בישראל, ועל העוסקים בתחום. מעבר, כמובן, להבחנה שלך על כך שהם האנשים האינטילגנטיים ביותר בארץ.

דניאל · 2009-10-30 09:56:31

אם כבר, מדוע השמטתי את האאוגוסט.

אני אתקן את עצמי, לפני שתחוש יותר מדי רגשי נחיתות: מרבית האינטליגנטים בשוק הפרטי, למעט אלה שעובדים בתחומי הפיננסים – איתם יש לי בעיקר חילוקי דעות אידאולוגיים, ואני חושב שאלולא הממשלות היו מעניקות להם כל כך הרבה כוח – היו הרבה הרבה פחות רווחיים.

אני מתנגד בתוקף לסבסוד ממשלתי של האקדמיה, בייחוד בתחומים ה”רווחים” של מדע וטכנולוגיה. אם איש מדעי החברה עוד מסוגל להציג את עצמו כמסכן שאלולא סבסוד ממשלתי, יהיה חייב, חס ושלום, למצוא עבודה שרווחית למישהו, הרי שבחומי המדעים והטכנולוגיה, אין שום הצדקה לכך.

בבואנו לקחת מוח גדול, דוגמת אנשים כעדי שמיר, אלי ביהם, יעקב זיו ואברהם למפל, דרוש מנגנון כלשהו כדי שהחברה תוכל לנתב אותם לחקור תחומים שבהם הם יועילו הכי הרבה – ויקדמו את החברה האנושית הכי הרבה. מי מחליט אבל, מהו “תחום מועיל”? מי מחליט מה יהיה הדבר מספר אחת, שיקדם הכי הרבה את חייהם של אזרחים מן השורה? האם זה אלגוריתם הצפנה, כדי להגן על המידע הפרטי שלהם? האם זה אלגוריתם דחיסה, כדי לחסוך בעלויות אחסון? האם זה אלגוריתם תקשורת, כדי לקדם מערכות תקשורת זולות יותר? האם זה אלגוריתם עיבוד תמונה, כדי שמצלמות דיגיטליות יוכלו לצלם גם בלילה? האם זה אלגוריתם עיבוד וידאו, שיאפשר למכוניות לזהות סכנות מתקרבות? אולי בכלל אלגוריתם בינה מלאכותית, שיכול להוזיל בצורה דרסטית את עלויות יצור המזון? ומי אמר שטוב שלמפל וזיב יהיה אלגוריתמאים? יתכן והכי טוב היה אילו היו חוקרים ביולוגיה, ומוצאים דרך ליצור בשר פרה סינטטי זול.

המנגנון היחידי שמסוגל לנתב אנשים לתחומים בהם יהיו הכי מועילים , הוא מנגנון השוק. בעולם ישנה התנגשות של רצונות. יש אנשים שהכי חשוב להם הפרטיות, יש אנשים שהכי חשוב להם לחסוך בעלויות ביטוח חובה, על ידי צמצום הסיכוי שלהם להכנס לתאונה. יש אנשים שהכי חשוב להם לאכול בשר, אבל אינם יכולים להרשות זאת לעצמם. האגרגציה של הרצונות שלנו, מתורגמים להיצע וביקוש, ובסופו של דבר – למנגנון מחירים. מי שיודע למצוא פתרונות לבעיות אמיתיות של בני אדם – הרי שיש לו פוטנציאל רווח גדול. מי שחוקר תחומים שאינם מועילים, או אינם רצויים – ימצא את עצמו ללא לקוח וללא דרישה.

האם זה בהכרח אומר שרק מקצועות רווחים ישרדו בעולם? ודאי שלא. ישנם אנשים שעבורם התמריץ הכי גדול, הוא לחקור תחום שהם אוהבים. הם יהיו מוכנים לעבוד בשכר נמוך, במשרה חלקית, ולחיות בתנאים בסיסיים – והעיקר, שיוכלו לעסוק בתחומים שמעניינים אותם.

יובל · 2009-10-30 10:33:33

דניאל - כפי שציינתי, וחזרתי וציינתי, אני מכיר את שלל טיעוני השוקחופשי לגבי האקדמיה, התאמת מנגנון השוק (תורת המחירים והיצע-ביקוש) לפתרון כל בעיה בעולם באופן אופטימלי ומוסרי וכד'. באופן כללי אני חושב שאני מכיר לא רע את דת השוקחופשי. לא ביקשתי פירוט של העולם האקדמי האידיאלי לפיך וכיצד עליו להיות מנוהל. ביקשתי לדעת מאיפה הזלזול הזה בתחום ידע שלם, המלווה בהתבטאויות כה נחרצות לגביו. האם אתה מכיר, לדוגמה, את הדיונים האקדמיים לגבי תופעת האינפלציה, לגביה התבטאת כאן? את הכלים התאורטיים שנבנו כדי לחקור אותה? את ההיסטוריה של התופעה וההיסטוריה של המחקר שלה? לחילופין, השתמשת ממש כרגע במושג “אגרגציה” – אתה מכיר את המשמעויות הטכניות של המושג הזה בעולם הכלכלה? את “בעיית האגרגציה”, הפתרונות שהוצעו לה ונקודות הכשל בפתרונות הללו? אבל יותר מהכל – כי אני לא מעוניין כרגע, בוודאי שלא מעל במה זו, לפתח דיון טכני ואידיאולוגי בנושאים הללו – האם אתה חושב שבכלל כדאי לך להכיר את המחשבה האקדמית בנושאים הללו ושידיעה כזו רלבנטית אליך?

לגבי הסיבות לכך שעולם ההייטק מספק את עיקר תומכי השוקחופשי בדיוני האינטרנט אני מבין שאין לך משהו מעבר לכך שהם האינטילגנטים ביותר (וגם עוסקים, לדעתך, בתחום שבו יש “שוק כמעט חופשי”). זה בסדר, גם לי אין תשובות נחרצות לגבי התופעה המסקרנת הזו. חשבתי שאולי חלק מהמשתתפים האחרים בדיון (אם נותרו) יכולים להעלות הצעות נוספות (דובי? דרומי? מישהו?).

אחתום בהודעת הרגעה קצרה: אתה לא צריך לדאוג – לא היית אפילו קרוב לגרום לי רגשי נחיתות אינטלקטואלים.

המשך התגובות: חלק 2

הפוסט הקודם: על מה שישראל מוכנה לוותר עליו

הפוסט הבא: שלכת

← לפוסט המקורי · תגובות, חלק 2 מתוך 2

תגובות (המשך)

‪hilanoga · 2009-10-30 10:49:39‬

יובל - בתור הייטקיסטית, יש לי השערה. זה שוק שמתאפיין ברמות שכר גבוהות יחסית ובתרבות של רדיפה אחרי כסף, כמו שאמר לי פעם מישהו בחברה שהתראיינתי אצלה: “יש לכולנו מטרה משותפת, והמטרה היא שהמוצר יצליח וכולנו נעשה בוחטות של כסף”. אפשר לראות את זה בנטייה של הרבה אנשי היי-טק לחשוב על רעיונות לסטארט אפים ש”יעשו את המכה” כדי שהם יהיו “מסודרים” ויוכלו לפרוש מההי-טק לעבור לגינון (ירקות או ילדים, שמעתי את שתי הגרסאות). מעבר לזה, השמועה אומרת (ואל תצלבו אותי אם אני טועה, אין לי את הרקע הכלכלי) שאנשי ההי-טק מחזיקים על גבם החלוש מישיבה מול מחשב את כלכת המדינה בכספי המיסים שלהם. עושים 1+1 ומקבלים אנשים שיש משהו שחשוב להם (כסף), יש להם הרבה ממנו (יחסית), ו”לוקחים” להם אותו, אז הם מרגישים שדופקים אותם והם קולניים לגבי זה. אין כאן מסתורין מיוחד.

דניאל · 2009-10-30 10:56:55

מהתגובה הראשונה שלך, אתה מתייחס בביטול לדברים שלי, מחפש איך להשתיק אותי, “אני כבר מכיר את שלל הטיעונים שלך”, מבטל את מה שיש לי להגיד בכך שאתה “לא ביקשת” שאני אגיד אותם (והרי מה שלא בקשת שאומר, אין לי שום זכות לומר), אתה מזלזל בידע האקדמי שלי, מבלי להכיר אותו, אתה “לא מתכוון להכנס איתי לדיון בנושא X”, ואתה קובע, עבורי, מה מותר לי לומר ומה לא, על הבמה הזאת – שאיננה שלך.

אני מקווה שהמחקרים האקדמים שלך נראים קצת יותר טוב.

יובל · 2009-10-30 11:45:17

דניאל -

אני מתנצל. בסך הכל ניסיתי לנתב את הדיון לדברים שמעניינים אותי. צר לי אם נפגעת מכך. כמובן שאני לא יכול להכתיב לך מה לכתוב ומה לא, ובוודאי שלא כאן בבלוג של דובי. אתה יכול לכתוב מגילות כאוות נפשך, על כל נושא שבעולם, כל עוד דובי לא מתעצבן. בסך הכל העליתי שאלות, והתרעמתי כשהחלטת לענות לי – הרי הפנית את דבריך אלי בפתיחת התגובות שלך – מבלי להתייחס כמעט בכלל לשאלות שלי אלא לחזור שוב על אג'נדה שאני כבר מכיר. גם בתגובה הנוכחית שלך לא התייחסת לשאלות שלי. זו כמובן זכותך המלאה, כמו שזכותי לא להכנס לדיון בנושא X כשאני לא מעוניין בכך.

אני לא מבין את הקביעה “אני מקווה שהמחקרים האקדמיים שלך נראים קצת יותר טוב” – יותר טוב ממה? אתה יודע בכלל מהו תחום המחקר שלי?

מכיוון שנראה שנושא הדיון שמעניין אותי לא מעניין אותך (וחבל), אאחל לך רוב אושר ובריאות.

הילה – גם אני חשבתי כך. אבל אני חושב שזה הסבר לא ממצה – יש תחומים אחרים (עריכת דין? בנקאות השקעות? רפואה פלסטית? סחר ביהלומים?) שגם עליהם מסופר שיש בהם תרבות של “רדיפה אחרי כסף”, וגם הם ממוסים באופן משמעותי. אבל משהו בתחומים הללו גורם לכך שהם לא ייצרו את תפיסת העולם הזו באופן כל כך מוטה.

‪hilanoga · 2009-10-30 12:41:26‬

וכאן אני אתחבר (חלקית) לתשובה של דניאל – תחושת הבטן שלי היא שאנשי היי-טק מהווים נתח משמעותי מתרבות הבלוגים בארץ. כלומר – נראה לי שאם תפלח את הבלוגרים (והמגיבים בבלוגים, לצורך העניין), לתחומי עיסוק שונים, ותספור את כמות התחומים שבהם אנשים מרוויחים יחסית הרבה כסף שהם לא רוצים שיקחו להם, תמצא שאנשי היי-טק הם הרוב. יכול להיות שהתחושה שיש הרבה מאוד אנשי היי-טק בסביבה לא מדוייקת כי באופן טבעי אני נמשכת לבלוגים טכנולוגיים, אבל עדיין.

מעבר לזה – מהיכרותי האישית עם אנשים שעוסקים בתחומים רווחיים אחרים שממוסים באופן משמעותי, כמו שתיארת אותם, הם מגלים את אותם מאפיינים: תמיכה בשוק חופשי, קולניות (גם אם לא מעל דפי הרשת), ונסיון להמנע ככל האפשר מתשלום מיסים (במסגרת החוק, כמובן).

יובל · 2009-10-30 13:04:36

הילה -

אני מסכים איתך שבעיסוקים אלו יש שיעור גבוה מהרגיל של תומכים באידיאולוגית הניאו-ליברליזם של הפרטה, צמצום הממשל וכד'. אני משער שבאופן כללי, ובצורה לא מפתיעה, ככל שהמצב הסוציו-אקונומי גבוה יותר כך תהיה יותר נטיה לתמוך בתפיסה הכלכלית הזו. אבל זה לא בדיוק שוקחופשיזם.

השוקחופשיזם/ליברטריאניזם היא אידיאולוגיה הרבה יותר קיצונית (במובן מסוים היא פשוט מתקבלת מהקצנת הניאו-ליברליזם עד למקסימום האפשרי) – היא מדברת על חיסול כמעט כל תפקידה של המדינה, למעט משטרה חזקה וצבא. כלומר העברת כל יתר הסמכויות שכיום יש בידי המדינה לידי השוק הפרטי, החל מפיקוח על רפואה, דרך בניית תשתיות (יזמים יבנו תחנות כח וימכרו את החשמל וכו') וכלה בפירוק החינוך הממלכתי. לתפיסתם, מנגנון השוק החופשי הוא המנגנון הצודק ביותר והיעיל ביותר להסדיר את כל האינטראקציות והתפקודים החברתיים.

‪hilanoga · 2009-10-30 13:16:43‬

לגבי זה אני אלך לעשות את שיעורי הבית שלי (;

דובי · 2009-10-30 13:18:18

חלילה לי, כאחד מאותם אנשים לא אינטליגנטיים במיוחד שסמוכים על שולחנו של משלם המיסים כי אין לי שום דבר מועיל לעשות (אם כי, יש לציין, אני לפחות לא אחד מאותם אומרי ההן שמנסים לרצות את המדינה על ידי אמירת דברים שינעמו לאזני מקבלי ההחלטות ומחלקי התקציבים – מצד שני, זה כנראה אומר שאני גם טיפש וגם טמבל), להשתתף בדיון עם אחד מאותם נפילים בני ימינו, אנשי ההיי-טק. קרה המקרה ויש לי הרבה חברים שעוסקים בתחומי ההיי-טק למיניהם, ולכן אני לפחות יכול להעיד, על בסיס זה בלבד, שיש, ככל הנראה, גם הרבה אנשים אינטליגנטיים שדוחים מכל וכל את הגישה השוקחופשיסטית שאתה מציג. למעשה, בנערותי הייתי הרבה יותר שוקחופשיסט, ודווקא הם, אותם עובדי גוגל ויבמ וחוקרים ב-MIT דיומא, שכנעו אותי בצדקת הסוציאל-דמוקרטיה. אז כנראה שבכל זאת אין קשר חד-חד-ערכי בין אינטליגנציה לתמיכה בשוק החופשי חסר הגבולות של דניאל.

אם יותר לי בכל זאת, בהנתן הנתון הזה שלעיל, בכל זאת להציע תאוריית פסיכולוגיה-בגרוש לריבוי ההייטקיסטים בשורות הכת השוקחופשיסטית, אני חושב שהמקור לכך הוא בכך שחלק גדול מההייטקיסטים הם אכן “סלף-מייד מן”. כמו דניאל, הם אינם חבים את הצלחתם לשום מערכת ממשלתית, אלא לתחום עניין שהיה להם מנעוריהם, ושהם השקיעו מזמנם ומכספם כדי לפתח את הידע שלהם בו. זאת, להבדיל מרופאים ועורכי דין שבהכרח באים במגע עם מערכות ממשלתיות במהלך הכשרתם ועבודתם, כך שאינם יכולים לטעון לחוסר ערך של המדינה. הניתוק הזה מאפשר לאיש ההייטק לראות את העולם שסביבו כמורכב משני סוגים של אנשים – אנשים כמותם, שאינם זקוקים לסיוע, ואנשים שאינם ראויים לסיוע משום שהם לא מסוגלים לדאוג לעצמם (ממגוון סיבות). יול, ידידו של נמרוד, הוא דוגמא טובה לאנשים כאלו (וכמה לא מפתיע – איש הייטק שהצליח בכוחות עצמו ולמרות כל המגבלות שעמדו בדרכו). כאמור, לא כל אנשי ההייטק הם כאלו. ישנם אלו שמסוגלים לראות מעבר לאפם שלהם, להבין שזה שהם החריגים לא אומר שכל השאר פשוט לא התאמצו מספיק, אלא בדיוק את זה: שהם החריגים. ששפר מזלם, ושאי אפשר לקיים חברה שמבוססת על הצלחתם של בני המזל, אלא צריך לסייע גם לאלו שנולדו עם הורים פחות דוחפים, או עם פחות כסף בבית, או – מה לעשות – אולי אפילו פחות אינטליגנטיים; שמדינה צריכה תחבורה ציבורית לא רק איפה שיש הרבה אנשים שישתמשו בה אלא גם – ובמיוחד – באותם אזורים מרוחקים יותר שם לא יהיה כלכלי להפעיל מערך אפקטיבי של תחבורה ציבורית; שישנם דברים שאינם נמדדים בכסף, ולכן “כמה כסף יש שם בחוץ שאנשים מוכנים לשים על זה” הוא לא מדד נכון כדי להחליט לגביהם; שבעית הפעולה הקולקטיבית היא דבר שרק ארגון כמו מדינה יכול להתגבר עליו, ושכולם יפגעו בלעדיו, גם אנשי ההייטק שמרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש. בקיצור, היותו של אדם הייטקיסט יציר-כפי-עצמו משחררת אותו מהמחוייבות להבין שהוא פועל בתוך חברה. מי שלא הזדמן לו להכיר בעובדה הזו בדרכים אחרות, יהיה שוקחופשיסט קיצוני. השאר, לא. אינטליגנציה, גבוהה ככל שתהיה, אינה ערובה כנגד עיוורון.

דרומי · 2009-10-30 16:28:10

דובי, יובל, הילה – בואו לא נשכח את הרקע של הדיון הזה. לא היה הייטק ישראלי בלי התעשיות הבטחוניות. בלי היחידות הטכנולוגיות של הצבא ובלי התעשיות הבטחוניות, לא הייתה כאן תשתית טכנולוגית ראויה – ובלי תשתית טכנולוגית כזו, אף self made man לא היה יכול לעשות את עצמו לגמרי לבד. כלומר, גם אם ההייטקיסטים הישראלים לא זוכרים את זה, הם עדיין חייבים הרבה מאוד למדינה.

דניאל – אתה צודק, התעשיות הבטחוניות היו רק מקל בגלגלי ההיטק הישראלי. אם לא תע”ש, יוסי ורדי היה ממציא את אייסיקיו כבר בשנות ה-50. (ואגב, אני אשמח לקבל תשובה – באיזו ארץ נורא חופשית גדלת, בהנחה שזה לא ארה”ב?)

דובי · 2009-10-30 16:51:40

דרומי – אתה, כמובן, צודק, אבל ההסבר שלי היה במוצהר פסיכולוגיסטי, ולכן התייחס לדברים כפי שהם נראים מנקודת המבט של אנשים כמו דניאל, שבקלות יכולים להתעלם מהמערכת המסועפת שסביבם שאפשרה להם להיות “סלף-מייד”. אחרי הכל, דניאל גם מרשה לעצמו להתעלם מהתפקיד הקריטי של מחקר בסיסי ותיאורטי בתחומי המדעים השונים, בהתפתחות הטכנולוגית שהוא כל כך מפאר ומהלל – מחקר שמקדים את היווצרות הבסיס הכלכלי לו, ולכן בהגדרה אינו יכול להסתמך על תמיכה כלכלית מראש.

‪hilanoga · 2009-10-30 17:08:30‬

דרומי – רק לשם הבהרה, אני האחרונה שתשכח את תפקיד התעשיה הבטחונית בדיון. בניגוד לדניאל שלמד מגיל צעיר מדעי המחשב ומתמטיקה, והתעניין לבד, ועסק בתחום בצבא, ועכשיו הוא הייטקיסט וסטארטאפיסט וכלכליסט וסופרמן, כולם מגולמים ב self-made-man אחד, אני למדתי מגיל צעיר מתמטיקה ומדעי המחשב, והתעניינתי לבד, ועסקתי בתחום בצבא, ועכשיו אני היי-טקיסטית, אבל לחלוטין תוצר של המערכת הבטחונית שסיפקה לי הכשרה פורמלית, נסיון וכיוונים לעתיד, ושמה עלי תווית רשמית של אשת מקצוע. אני מניחה שהכל זה עניין של השקפה (;

תא אופק מציג: מרוב דובים לא רואים את היער | תא אופק · 2009-10-31 13:38:47

[...] ואם כבר דיברנו על יוזמות לא פופולריות של ביבי, שואב אבק שיאשב מוחות בורחים? לא כזה פופלרי. [...]

יהיה טוב, יהיה בסדר, יהיה רע, יהיה בסדר (י"ג 25.10.2009) « דרך ארץ Live · 2009-12-17 17:39:57

[...] דובי קננגיסר ודרור פויר על "תכנית הובר" של ראש הממשלה, מהו תפקידם האמיתי של פרוטוקולים. וזהו! צאו לראות עולם במקום לשבת כל היום מול ה"אינטר־נט". [...]

לא שומעים! » אקדמאי יקר, מדינת ישראל רוצה לתת לך זין. כזה גדול. · 2010-03-01 15:40:28

[...] תחזיר לארץ את כל המוחות שנזלו החוצה. אני, ציני שכמותי, העליתי בין השאר סברה שכשנתניהו דיבר על אקדמאים, הוא התכוון לאנשי מדעי הטבע [...]

מצב האקדמיה: הפרטה, בריחת מוחות, החזרת מוחות ועוד « מאסף · 2010-03-24 21:00:37

[...] קננגיסר, "אבק מדבר", לא שומעים!, 20 באוקטובר, [...]

לא שומעים! » נפולת של נמושות · 2011-09-22 12:37:30

[...] רוצה להחזיר לארץ את המוחות הבורחים, צריך להשקיע יותר באקדמיה הישראלית; צריך להענות לדרישות תנועת המאהלים ולאפשר רווחה גדולה [...]

אני עוקב בצער מהול בשמחה אחר הקמפיין המתמשך בנושא העובדים הזרים וילדיהם. שמחה, כי תמיד עושה לי טוב על הלב לראות קמפיין ציבורי שמיועד כל כולו להגנה על זכויות האדם של אנשים שהם, בסופו של דבר, “האחר” – קמפיין שלא נועד לסייע לתומכים בו, אלא לקבוצה מוחלשת שאין לה את הקול כדי למחות כנגד העוול שנעשה לה.

הצער הוא על הרצון העז של ישראלים רבים להפטר מהעובדים הזרים משום שהם רואים בהם נטע זר שיפגע בציבוריות הישראלית. זה חורג מסלידה סתם מהגזענות הלא-כל-כך סמויה שבבסיס הפעולות של עו”ז. עצוב לי שאותו ציבור בישראל אפילו לא מצליח להבין על איזו חוויה נפלאה הוא מוותר בכזו חדווה. חבל לי שהם לא מודעים למתנה המדהימה שמעניקים אותם ילדי עובדים זרים לישראלים שלומדים יחד איתם בכיתה.

אם לא הייתי מקבל שום דבר אחר מהשהות שלי בקנדה, זה עדיין היה שווה את זה כדי לזכות ללמוד בסביבה רב-תרבותית אמיתית, וכדי שבני יזכה לחוות את השנים הפורמטיביות שלו בסביבה כזו. 1 אין לי ספק שהעובדה שבחוג החברים, המכרים והשכנים שלי יש לבנונית, סודני, פיליפינית, כמה סינים, קוריאני, ניגרי, גרמניה, איראנים, שתי טורקיות, ארמנית, בוליבאי(?), ברזילאי, מקסיקנית, מספר צרפתים, ועוד אינספור אנשים שאף פעם לא טרחתי לשאול אותם מאיפה הם, היא משהו שמשנה את התפיסה שלי לגבי לאום בכלל והלאום שלי בפרט. וכך גם בגן של הילד, בנוסף לכמה “סתם” קנדים לבנים יש גם ילדה ממשפחה מוסלמית, ילדה רומניה, ילד שאמו סינית (ואביו יהודי – אבל בואו נגיד שאם תראו אותו, תתקשו להאמין שקוראים לו דניאל רוזן), שני ילדים שחורים, גננת אחת איטלקיה, אחת יווניה, אחת מהקריביים ועוד ועוד.

זה לא שהילד לא מבחין בהבדלים בין אנשים – יום אחד הוא דיווח לי שהגננת מייוויס חומה – אלא שהוא לא מייחס להבדלים הללו חשיבות כלשהי. אין לי ספק קל שבקלים שחוויות הילדות הללו יעזרו לו לגדול ולהיות אדם טוב יותר ממני.

בדיוק אתמול חשבתי לעצמי שמה שישראל צריכה זה בדיוק ההפך מתוכנית “תגלית” (או “בירת'רייט”, או איך שהם לא קוראים לתוכנית הזו שמביאה צעירים יהודים לביקור של כמה חודשים או שנה בארץ) – ישראל צריכה תוכנית שתשלח ישראלים לקנדה או אוסטרליה לשנה שנתיים, כדי שיזכו להבין מהי רב-תרבותיות ומה היא נותנת לאדם. 2

אולי ככה הם יבינו כמה מזל יש לילדים האלו שזכו ללמוד בבית הספר ביאליק בת”א.

#הגירה #חברה #חינוך #ילדים #ישראליאנה #לאומיות #סרטים #קנדה


הערות שוליים

  1. ויש מעט דברים שמדכאים אותי כמו לראות ישראלים שהיגרו לקנדה והביאו את כל השנאה שלהם איתם - הם דוחפים את הראש עמוק בתוך התחת של הקהילה הישראלית, ומסרבים לקיים כל מגע שאינו עסקי גרידא עם מהגרים אחרים - וכשיש מגע כזה, הוא בא רק בצורה של ויכוח אלים, הפגנות וכיו"ב. ↩
  2. לא, אני לא טוען שזה יפתור את כל בעיותינו בדיוק כמו שאני לא חושב שתוכניות למפגשי יהודים-ערבים יפתרו את הבעיות שלנו. אבל לפחות זה ישנה לנו קצת את הפרספקטיבה. ↩

תגובות

מרק ק. · 2009-10-16 06:19:01

אוקי, אני מקווה שאני טועה אבל כרגע אצלי הפוסט הזה זוכה בפרס הפוסט הצבוע של השנה. במקום לקשקש בכללי, אולי תספר את כל המקרים בהם חיפשת להיות בחברתם של אנשים השונים תרבותית ממך? למשל התערת בין מתנחלים בסדיר/מילואים, ישבת כל שבוע ללמוד פרשת השבוע אצל חרדים, שתיתת וודקה עם רוסים והתידדת עם ערבים? יש משהו מפוקפק בטענות לרב תרבותיות כאשר אתה מכריח את המיעוט קודם כל להשתלב במוסדות של התרבות שלך בשביל להיות מוכן לחוות את התרבות שלו.

זה מצחיק בכלל לדבר על רב תרבותיות בהקשר של קנדה, האם זו לא המדינה בה מליוני אנשים לא מוכנים לחיות ביחד עם יתר האוכלוסיה רק בגלל שאינם מדברים את אותה שפה למרבות שתרבותית ההבדלים ביניהם קטנים?

ומדיניות ההגירה של קנדה ואוסטרליה (שכחת ניו זילנד) לא שונה מזו של ישראל – כל המדינות האלו מוכנות לקבל מהגרים, כל אחת בתנאים שלה. למעשה תיאורטית הרבה יותר קל להגר לישראל כי אפילו אם אינך יהודי, גיור זה תהליך שפתוח לכל אדם בעוד שלמצוא עבודה מראש בקנדה זה טיפונת קשה ובטח שלא תלוי רק בך.

ויופי של דוגמאות – קנדה ואוסטרליה, שתי מדינות שנמצאות במרחק של אלפי קילוטרים מכל מדינה שממנה עשויים להגיע מחפשי עבודה. רגע, האם אוסטרליה זו לא המדינה שמגרשת ישראלים כאשר כאשר היא מגלה שהם עובדים בחקלאות ללא היתר? בטח יש לזה הסבר רב תרבותי הולם....

יובל · 2009-10-16 11:21:45

מרק, לקחת משפט אחד לקראת סוף הפוסט ובגלל זה הפכת את כל הפוסט לאחד הצבועים שקראת? אתה מתעלם מהנקודה העיקרית בפוסט והיא היתרון של הרב-תרבותיות וההתבגרות והלמידה בחברה כזאת. אם עכשיו תוכיח שקנדה באופן רשמי היא מדינה עם ממשלה קסנופובית שעושה הכל כדי לא לקבל זרים אליה ושבאוסטרליה בכלל יש ממשלה בראשות תואם יורג היידר – זה ישנה את העובדה שבחברה העירונית בה דובי חי בקנדה (ולא בסתם עיר שדה נידחת) ישנם חיים רב תרבותיים מגוונים, סובלניים ומפרים? את העובדה שלדעתו הבן שלו ירוויח הרבה מהשהות בגן כזה? את הטענה שלגדול בחברה רב תרבותית פתוחה ולא בקהילה מסתגרת תורם ליצירת אדם טוב יותר וחברה טובה יותר?

דובי · 2009-10-16 12:09:02

אני לא חושב שאנשים צריכים להיות אנתרופולוגים וללכת לחיות בתרבויות אחרות. להפך. למעשה, הפוסט הזה, אם שמת לב, בכלל לא דיבר על להבין את תרבותו של האחר, או אפילו על התועלת של הרב-תרבותיות ל”אחר”. אני דיברתי על התועלת של הרב-תרבותיות לתרבות הרוב. העובדה שיש הרבה מיעוטים והם משתלבים בתוך מוסדות החינוך של הרוב תורמת לתרבות של הרוב בכך שהיא מרחיבה אותה ומותחת אותה לכל הכיוונים. אם הרב-תרבותיות הייתה מסתכמת בכך שהייתי הולך לקהילות של “אחרים” אחת לשבוע ולומד להכיר את התרבות שלהם, זה לא היה משנה אותי בכלום. לעומת זאת, האינטגרציה בצורתה הרב-תרבותית מביאה לכך שאני נאלץ לשנות את התרבות של עצמי ולחשוב עליה מחדש כדי להתאימה להגדרה רחבה יותר.

וכן, יש לאומנים בקוויבק, אבל הם עדיין לא הרוב, וזה לא שהם “לא מוכנים לגור עם אחרים”, אלא שהם חוששים לגורל התרבות הלשונית שלהם, וחושבים (בטעות, לדעתי) שהדרך הטובה ביותר להגן עליה היא הפרדה מיתר המדינה. לגבי הריחוק של קנדה מכל מקור של הגירה, אתה שוכח שזו המדינה המערבית הכי נגישה עבור מזרח אסיה (הגירה בלתי חוקית של סינית הייתה בעיה עבור המשטר היורוצנטרי של קנדה במאה ה-19 וראשית המאה ה-20), וכנ”ל אוסטרליה ודרום-אסיה (וגם אפריקה הדרומית די קרובה, יחסית). אתה לא צריך למצוא עבודה מראש כדי להגר לקנדה – נראה לי שאתה מדבר בעיקר מבורות. כנ”ל לגבי תהליך ההגירה ה”פשוט” לישראל. אם אתה חושב שלשנות את כל אורחות חייך כדי לעבור למדינה שלא רוצה אותך זה פשוט, שיהיה לך לבריאות.

ואגב, אשתי רוסיה, אז דווקא יצא לי לשתות די הרבה וודקה עם רוסים. והיו לי כמה מספר ידידים ערבים באוניברסיטה. ויש לנו זוג חברים דתיים מתנחלים.

ואני אפילו מכיר כמה מזרחיים.

מודי תולשששש · 2009-10-16 16:42:22

אני גר כבר שנתיים בחצי באוסטרליה, ועוד לא ממש ראיתי פה רב-תרבותיות, בטח לא יותר מאשר בישראל. כנראה שאנחנו לא משתמשים במילה באותה הצורה (וברור לי שאתה צודק, ובכל זאת תן לי להסביר)

אני חי באיזור שיש בו המון מהגרים: בערך שליש מתושבי האזור לא נולדו באוסטרליה, וכמובן שיש גם אבוריג'ינים. גם מקרב ילידי אוסטרליה יש הרבה ממוצא אחר, בעיקר מזרח אסיה. סינים והודים וישראלים ולבנונים ועוד. אבל אנגלית שולטת. אין כאן בית-ספר דובר שפה אחרת. אין תחנת רדיו בשפה אחרת. אין פה שום תרבות שלא באה מארץ דוברת אנגלית. אין בתי ספר, תחנות רדיו, טלוויזיה – הכל פונה לאוסטרלים. אשתי עברה את ילדותה בפרבר שיש בו המון מהגרים מיוון, היא למדה יוונית ביסודי ומלצרה במסעדה יוונית, אבל היא לא שמעה על תיאודורקיס.

ילדי המהגרים (שהם, כאמור, הרוב) לא יודעים לרוב את שפת הוריהם, ובוודאי שלא מביאים משהו כזה לבית הספר. אתה בעצם לא יכול להבחין מי בא מאיזו ארץ אלא על סמך המראה. היחידים שיוצרים איזו קהילה שונה הם הישראלים.

וזה האזור שלי, שמלא בהיפים בעלי אידיאולוגיה של שלום ושוויון. בסידני האוכלוסיה הרבה יותר הומוגנית.

אבנר לנגוט · 2009-10-18 22:35:13

בלי להיכנס לויכוח ארוך וכואב על מדיניות הגירה יש לי רק שאלת תם...

אני ביליתי את רוב חינוכי בכיתה באנשים מרקע תרבותי מערבי היו בגדול מיעוט, לא מיעוט קטן אבל מיעוט. הרוב היו עולים מברית המועצות, מזרח אירופה, אתיופיה, דור שני למהגרים מדינות מצפון אפריקה ומערב אסיה.

ולא, אף אחד מהם לא החשיב את התרבות שלו לנחותה לתרבות “האשכנתוזית”. (אולי חוץ מהאתיופית שבאמת לא היה לה הרבה כבוד לתרבות המקורית שלה).

איך זה בדיוק לא רב תרבותיות?

דרך ארץ Live » ארכיון » בכולם יש רוח אנושית (י”ב 18.10.2009) · 2009-10-19 21:51:30

[...] למי שמעוניין בכל זאת לקדם את השלום והאחווה העולמיים, דובי קננגיסר על חזון משלים לאספרנטי ועל האופן שבו ישראלים נרתעים [...]

תמר · 2009-10-20 08:45:41

והייתי מוסיפה: במקום לשלוח יהודים מחו”ל לישראל, לשלוח יהודים ישראלים לראות קהילות יהודיות בחו”ל, אולי יוריד קצת מחוסר הכבוד שיש לישראלים כלפי התרבות היהודית שאינה בגרסתה הישראלית-אורתודוקסית.

יהונתן · 2009-10-30 13:49:43

אם המדינה שלנו תהיה מלאה בסודנים, היא תשקף את התרבות המופלאה של סודן, כפי שמשתקפת בשיעור יודעי הקרוא והכתוב שם. אם היא תהיה מלאה בפיליפנים, היא תשקף את שכונות העוני של מאנילה. אם היא תהיה מלאה בניגרים, היא תשקף את דפוסי ההשכלה, החינוך והמלחמה בשחיתות שמאפיינים את לאגוס. הטרגאדיה היא שהמהגרים באים לפה, כי הם רוצים לחיות במדינה מערבית, אבל גם אנחנו רוצים לחיות במדינה מערבית.

לגבי הרב תרבותיות בקנדה – אכן, כאשר מפתים את האליטות של העולם השלישי להגר, אפשר לקבל רב תרבותיות נפלאה ולהתהדר בה, על חשבונו של אותו עולם שלישי שאיבד את טובי מוחותיו. האמת היא שלא הבנתי בדיוק כיצד, לאור הקשיים שהיא מערימה על ישראלים מהגרי עבודה, אבל ממה שקראתי נראה שבקנדה יש גם הסדרים שמאפשרים לאספסוף המוסלמי להציף אותה, והיא, כמו כל מדינות אירופה הנאורות, הולכת להתעשת או לשלם על כך במחיר יקר מאוד, כפי שאמר על מה שקורה באירופה מועמר קאדפי, עוד דמות רב תרבותית להפליא, “נראה שאללה הולך להביא למאמינים ניצחון באירופה ללא קרב”

דובי · 2009-10-30 13:57:06

יהונתן – עצוב לי שאתה חושב שהתרבות בישראל כה שברירית עד כי אינה יכולה לעמוד ב”זרם” של אלפי אנשים בשנה בלי שתאבד לגמרי. העובדות מוכיחות אחרת. ישראל לא הפכה לרוסיה חרף זרם של מיליון אנשים בשנים ספורות. לא ברור לי למה, לדידך, לא יכולים אותם אלו שמהגרים למערב לאמץ את התרבות המערבית (לפחות מבחינת ערכים דמוקרטיים וליברליים), אלא דווקא ההפך יקרה.

מכיוון שעושה רושם שאינך יודע דבר וחצי דבר לא על החברה הקנדית ולא על הליכי ההגירה אליה, ומכיוון שאין לי חשק להעביר לך שיעור בנושאים הללו, אני אסיים כאן.

הדס · 2009-11-08 13:38:14

רב תרבותיות? כולכם אולי בצבעים שונים, אבל התרבות שלכם היא אחת. איפה הרב-תרבותיות בדיוק?

בכולם יש רוח אנושית (י"ב 18.10.2009) « דרך ארץ Live · 2009-12-17 17:40:19

[...] למי שמעוניין בכל זאת לקדם את השלום והאחווה העולמיים, דובי קננגיסר על חזון משלים לאספרנטי ועל האופן שבו ישראלים נרתעים [...]

הפוסט הקודם: איסלאם על רחבת הריקודים

הפוסט הבא: אבק מדבר

הנה סיפור שיש שתי דרכים לספר אותו, שתיהן מעניינות ומפתיעות, שתיהן נכונות. אז למה לספר אותו רק בדרך אחת?

א. ב-2003 התחיל מייקל מוחמד נייט, אמריקאי ממוצא אירי שהתאסלם בנערותו, לפרסם באופן עצמאי ספר שכתב, בשם The Taqwacores. הספר תיאר קהילה דמיונית של מוסלמים צעירים שטיפחו תרבות אנטי-ממסדית, פאנקיסטית, שפועלת בבית בבאפלו שם מתערבבות מסיבות סמים בתפילות משותפות. נייט המציא בספר ז'אנר מוזיקלי של פאנק מוסלמי – תדמיינו איך היה נראה ה”רוק הנוצרי” אם החננות ששרים אותו היו מוכנים לבעוט לכמרים שלהם בביצים. הספר אמנם הופץ בתחילה באופן מחתרתי למדי, אך עד מהרה התגלה על ידי הוצאת ספרים וזכה לתפוצה רחבה יותר (הספר גם הפך לסרט עלילתי שצפוי לצאת לקולנוע בקרוב).

מה שמדהים בסיפור של הספר של נייט הוא שרבים מהצעירים המוסלמים שגילו את הספר החליטו להפוך את הסיפור הבדיוני הזה למציאות, והפאנק המוסלמי, שזכה לכינוי “טקוואקור”, הפך לז'אנר מוזיקלי שקיים במציאות. יתר על כן – מוסלמים רבים ראו במסר של נייט את אותו הזיק שחסר להם בתרבותם, וכך גם התרבות שתיאר סביב אותו ז'אנר מוזיקלי הפכה לסגנון חיים אמיתי שמובילים אותם צעירים, למרבה אי הנוחות של הוריהם ושל מנהיגי הקהילות המוסלמיות בהן הם חיים.

נייט, שממשיך לפרסם מאמרים וספרים, מוביל תנועה מהפכנית בתוך האיסלאם האמריקאי, שכדאי לכולם לעקוב אחריה.

ב. חשבתם שאתם יודעים איך נראה מוסלמי אדוק? מה הוא חושב? איזו מוזיקה הוא שומע? תחשבו שוב. סרט תיעודי חדש, Taqwacore: The Birth of Punk Islam עוקב אחרי הקהילה ההולכת ונבנית של מוסלמים צעירים שמעוררים מחדש את מה שהם רואים כעיקר מרכזי של האיסלאם, שנשכח על ידי מנהיגי הקהילות המוסלמיות ברחבי העולם: האינדיבידואליזם הטמוע עמוק בדת שאינה מאמינה בהיררכיה תיאוקרטית. הצעירים הללו, שביססו את התרבות המתפתחת שלהם על חזונו של הסופר מייקל מוחמד נייט, עושים לאיסלאם את אותה מהפכה שעשו הפרוטסטנטים לנצרות, ומערבבים את זה בכמות הגונה של תרבות הנגד השחורה בארה”ב. התוצאה היא מסמך סוציולוגי ותיאולוגי מרתק שצריך לעניין כל מי שחושב שמקומו של האיסלאם בעולם המערבי הוא אחת הסוגיות החשובות של ימינו.

#אמריקה #דת #ספרות ואמנות #סרטים


תגובות

שחר · 2009-10-16 06:55:20

מרתק. בגללך אני משוטט עכשיו במייספייס ומאזין ללהקות Taqwacore. בינתיים, אם להודות על האמת, עוד לא מצאתי משהו שהפיל אותי. אבל זה עדיין מרתק, כמובן.

דובי · 2009-10-16 12:10:11

שחר, לא טענתי שהמוזיקה טובה במיוחד, רק שהסיפור מעניין.

אוטו פוקוס · 2009-10-18 08:28:41

אז הפאנקיסטים המוסלמים יבעטו לכומר הנוצרי בביצים, הרוקרים הנוצרים יבעטו למופתי המוסלמי בביצים, וכולם יהיו פאנטים דתיים מאושרים תחת כסות דקיקה ומזוייפת של מרדנות. שני הז'אנרים המוזיקליים-דתיים האלו הם גרוטסקיים, מאחר ומהות גם הרוק וגם הפאנק הם קידוש האינדיווידואל, ובעיטה ממוקדת לביצים של כל סמכות שהיא. המוסלמים והנוצרים, לעומת זאת, משתחווים בפני הסמכות האלוהית ובפני סמכות הממסד הדתי, ומרשים לעצמם “למרוד” רק כנגד מה שאותה סמכות מתירה להם.

אני לא רואה כל הבדל אידיאולוגי מהותי בין רוק-נוצרי, עליו מקובל ללעוג, לבין פאנק-מוסלמי. אלו חננות ממין אחד, ואלו חננות ממין אחר. אני לא אומר שמוסלמים לא יכולים להיות פאנקיסטים, אבל זה אפשרי רק אם הם משאירים את הזהות המוסלמית שלהם אי שם ברקע, ונותנים לפאנק את הבכורה. ג'ונינ רוטן יכל לשיר שהוא אנטי-קרייסט כי הסקס-פיסטולז בזו (גם) לממסד הנוצרי, אבל אין דבר יותר פתטי ממוזיקאי שמגדיר עצמו פאנקיסט-מוסלמי ושר שהוא אנטי-קרייסט (למרות שישו הוא אחד מנביאי האיסלאם...). שישיר שהוא מחרבן על מוחמד, וזה יהיה יתחיל להיות מעניין.

נוסף על כך, קשה להשוות את המהפכה הפרוטסטנטית למשהו שעשוי לקרות באיסלאם, מאחר ובאיסלאם אין ממסד דתי נוקשה והיררכי דוגמת הכנסייה הקתולית. אם כבר יש מהפכה שהאיסלאם זקוק לה באופן נואש, זו מהפכת הנאורות.

דני קיי · 2009-10-18 20:57:18

זה בהחלט יותר 'קול' מהמצגת הרגילה של אייתולות ואימאמים רדיקליים חמורי סבר, אבל נדמה שמתחת לזה האג'נדה היא אותה אג'נדה- שאריע'ה בארצות הברית, שנאה לכופרים ועוד קלטתי מישהו מזכיר את ההומואים- אני מנחש שבהקשר לא חיובי...

וכל זה מטריילר של שתי דקות. מפחיד מה נגלה בסרט המלא.

על פניו, לכאורה מהפיכה ושינוי חיובי- אך לאמיתו של דבר, אם אפשר לשפוט משתי דקות, אותה תרבות חשוכה ומפגרת. מדכא קצת, הייתי אומר.

סיון פ · 2009-10-19 00:20:01

אני גר בירושלים, ומכיר דתיים מודרניים שמקימים קהילות שוויוניות ורפורמיים שמארגנים תוכניות לשיתוף קהילה בפרוייקטים של צדק חברתי וכו'. זה לא אומר שהם לא מיעוט קטנטן בקרה בדתיים בירושלים ובישראל שאין לו שום השפעה על הכיוון של התרבות הדתית היום. במילים אחרות הביקורת שלי היא על “שצריך לעניין כל מי שחושב שמקומו של האיסלאם בעולם המערבי הוא אחת הסוגיות החשובות של ימינו.” – התופעה הזו כנראה כ”כ שולית שהיא לא באמת צריכה לעניין מי שחושב ככה. חוץ מזה נראה סרט מגניב לאללה.

דובי · 2009-10-19 02:23:43

דני – אתה טועה. האזכור של ההומואים, למשל, הוא כנראה הקדמה לשיר “רומי היה הומו”, שיוצא כנגד הומופוביה בקהילה המוסלמית בארה”ב. גם השיר “שריעה בארה”ב” הוא, כמובן, סאטירי, ולא קורא ליישום של תוכנית כזו. אין ספק שיש להם הרבה ביקורת על ארה”ב, אבל יש להם לא פחות ביקורת על האיסלאם הממוסד, ההומופובי, השוביניסטי והמסוגר.

דני קיי · 2009-10-19 18:56:29

אוקיי, תודה על ההבהרה, דובי. אולי יש עוד תקווה לעולם הזה. זה די מפתיע- היציאה שלהם נגד הומופוביה. עד כמה שאני יודע, פאנקיסטים לא ידועים באהדתם להומואים. אך כמובן, הם לא חייבים לחקות את תרבות האם אחד לאחד.

הפוסט הקודם: (הכנס כאן התחכמות קלישאתית על המילה גל)

הפוסט הבא: על מה שישראל מוכנה לוותר עליו

אז אלוהי הגוגל נענו לשוועתי, וקיבלתי סוף סוף את ההזמנה שחבר שלח לי לפני שבוע (בצירוף מקרים משעשע, נשלח אלי מכתב מארה”ב באותו היום, והגיע תוך יומיים. אבל לדוא”ל של גוגל לקח שבוע. אכן, דואר-חלזונות).

אם אתם הקורא שאני נוטה לדמיין לעצמי, זה שמעורה בנושאי אינטרנט וטכנולוגיה, ובין כה וכה קורא את חורימבה ואת הגלוב, אז באמת שאני לא חושב שאני אחדש לכם הרבה, ואם אתם אנשים שלא מתעניינים בנושאים הללו, אז זה לא יעניין אתכם בכל מקרה. בקיצור, פוסט מיותר. קצת כמו הגוגל ווייב.

אז מה זה הגוגל גל?

אליבא דגוגל, מדובר בשלב הבא באבולוציה של הדוא”ל. למעשה, זה מרגיש יותר כמו מוטציה פרנקנשטיינית בין דוא”ל, תוכנת מסרים מיידיים ומעבד תמלילים שיתופי (דוגמת גוגל דוקס). כל “גל” פותח שיחה בין מספר אנשים. בשיחה הזו כל אחד יכול להוסיף הערות בכל שלב ובכל מקום בטקסט, ואפילו לערוך טקסט שאחרים כתבו. לתוך הטקסט אפשר לשלב תמונות, סרטים, מפות וכל מה שעולה על דעתם של אנשים שיוסיפו תוספים (סטייל פיירפוקס) לסביבת הפיתוח של הג”ג.

למה זה טוב?

אמממ... בואו נחכה עם השאלה הזו, אוקיי?

אז מה הבעיה?

בואו נתחיל עם דיסקליימר: כשגוגל הוציאו לראשונה את הגוגל רידר, ניסיתי אותו ונשבעתי לא להתקרב אליו יותר. לא הייתי חובב גדול של קוראי רסס בזמנו גם ככה, אבל הרידר לקח את כל המגבלות של הקוראים שניסיתי לפני כן, והוסיף עוד כמה דברים מעצבנים בשביל הכיף. עזבתי אותו אחרי כמה ימים של התנסות, וסיפרתי לכל מי ששאל שזה דרעק של קורא. רק כעבור אי אלו חודשים ניסיתי אותו שוב בעקבות עדכון של הממשק, וגיליתי מוצר הרבה יותר טוב, והטוב ביותר שנתקלתי בו עד אז, והתחלתי להשתמש בו באינטנסיביות. יכול להיות שאותו הדבר בדיוק יקרה עם ג”ג, מה גם שגוגל אפילו לא קוראים לגרסא הנוכחית בטא אלא “פריוויו”. אז יתכן שתוך מספר חודשים כל הדברים שאני אציין כאן כבר לא יתקיימו בגרסא משופרת של השירות. ובכל זאת:

הסוגיה המציקה ביותר לגבי ג”ג היא ההחלטה המוזרה שלהם להמציא את ממשק המשתמש מחדש. דוגמא בולטת הוא סרגל הגלילה שלהם, שמתפקד באופן שונה מכל סרגל גלילה אחר שאני מכיר, כאשר גלגול הגלגלת של העכבר מביא לגלילה קופצנית ואיטית עד כדי טירוף. למה זה טוב? מה הבעיה עם הגלילה שכולנו מכירים? לא ברור.

הלאה. כשמספר אנשים עורכים מסמך משותף, איך אפשר לזהות מה כתב מי? בקלות: לכל משתתף יש צבע שונה. ברור, לא? לא בג”ג. כאן, למרות שכל אחד יכול לערוך כל טקסט שכתב מישהו אחר באותו הגל, אין שום אינדיקציה איזה חלקים נכתבו על ידי הכותב המקורי ואיזה חלקים לא. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה “להריץ מההתחלה” את הגל, ולבחון שלב שלב את התפתחות הטקסט. נשמע קצת מייגע בשביל לגלות פרט כל כך אלמנטרי? גם אני חושב.

עוד סוגיית ממשק היא הבחירה להציג את המשתתפים בכל גל רק באמצעות תמונת המשתמש שלהם. עד כמה שאני ראיתי, אין אפשרות פשוט להציג את שמות המשתתפים כפי שהם מוצגים, נגיד, בדוא”ל שנשלח למספר אנשים. זה מאוד נחמד, כי חיווי גרפי הוא בד”כ נעים יותר מאשר טקסטואלי, אבל זה גם לא אפקטיבי במיוחד: זה תופס יותר מקום (כדי שהתמונות תהיינה גדולות מספיק), זה לגמרי לא יעיל אם הרבה אנשים לא טרחו להוסיף תמונה לפרופיל שלהם, זה לא יעיל גם אם אנשים שאתה מגלגל איתם הם אנשים שלא ראית אף פעם, כפי שאכן קרה עם כמה מהאנשים שמופיעים אצלי ברשימת הכתובות (באופן אירוני, דווקא האנשים שאני מכיר מהחיים האמיתיים משתמשים באיור ולא בתמונה של עצמם).

אבל ללא ספק הדבר שהכי יפריע לכם להשתמש בזה ממש הוא ששום דבר לא נכנס לתוך החלונית של הגל. אפילו סרגל הכלים לא מצליח להכנס במלואו לתוך חלון הגל אם פתוח אצלי גם חלון ניווט וחלון הכתובות – ואין שום אינדיקציה לכך שיש עוד כפתורים שאני לא רואה, או דרך להגיע אליהם פרט להרחבת החלונית למסך מלא.

ועכשיו עם כל הכלים:

או קחו למשל את השאלה הפשוטה: האם יש עדכונים חדשים בגל מסויים? יש אינדיקציה ברורה ונוחה ברשימת הגלים, ויש אפילו אינדיקציה סבירה בתוך כל גל – אבל אם אני רק יושב וצופה בשיחה בין שני אנשים אחרים (או אפילו מנהל שיחה עם מישהו אחר, כל עוד אני לא מקליק ספציפית על כל פריט שהוא הוסיף, הם כולם ישארו בגדר “לא קרואים”. והרי לכם אחת המגבלות בשילוב שבין צ'ט לבין אימייל. נו, תגידו, אבל את יכול לסמן את הכל כקרוא בסוף, לא? כן. אבל זאת בתנאי שאני בטוח לגמרי שאי שם במעלה הפתיל לא החליט מישהו לחמוד לצון ולהוסיף כמה מילים בלי לספר לי.

זה לא שאין פתרונות לבעיות הללו בממשק, אבל הם מסובכים מדי, והם מתלבשים על ממשק שהוא בכל מקרה לא ברור, ועל פתרון לבעיה לא לגמרי ברורה.

מה שמחזיר אותנו לשאלה הקודמת: מה עושים עם זה?

לא לגמרי ברור. כתוכנת מסרים מיידיים, זה כבד, זה איטי, וזה באופן כללי לא משהו. כפלטפורה לעיבוד תמילילים שיתופי, לא ברור איזה יתרון יש לזה על גוגל דוקס, ואפשר לזהות הרבה חסרונות. ככלי דוא”ל זה חסר ערך לחלוטין – במיוחד כל עוד אין אינטגרציה של זה עם ג'ימייל, ולא ברור אם ואיך תהיה. ככולם ביחד זה פשוט עוד מקום שאני צריך לבדוק כדי לראות שלא קיבלתי משהו חדש – והרי זו בדיוק הסיבה שאני מעדיף את גוגל טוק על כל החלופות האחרות!

בהחלט יתכן שאחרים ימצאו לזה שימושים ואני פשוט חסר דמיון. מישהי כבר הספיקה לבקש ממני הזמנה בטענה שהיא חושבת שזה יוכל להיות שימושי עבורה, אם כי יש לי ספקות.

יתכן גם שהבעיה העיקרית היא שגוגל פשוט לא היו צריכים לחשוף את ג”ג בפני אנשים כמוני שאינם מפתחים, ופשוט הפעילו את השירות ורצו לדעת מה אפשר לעשות איתו מצד אחד, ומצד שני כמעט ולא מכירים אנשים שמשתמשים בזה. זו בעיה שמזינה את עצמה: בגלל שאין מה לעשות שם, אף אחד לא מפעיל את זה מעבר לכמה שעות הראשונות אחרי שקיבל גישה. בגלל שאף אחד לא מפעיל את זה, אין שום דבר לעשות שם למי שנכנס לראשונה. זה מרגיש כמו לשבת בחדר לבן ולדבר עם עצמך. 1

אבל גוגל כבר הרבה זמן מתעקשים לחשוף את הג”ג למרות שהם יודעים שזה מוצר חצי אפוי. הם התעקשו לייצר סביבו באזז בחשיפה המקורית למרות שלא היה להם שום דבר להראות לציבור, והם מתעקשים עכשיו לחשוף את זה דווקא בפני ציבור המאמצים המוקדמים, למרות שעדיין אין כל כך מה להראות לציבור. וכגודל הציפייה שמייצרת שיטת ההזמנות כך גודל האכזבה. ולא, זה לא כמו ג'ימייל, שיכולתי מהרגע הראשון להתחיל להשתמש בשירות במקום הדוא”ל הרגיל שלי, כי פה מדובר בגן סגור שאין דרך לתקשר מתוכו עם מי שלא זכה במפתח. זה קצת מפגר בשביל כלי תקשורת.

בקיצור, הפעם הבאה שאני אכנס לגוגל גל שלי תהיה עוד שנה בערך. גוגל, אני מצפה לשיפור משמעותי עד אז.

#אינטרנט #גוגל #דואל #טכנולוגיה #תקשורת


הערות שוליים

  1. ובהזדמנות זאת אני רוצה להודות לאבנר שסייע לי לשחק עם הצעצוע ממקום מושבו מעבר לאוקיינוס. ↩

תגובות

איילת · 2009-10-10 22:43:13

אני מודה שמבחינתי, מעבר לאופציות שאני רואה לגוגלגל (בעצם צריך לקרוא לזה גוגל עם קמץ בג' השנייה), ההייפ עובד עלי לגמרי, והסיבה היחידה שבגללה אני רוצה הזמנה לגוגלגל היא פשוט כדי להיות “ההיא שגם לה יש הזמנה לגוגלגל”...

אבנר · 2009-10-10 23:18:38

לא הבהרנו את הנושא? אני כאן, בבית. אתה מעבר לאוקיינוס.

דובי · 2009-10-11 00:03:53

איילת, כן זו הסיבה בגללה גם אני רציתי. מה יקרה אם גלגלצ יפתחו גוגלגל?

אבנר, רציתי להגיד לך שאתה סתם פרובינציאלי, אבל זו סתם תהיה הרמה להנחתה.

סמילי · 2009-10-11 08:13:12

מה ההבדל (הפונקציונלי) בין זה לבין שיחה בוייקיפדיה?

דובי · 2009-10-11 18:51:56

סמילי: לא יודע, אף פעם לא השתתפתי בשיחה בוויקיפדיה.

‪Mr. Kate · 2009-10-12 19:49:42‬

גם לי זה מאוד הזכיר את ממשק הוויקי מקריאה. אפשר להגדיר את מרחב הפעולה שם כאנציקלופדיה הפרטית(והשיתופית) שלך ושל החברים שלך?

אלי · 2009-10-23 19:24:02

קוראי RSS גם אני לא סובל, אני מבין את התועלת שבזה, אבל אני פשוט אוהב את החוויה של ה”ביקור” בבלוגים שאני קורא והפתעה שבכל פוסט חדש שאני מגלה. RSS קצת הורס לי את זה, אבל זה טעם אישי אני מניח.

לגבי גוגל וויב, זה די ברור שכל ההייפ מסביב לזה הוא מוגזם, ושהשמועות על מותו של האימייל היו מוגזמות/מוקדמות. אבל ככה זה בעולם המחשבים והאינטרנט, כל שבוע אוהבים להספיד מישהו ולהכתיר את המלך החדש (ע”ע טוויטר, פייסבוק וכו').

אני מאמין שכן תהיה תועלת מסויימת בווייב עבור משתמשים מסויימים במקרים מסויימים, בעיקר צוותים שצריכים לעבוד סימולטנית על מסמך כלשהו, אבל אני ממש לא רואה את זה כרגע כמשהו שיוכל לפנות לקהל ההמוני. זה יהיה נחמד בתור גימיק בהתחלה, אבל קשה לי לראות את זה כמשהו שפונה לכל משתמש.

לא יצא לי עדיין להשתמש בזה ממש, רק לקרוא ולראות סרטי הדגמה, אבל לפי איך שאתה מתאר את הממשק אני מבין שמדובר עדיין במוצר חצי אפוי.

הפוסט הקודם: עדכון קריטי!

הפוסט הבא: איסלאם על רחבת הריקודים

יש לי גוגל וויב, ועכשיו גם אני יכול להצהיר בגאון שאין שום דבר לעשות שם! יש!

(אין אפילו אינדיקציה אם מישהו מחובר או לא. פקאקט).

#אינטרנט #גוגל #דברים אדיוטיים #טכנולוגיה #קצרצרים #שום כלום


תגובות

זיגמונד · 2009-10-09 06:37:07

הזמנות יש? :P

יהודה · 2009-10-09 09:57:00

יש אינדיקציה. עיגול ירוק קטן בפינת התמונה של ה contact.

הפוסט הקודם: איך לזהות טעויות באינטרנט, מדריך לקרציה המתחיל

הפוסט הבא: (הכנס כאן התחכמות קלישאתית על המילה גל)

כל מי שקורא את הבלוג הזה, ויותר מכך מי שנתקל באינספור התגובות שאני משאיר אחרי במגוון מקומות באינטרנט, יודע כבר שאני קרציה מהסוג שמתואר באילוסטרציה לעיל. אני לא מסוגל להתעלם משגיאה (ועוד באינטרנט!), ואני לא נוהג להיות מאוד נחמד כשאני מתקן אותן (e.g.).

שתי שאלות עולות: א. למה אני עושה את זה? ו-ב. איך אדם סנילי כמוני מאתר טעויות כל הזמן?

על השאלה הראשונה אני לא אענה, כי זר לא יבין זאת, ואם אתם לא מסוגלים להיות פתוחים ולקבל את השונה, או אנשים עם מגבלות כמוני, אז תתביישו לעצמכם.

התשובה לשאלה השניה היא שצריך להפעיל את השכל הישר שלכם. מסתבר שכלל האצבע שלי לגבי פמיניסטיות נכון לגבי הרבה דברים אחרים: אם משהו נשמע מדהים, מפתיע ומוכיח בצורה יוצאת מגדר הרגיל את הטענה של הדובר, יש סיכוי טוב מאוד שזה בגלל שזה לא נכון. כך למשל, אם מישהו מספר לכם ש-42% מהסיסמאות בהוטמייל הן 123456 (אפילו אם מדובר רק בפלח של המשתמשים שנפלו קורבן לפישינג), זו סטטיסטיקה כל כך נפלאה, שפשוט אין סיכוי שהיא נכונה. והיא אכן לא נכונה. באופן דומה, אם מישהו מספר לכם שהאו”ם, לא פחות, מגדיר פליט כמישהו שגר במדינה ממנה הוא נפלט “מאז ומקדם”, זה צריך להדליק לכם כמה עשרות נורות LED אדומות, כי זו פשוט לא שפה שהגיוני שהאו”ם ישתמש בה, ולו משום שאין לזה שום משמעות אופרטיבית בבואנו להחליט מי אכן פליט ומי לא. הפער בין “מאז ומקדם” לבין “בשנתיים האחרונות” נשמע כל כך נפלא כאמצעי רטורי, שפשוט אין שום מצב שזה יקרה באמת ביקום שאבן היסוד העיקרית שלו היא לא נרטיביום.

כמובן שאם אתם מתעקשים, אתם יכולים לנצל את התובנה הזו לדברים קצת פחות מרגשים מאשר למצוא טעויות באינטרנט, כמו למשל ביקורת עצמית על הטיעונים שאתם עצמכם מציגים. אבל אם תעשו את זה, אני לא אוכל לתקן אתכם, ואז אני אהיה עצוב. תתביישו לכם!

(דיסקלייזמר: אני לא טוען שאני לא עושה טעויות. להפך, אני עושה המון מהן. אבל לזכור שהיקום לא מורכב מנרטיביום זה משהו שמומלץ לכל מי שמנסה לתאר אותו. גם קצת ענווה לא תזיק, אבל עוד לא הצלחתי למצוא כזו. מצד שני, גם הזמנה לגוגל ווייב עוד לא קיבלתי כדי שגם אני אוכל לספר לכולם כמה משעמם בגן הסגור שרק לי מותר להכנס אליו ולכם לא ניה-ניה-ניה-ניה! — אז זהו.)

#אינטרנט #אלימות #אני ואפסי עוד #אני קרציה #ארס בלוגאיקה #כתיבה #לא פופולרי #מציאות #עצבים #שכנים


תגובות

ערןב · 2009-10-08 22:06:20

אצלי ה-xkcd הזה תלוי על המסך בעבודה :)

רויטל סלומון · 2009-10-08 22:12:49

אתה כמובן צודק וטעיתי. דילגתי בקריאה, או כמו שפרויד היה אומר – קראתי מה שרציתי לקרוא, ועוד בחופזה כי מיהרתי לאנשהו. לקח! לא לקרוא מהר מדי! :P

דובי · 2009-10-08 23:10:16

רויטל, לא אזקוף את זה לגנותך. את בסדר את.

יהודה · 2009-10-09 00:10:39

דווקא חילקתי אבל לא ביקשת: http://yehudab.com/blog/2009/10/invitations-to-google-wave/

עכשיו לי, לנמרוד, לאילן, לרן ול-kavod משעמם בגן הסגור.

זיגמונד · 2009-10-09 06:35:05

התמונה (והחלק האחרון בפוסט) הזו, כאילו באה ללעוג לפוסט האחרון שלי..לול.

נברא · 2009-10-09 07:23:28

בקריקטורה שצירפת מוסוות מפת א”י השלמה, הכוללת את השטחים הכבושים ('סתכל טוב). על הטעות הקטלנית הזו, על הרשלנות הבלתי נסלחת הזו, עוד ישלחו אותך לגוגלאג לשנים ארוכות! 

ערן · 2009-10-09 13:19:38

אני אוהב שמרפרנסים לטרי פראצ'ט

‪The Daily Dolly 10/10/2009 at The Daily Dolly · 2009-10-10 22:35:05‬

[...] בפינה לשירות הציבור: דובי קננגיסר מציג את המדריך לקרציה המתחיל (איך לזהות טעויות [...]

הפוסט הקודם: בוררים עובדות

הפוסט הבא: עדכון קריטי!

זאב גלילי פרסם בבלוגו רשומה תחת הכותרת המבטיחה “ג'ואן פיטרס – החוקרת שחשפה את הבלוף של הפליטים הפלסטינים”. ברשומה הוא מספר באריכות על ספרה של פיטרס, “מאז ומקדם” ועל מעלליו של גלילי בניסיון להביא את הספר, שהתפרסם לראשונה ב-1984, לתודעתם של הישראלים.

לא קראתי את הספר, אז אני יכול לספר רק מה טוען גלילי שיש בו:

הדבר שעורר את תשומת לבה של פיטרס שמשהו לקוי בתפיסות הרווחות לגבי הסיכסוך היה מיסמך של או”ם שמצאה, בו הוחלט לשנות את ההגדרה של פליטי 48.

ההגדרה המקובלת של פליט לפי או”ם היתה כל מי שבגלל מלחמה, פעולות איבה או גרוש נאלץ לעזוב את המקום בו התגורר מאז ומקדם.

הדגש היה על “מאז ומקדם”. דהיינו פליט הוא מי שהתגורר במקום כל שהו מאז ומתמיד ולא נמצא במקרה במקום בעת שגורשו ממנו אנשים.

ההגדרה החדשה של האו”ם שחלה אך ורק על הפליטים הפלסטינים קבעה כי פליט הוא כל מי שהתגורר משך שנתיים בשטחה של ישראל לפני קום המדינה. מטרת השינוי בהגדרה היתה ברורה. מדינות ערב באמצעות הליגה הערבית שלחצו על שינוי ההגדרה ידעו את האמת . והיא: שחלק גדול מאלה שכינו עצמם “פלסטינים” היגרו לארץ ישראל בתקופת המנדט, בעידוד השלטונות הבריטיים. חלקם הובאו לארץ במהלך מלחמת העולם השניה לעבודה במחנות הצבא הבריטי ונשארו כאן.

גלילי טועה, או מטעה. הרי התגובה ששלחתי בבלוג (במקור היא הייתה מפוצלת לשתיים, אבל זה לא משנה):
קשקוש מקושקש. הרי ההגדרה של פליט לפי ה-UNHCR:

A person who owing to a well-founded fear of being persecuted for reasons of race, religion, nationality, membership of a particular social group or political opinion, is outside the country of his nationality and is unable or, owing to such fear, is unwilling to avail himself of the protection of that country; or who, not having a nationality and being outside the country of his former habitual residence as a result of such events, is unable or, owing to such fear, is unwilling to return to it..

שום מאז ושום מקדם. לא קראתי את הספר של פיטרס, אבל אם זה אכן הבסיס לכל הטענה שלה, אז הנה הרגע ממש שמטתי את כולו ואפשר להמשיך הלאה. אני מקווה עבור הגברת פיטרס שיכולות הבנת הנקרא והסיכום שלך גרועות עוד יותר מאלו של אנשי משרד החינוך.

אה, ורצוי גם לציין שההגדרה לא “שונתה בלחץ הליגה הערבית” ולא “במיוחד” בשביל הפלסטינים, ובטח שלא בנוסח שמובא בפוסט הקודם שלך שאתה מקשר אליו (“כל ערבי שעזב את פלסטינה-א”י בשנת 1948 ושהה בה שנתיים ייחשב גם הוא לפליט”) – ולו משום שההגדרה של פליט פלסטיני היא נפרדת לחלוטין מהגדרת הפליט הרגילה. זו האחרונה כפופה ל-UNHCR, בעוד שהגדרת הפליטים הפלסטינים היא עניינו של ה-UNRWA. ההגדרה של UNHCR בכלל הייתה מוגבלת לגבולות אירופה בלבד עד שנות ה-60, בעוד שההגדרה של אונר”א נכתבה בראשית שנות ה-50 – ומכאן מובן מאליו שאי אפשר לדבר על “שינוי” ההגדרה הגלובלית עבור המקרה הפלסטיני. לא הייתה הגדרה גלובלית כשאונר”א הגדירו את הפליט הפלסטיני כפי שהגדירו.

—

כמובן, כל העסק הזה לא צריך לעניין אתכם בכלל. העניין הוא שתגובות שנשלחות לבלוג של גלילי מעוכבות לפני הפרסום, ומתפרסמות רק אחרי שהן מקבלות את אישורו של גלילי עצמו. שתי התגובות שלי נמחקו. רק במקרה מותקן אצלי תוסף ששומר עותק של כל טקסט שאני מכניס לתיבת טקסט (TextArea Cache – תוסף מומלץ בחום!). אילולא התוסף הזה, מה שכתבתי לגלילי היה הולך לאיבוד.

העניין הוא שיש חסך משמעותי באינטגריטי של מישהו שטוען בעד הכתבת תוכנית לימודים מסויימת לילדי ישראל (וחייליה), אבל אינו מוכן לתת במה לביקורת אלמנטרית לחלוטין על הדברים שהוא כותב. שלא תבינו אותי לא נכון – זה שהוא כותב בלוג לא אומר שהוא חייב לתת במה לכל מגיב. זה האתר שלו והוא יכול לעשות בו מה שהוא רוצה. אבל יש טעם משמעותי לפגם במי שרוצה להשפיע על הדיון הציבורי אבל לא מסכים לאפשר קיומו של דיון ציבורי שכזה מעל הבמה הציבורית שלו. בכלל, לו הייתי מתעניין בתכנים של גלילי, הייתה לי בעיה משמעותית להמשיך לעשות כן כעת משאני יודע שהתגובות לבלוג שלו מסוננות לא רק על סמך אי אלו שיקולים לגיטימיים כלשהם, אלא גם על סמך אי הסכמה עם דעתו של הכותב.

לאחרונה בישמאל התפרסמו תגובות של מגיב אחד שכללו הכחשת שואה ושאר ביטויים של אנטישמיות. חברי הבלוג כולם הסכימו מיד שמדובר בחציית גבול שלא נסכים לתת לה יד, והתגובות הוסרו. באייל הקורא הוגדרו תנאים פחות או יותר ברורים להסרת תגובות, תחת המטריה הכללית של ההצהרה שהמטרה של האתר היא לקדם דיון ציבורי פתוח ורציני. זה לא שאני מתנגד באופן כולל ומוחלט להסרת תגובות, וברור לי כי צריך וראוי לפעמים לסנן דברים שחוצים קווים אדומים. אבל מי שמסנן תגובות פשוט בגלל שהוא לא מסכים עם כותבן, לדעתי האישית, לא שווה את תשומת הלב שלי.

—

(טמבל שכמותי, שכחתי את הסיומת שתכננתי!) האירוניה פה היא שגלילי אשם בדיוק במה שפיטרס הואשמה בו: העדפה מופרזת לעובדות שתואמות את התזה שלה תוך התעלמות מוחלטת מכל מה שסותר אותה. אי אפשר לנהל ככה דיון.

#ארס בלוגאיקה #חופש דיבור #ישראליאנה #עצבים #פוליטיקה #פלסטין


תגובות

מיכה · 2009-10-07 23:20:39

וואו, וואו, איך הסתבכת עכשיו. שוקי גלילי והמוזסית שלו יעשו לך פה את המוות אחרי שדיברת ככה על האבא שלו. צפה פגיעה, יא דובי.

וחוץ מזה, איך זה שאם גלילי מוחק לך תגובות והוא לא שווה התייחסות בגלל זה אז אתה מקדיש לו פוסט שלם, אה?

‪

סמילי · 2009-10-08 03:03:28

http://www.zeevgalili.com/?p=6966 ‬

יונתן · 2009-10-08 05:44:33

גם אני הגבתי לפוסט של זאב גלילי. לא הסכמתי עם דבריו, אך זו הייתה תגובה עניינית. הגבתי בשמי, בצירוף כתובת דוא”ל וקישור לאתר האישי שלי, כך שלא ניתן לומר שהתגובה סוננה בגלל אנונימיות, גסות, הכפשה וכדומה. לא הכרתי את העובדות שציינת, אך גם בלי להכירן נדמה לי שאפשר לומר שמדיניות והכרה או אי-הכרה באחריות היסטורית אינן אמורת להתעצב ע”י דווח של כתבת רשת הטלוויזיה cbs, שנשלחה לאיזור (כשם שמדיניות ישראל בעזה אינה אמורה להיות מעוצבת על סמך ספרה של עמירה הס). כמו כן, עם כל הכבוד לפיטרס, לאמנית מעין הבשור ולאחד הקוראים של הבלוג שנרתמו להפצת הספר, מחקר היסטורי צריך להתמודד עם עשרות (ואולי מאות), מחקרים היסטוריים אחרים שנכתבו על ידי חוקרים שונים בעלי אג'נדות שונות, וטוענים בדיוק את ההיפך.

אם הבנתי נכון, פיטרס אינה טוענת שבעיית הפליטים אינה קיימת, אלא א: מימדיה האמיתיים קטנים מכפי שמפורסם. ב: ישראל אינה האחראית הבלעדית למצב הזה. אז א: אני לא חושב שזו טענה כל-כך רדיקלית. ב: גם אם הבעיה קטנה מכפי שנדמה, (מה שדורש ביסוס, שלא הוכח כאן), היא עדיין דורשת פיתרון כלשהו. ג: אם באמת מדובר על בעיה קטנה כל-כך, מה הבעיה של הימין הישראלי לדבר על שיבה? הלא ממילא כשיחקרו ויקבעו קריטריונים יגלו ש”הארץ הייתה ריקה”, כפי שטוען גלילי, וחוץ מכמה משפחות קטנות שבמקרה חיו פה ולא הובאו לארץ בקונספירציה כלל ערבית או ע”י שלטון המנדט, אף אחד לא יחזור.

סיון פ · 2009-10-08 12:31:26

המממ. מעיון קצר לא נראה שזאב גלילי מעוניין “לאפשר קיומו של דיון ציבורי שכזה מעל הבמה הציבורית שלו”, כי הוא מסתכל על הבלוג שלו לא כעל במה ציבורית אלא כעל טור בעיתון (פודיום ציבורי, אם תרצה). במילים אחרות, נראה שהוא משדר הרבה יותר טוב ממה שהוא קולט. עם זאת, בהמשך לרשומה האחרונה בבלוג שלו, יהיה מעניין אם תנסה לשלוח את התגובה שוב בלי המשפט “אני מקווה עבור הגברת פיטרס שיכולות הבנת הנקרא והסיכום שלך גרועות עוד יותר מאלו של אנשי משרד החינוך.” במקרה כזה לא יהיה לו תירוץ “נתנו לכך ביטוי בלשון שהאתר הזה אינו סובל”, וכך תאתגר את טענתו “אני תמיד פתוח לביקורת ומוכן אף לפרסם ולהגיב.”

‪The Daily Dolly 08/10/2009 at The Daily Dolly · 2009-10-08 18:23:47‬

[...] קננגיסר משתמש במקרה של אי אישור תגובה בבלוג של זאב גלילי כדי לצאת [...]

לא שומעים! » איך לזהות טעויות באינטרנט, מדריך לנוירוטי המתחיל · 2009-10-08 20:45:32

[...] כל מי שקורא את הבלוג הזה, ויותר מכך מי שנתקל באינספור התגובות שאני משאיר אחרי במגוון מקומות באינטרנט, יודע כבר שאני קרציה מהסוג שמתוארת באילוסטרציה לעיל. אני לא מסוגל להתעלם משגיאה (ועוד באינטרנט!), ואני לא נוהג להיות מאוד נחמד כשאני מתקן אותן (e.g.). [...]

אריאל · 2009-10-09 10:10:59

קראתי את הספר של ג'ואן פיטרס והטענה העיקרית שלה היא פשוטה ולעניות דעתי גם נכונה היסטורית: ערבי ארץ ישראל לא היו מעולם ישות לאומית או תרבותית אחת או נבדלת מהתרבויות הערביות סביבה, מעולם לא התקיים “עם פלשתיני”. יתר על-כן, חלק ניכר מערבי ארץ ישראל הגיעו לשם בעקבות העליה היהודית חזרה לארצנו. ממניעי תברואה, פרנסה ועוד.

מכאן גוזרים פיטרס ואחרים כי לערבי ארץ ישראל אין יכולת לתבוע נחלות כלשהם בארץ הזו מנימוקים היסטוריים.

זהו.

חנן כהן · 2009-10-09 10:19:30

לא נקטת כלפיו בלשון מכובדת ולכן הוא לא כיבד אותך בפרסום התגובה. לדעתי, עסקה הוגנת.

נמרוד לין · 2009-10-21 22:16:57

אני מניח שאתה יודע, אבל אתה לא הראשון שמקעקע את טענות פיטרס. יהושע פורת כתב ביקורת קטלנית על הספר ונורמן פינקלשטיין הקדיש לו את עבודת הדוקטורט שלו. אני אמנם לא מזרחן, אבל נדמה לי שבחוגי המזרחנות מעטים מאד מתייחסים לספר הזה ברצינות. כדאי למשרד החינוך להשקיע בתרגום ספרים בעלי אמינות גבוהה יותר.

שם · 2009-12-19 23:02:47

המאמר שלך משעשע: הרי אתה לא מוכיח את ההפך ממה שפיטרס אמרהף אלא רק מחזק את דבריה (אם כי לא מוכיח אותם): ברור שההגדרה שאתה מצטט לא מכילה את המלים הללו – הן שונו! הרי זו הטענה שלה.

אתה לא מסנן, נכון? כל הכבוד.

‪

עמיקם אזולאי · 2010-02-23 14:07:12

זו ההגדרה המופיעה באתר אונר”א אז מי לא מבין אנגלית? WHO IS A PALESTINE REFUGEE?

Under UNRWA's operational definition, Palestine refugees are persons whose normal place of residence was Palestine between June 1946 and May 1948, who lost both their homes and means of livelihood as a result of the 1948 Arab-Israeli conflict. UNRWA's services are available to all those living in its area of operations who meet this definition, who are registered with the Agency and who need assistance. The descendants of the original Palestine Refugees are also eligible for registration. When the agency became operational in 1950, it was responding to the needs of about 750,000 Palestine refugees. Today, 4.6 million Palestine refugees are eligible for UNRWA services. ‬

דובי · 2010-02-24 01:30:05

עמיקם – איפה אמרתי שזו לא ההגדרה?

לא שומעים! » כמה שאתה רוצה זה יותר מדי, תן כמה שבא לך · 2010-05-28 02:12:41

[...] גלילי (חבר ותיק של הבלוג) פרסם בבלוג שלו מאמר של בן-דרור ימיני שפורסם [...]

לא שומעים! » על החרטא · 2011-05-14 18:46:31

[...] לפוסט הזה, והפרכתי בקלות יתרה את הטענה המוזרה הזו בפוסט משלי. היא לא מופיעה בשום מקום אחר. אז איך זה קרה? ובכן, [...]

הפוסט הקודם: כשל מוזילה

הפוסט הבא: איך לזהות טעויות באינטרנט, מדריך לקרציה המתחיל